ביהמ"ש: להרוס אולם אירועים על קרקע לתעשייה בקריית שמונה

בית משפט השלום בנצרת הורה על הריסת אולם אירועים בקריית שמונה, השייך לחברות הבנייה אדרי-אל ותמדים, שבבעלות איש העסקים גבי אדרי. אולם האירועים נבנה על קרקע בבעלות רשות מקרקעי ישראל, שניתנה ליזמים בפטור ממכרז לצורך הקמת מפעלי מזון.

החברות של אדרי קיבלו מרשות מקרקעי ישראל בשנת 2000 שתי חלקות קרקע באזור התעשייה בקריית שמונה, שנחשב לאזור עדיפות לאומית, כדי לבנות עליהן שני מפעלים לייצור מזון בשטח של 1,700 מ"ר. הקרקע נמסרה לחברות בהמלצת משרד התעשייה וללא מכרז, בהתאם לחוק המאפשר הקצאת קרקעות למטרת תעשייה ומלאכה באזור עדיפות לאומית.

לטענת רמ"י, באמצעות עו"ד רן עמיאל, בניגוד להתחייבותן של החברות, במקום מפעל ליצור מזון הוקם בשטח אולם אירועים מפואר בשם "קטורה" ומגרש חניה. לאחר דין ודברים בין הצדדים, הודיעה רמ"י לחברות בשנת 2007 על ביטול ההסכם ביניהן והגישה תביעה לסילוק יד ומתן צו מניעה קבוע האוסר על החברות שימוש חורג בקרקע.

מנגד טענה אדרי-אל, כי על חלק מהמגרש הקימה מחסן גלילים העונה על ייעוד תעשייה וכי החברה קיבלה בשנת 2006 היתר לשימוש חורג להפעלה של אולם אירועים. עוד טענה כי מכרה את זכויותיה בקרקע לאולם קטורה. בנוסף טענה אדרי-אל כי ייגרם לה נזק רב אם אולם האירועים, בו מועסקות משפחות רבות, ייהרס.

השופטת רננה גלפז-מוקדי, דחתה את טענות אדרי-אל וקיבלה את טענות רמ"י, וקבעה כי הודעת ביטול ההסכם על-ידי רמ"י נעשתה כדין, מאחר שהחברות הפרו את ההסכמים שעליהם חתמו, ולכן הן חייבות להרוס את אולם האירועים ולהשיב את הקרקע לרמ"י כשהיא פנויה ונקייה בתוך 90 ימים - אחרת רמ"י תהיה רשאית להרוס את האולם על חשבונן.

"החברות פעלו בחוסר תום-לב"

כמו כן קיבלה השופטת את הטענה של רמ"י, לפיה החברות פעלו בחוסר תום-לב, כאשר העדיפו לא להקים מפעלי מזון. זאת, למרות טענת החברות כי לאחר שלא היה ביקוש למפעל חיפשו ייעוד אחר לקרקע. "הראיות מלמדות, כי מיד לאחר שנחתמו הסכמי הפיתוח, מיהרו הנתבעות לברר כיצד ניתן לשנות את ייעוד המבנה ואף פעלו בוועדה כדי לבצע את הבנייה בהתאם לדרישות מאולם חתונות", כתבה השופטת והוסיפה כי החברות "נטלו דרור לעצמן לעשות במקרקעין, אשר הוחכרו להם מתוך קרקעות הציבור, כבשלהן, בניגוד למטרה שלשמה ניתנו להן".

עוד ציינה השופטת, כי היא יודעת שבבניית אולם השמחות הושקעו כספים רבים אבל למרות זאת "לא מצאתי כל טעם המצדיק הכשרת פעולתן של הנתבעות. סבורה אני, כי פסיקה אחרת עלולה לשלוח מסר מטעה לנתבעות ולציבור, לפיו איש הישר בעיניו יעשה ואין חובה לקיים הסכמים". מחברת אדרי-אל נמסר כי בשלב זה התקבלה החלטה על עיכוב ביצוע של פסק הדין עד להכרעה בנושא.