היהלומנים מתקוממים: דורשים הטבות ברגולציה ובמיסוי

היהלומנים שוב בחרו ביורם דבש לנשיאם. לא בן, לא נכד ולא נין של יהלומן צמרת, מי שהיה מלטש יהלומים, הקים חברה וגדל. ועכשיו תתחיל הסתערות שקטה: הם דורשים סיוע ממשלתי. כן, היהלומנים. אותן דמויות מרוחקות, מסוגרות, נוצצות, חברי המועדון הנעול של הון ועושר גדול, לא תמיד רשומים, אולי לא תמיד משלמים מסים (הם אומרים שהם בהחלט לא כאלה), שהביאו לעולם את היהלום כידידו הטוב ביותר של גבר המשתוקק לידה של אישה. הם רוצים סיוע מקופת המדינה. גם הם דורשים "להציל את הענף". עובדים על זה בשקט כבר תקופה די ארוכה בממשלה ובכנסת. ברשימת הדרישות: הטבות מס, ערבות מדינה לאשראי בנקאי, מענקים על פי חוק עידוד השקעות הון, קבלת יחס מקביל לזה של ההיי-טק, תנאי אשראי מועדפים כמו בהודו, מיסוי מיטיב כמו בבלגיה, ועידוד ממשלתי כמו בדובאי.

דבש, שזוכה להערכה רבה אצל מרבית חבריו, מוביל את המשימה למרות שוותיקים, כבדים ונסתרים במיוחד לא אוהבים את הפתיחות והדרך. השיטה שלו להגיע למטרה של סיוע ממשלתי מיוחדת ואפקטיבית: הוא קודם נותן. יודע שיחס הציבור ליהלומנים לאו דווקא חיובי, מכיר בעובדה שההסתתרות המורמת מעם הזיקה, שהעם דורש שקיפות - ובלי זה אין סיכוי שראש הממשלה, שרים, ח"כים, פקידים בכירים ומפלגות חפצות חיים - יעזו לתת ולו שקל אחד לסיוע ליהלומנים.

הוא הקדים תרופה: כבר הוריד כמה משערי הברזל שמאחוריהם הסתתר הענף; גייס את פרופ' אסא כשר לכתוב קוד אתי; מינה כמה שופטים מחוזיים בדימוס, בראשות הילה גרסטל, למערך הבוררות הפנימית שתמיד היה המיסתורין בהתגלמותו; ולפני כחצי שנה, אחרי שנים של דיונים, סגר עם משה אשר, ראש רשות המסים, הסדר מיסוי חדש לענף. עם זאת, בעוד שתיקון 241 לפקודת מס הכנסה לענייני מיסוי יהלומנים הוגש ביולי האחרון, עבר קריאה ראשונה וכעת יושב בוועדת הכספים בכנסת - דבש, שהוביל את ההסדר, כבר מכריז ש"היהלומן הישראלי משלם הרבה יותר מסים מאחרים בעולם - פי 20 או פי 15 מהיהלומן הבלגי". כך קורה שתיקון המס עוד לא הוחל, אבל היהלומנים כבר רוצים הטבות מס.

דבש, כדי להוכיח שהוא את שלו עושה, אפילו עשה מעשה שנחשב לטאבו הגדול מכולם: התקשר בעצמו למשטרה וביקש שתיכנס לבניין ותחקור חשד לפלילים בחברה בבורסת היהלומים. הוא קורא לכל חבריו "לעבוד נקי", ואפילו מכריז: "היהלומנים הם הקהילה הכי ישרה שיש בארץ. הכי-הכי לטעמי, וחד-משמעית!". ו"אל תצחקו", הוסיף כשראה את פנינו המאופקות.

עם שר הכלכלה, אלי כהן, הוא פתח בשיחות מרגע שנכנס לתפקיד, גם עם המנכ"ל שי רינסקי, שבחודש מאי נכנס ובספטמבר חתם על כתב מינוי לוועדה ממשלתית בראשות המשנה למנכ"ל נעמה קאופמן, וזו תכליתה: "לבחינת תעשיית היהלומים בישראל, לבחינת אשראי וצמיחה בענף, תידון באפשרויות לפיתוח התעשייה והענף בארץ, תוך הסרת חסמים למתן אשראי לעוסקים בענף". כל חברי הוועדה הם פקידי ממשלה. דבש, על פי כתב המינוי, "ירכז את זימון כלל נציגי הענף בפני הוועדה".

- אתם מתעקשים להיקרא 'תעשייה', אבל אתם מסחר, סוחרי יהלומים. כרייה לא פה, ליטוש לא פה, גם שיבוץ לא ממש כאן. אפילו קשה לקרוא לכם יצואנים.

"אנחנו היום יותר מרכז מסחר, אבל עדיין יש פה לא מעט תעשייה, בעיקר של אבנים גדולות. כן, אנחנו תעשיינים. אני אישית קורא לעצמי תעשיין, קונה גלם, מייצר, משווק".

- מייצר?

"אני מייצר יהלומים, מייצר יהלום מלוטש. אני עובד בארץ על יהלומים בינוניים. אבל אין ספק שמדינת ישראל, בורסת היהלומים, עברו שינוי מ'מרכז ייצור ויצוא' למה שהיום הוא הפלח היותר משמעותי - 'מרכז סחר'. אין בכלל ספק, ואני גם לא מרגיש לא בנוח עם זה. גם את האייפון לא מייצרים באמריקה אלא במזרח הרחוק, ואף אחד לא רודף אחרי אפל שהיא לא בסדר. מה שכן, וזו נקודה משמעותית, כל חברות הכרייה בעולם מביאות לארץ את האבנים הגדולות שלהן".

- אבן גדולה?

"10 קרט פלוס בגלם, שמהם יוצאת אבן של 2, 3, 4 קרטים במלוטש".

- כל-כך הרבה הולך?

"כן, 50%-60% הולך. פעם עשרות אנשים עיבדו פה אבנים של 100-200 דולר, היום יושב עובד אחד לבד ומייצר אבן של 100, 200, 500 אלף דולר. בסכומים גלובליים אנחנו מייצאים היום הרבה יותר מלפני 20 ו-30 שנה, אבל - אנחנו ענף בבעיה. בבעיה גדולה! הנה מספר אחד לתמצית: בין 2011 ל-2016 נרשמה ירידה של 40% ביצוא יהלומים מישראל. למה זה קורה? אין סיבה אחת, זה מכלול של סיבות, אירועים ושינויים בעולם בכלל.

"ב-2008 העולם עבר משבר פיננסי גדול. זה לא היה משבר יהלומנים, אבל שם התחיל הסיפור הגדול של משבר היהלומנים בישראל. באותה שנה, היהלומנים בארץ היו חייבים 2.7 מיליארד דולר ל-5 בנקים שפעלו במתחם. מדובר בכ-1,500 חברות משמעותיות, בכללן 20-30 חברות הודיות. כזכור לכם, כל המשקים רעדו אז - המשק העולמי, גם המשק הישראלי, בנקים קרסו, ובישראל היו שמועות שאיזה בנק עומד לפשוט רגל וכו'. הבנקים היו בלחץ, ובאופן טבעי לחצו על החייבים כולם, גם על היהלומנים. הם דרשו: צמצמו חובות. היהלומנים, ואני אומר את זה באופן ברור וחד, זו הקהילה הכי ישרה שיש בארץ, חד-משמעית".

- סליחה, לא הגזמת?

"חד-משמעית לא. זה לא שהיהלומן נולד שונה מאחרים, אבל כלי העבודה המרכזי שלו - העניין של ה'מזל וברכה', סיכומים והתחייבויות בתקיעת כף - הוא עניין של אמון. האמון הוא העיקר בתעשייה שלנו. יהלומן יודע שאם הוא יפר את האמון - הוא יחוסל עסקית בכל התעשייה העולמית. לכן, אמון ואמינות אצלנו זה עיקר העיקרים.

"נמשיך: הבנקים לחצו, אז היהלומנים מימשו סחורה, ומאחר ובדרך כלל יש להם מלאים גדולים מאוד - הם מימשו במחירי הפסד. מכרו לעולם שנמצא במשבר, חתכו מחירים, אבן של 100 דולר נמכרה ב-70 או 60 דולרים. העיקר לרוץ ולהפחית התחייבויות כדרישת הבנקים. ההפסדים היו גדולים, ענקיים. השוק התחיל להתכווץ, ומאז הוא המשיך וממשיך להתכווץ. אבל, זה עדיין שוק ענק, בממדים היסטריים, ואנחנו, הישראלים, עדיין יכולים לגדול - גם כשכל העולם קטן".

- לפי מסמכי רשות המסים, המרווח שלכם עומד על 5%.

"5% ברוטו! ברוטו! וכולם בחוץ חושבים מי יודע מה... אגב, בבלגיה, השלטונות הגדירו שהמרווח הוא % 2.1 בברוטו... נחזור למשבר: היהלומנים מכרו ומכרו, מימשו נדל"ן, מכרו סחורות בזול, עצרו פעילות, ובמהלך 2008-2009 הורידו את האשראי מ-2.6-7 מיליארד דולר ל-1.1 מיליארד דולר. ביקר אצלנו אז סטנלי פישר שהיה נגיד בנק ישראל, והוא אמר חד-משמעית שענף היהלומים הוא הענף שעבר את משבר 2008 בצורה הכי יפה, שאין לזה תקדים. לא היו פה פשיטות רגל, לא היו לנו תספורות, לא היו לנו טייקונים. אנחנו אנשים טובים, כל אחד הלך, איך שאומרים, ל'ג'רה' שלו, הוציא את מה שיש לו ושם בבנק. לא בגלל שהוא נחמד, אלא כי הוא ידע שאם הוא לא יעמוד בהתחייבויות - המערכת הפנימית פה תפרק אותו מיד והוא לא יוכל לעבוד ביהלומים יותר.

"אבל, במקביל למה שקרה לנו, בקהילת היהלומים ההודית - שהם המתחרים הכי גדולים שלנו - קרה מצב לגמרי אחר, הפוך! החוב שלהם לבנקים עמד ב-2008 על 4 מיליארד דולר. אבל בהודו זיהו את הענף כבעל פוטנציאל גדול, והממשלה אמרה: 'לא רק שלא נלחץ עליכם לסגור קווי אשראי בגלל המשבר העולמי, אלא דווקא נעזור לכם שלא תפגעו'. סטייט בנק אוף אינדיאה, שממשלת הודו מחזיקה ב-70% ממנו, הזרים להם קווי אשראי של 4 מיליארד דולר נוספים".

- אתם התכווצתם והם התרחבו.

"אנחנו נחתכנו, הם הוכפלו. דחקו אותנו לאחור. שם חטפנו את המכה, את הזבנג. שם נוצר הפער. המלטשים עברו להודו, הם גם לקחו מנהלי עבודה ישראליים, הטכנולוגיה שלנו עברה לשם. אגב, מאז שראש הממשלה ההודי, נרנדרה מודי, שהוא מקסטת היהלומים, נבחר, הוא הגדיל את נפח האשראי לענף והוא עומד היום על 16 מיליארד דולר, במקביל הוא גם הוריד את גובה המסים לכלום של כלום".

- והאשראי פה בישראל?

"נשאר 1.1-1.050 מיליארד דולר. כך ההודים ברחו לנו. אנחנו תמיד הובלנו את הענף בעולם, יחד עם היהלומנים הבלגיים שהיו טיפה אחרינו, אבל עכשיו ההודים מובילים את העולם והפער לטובתם ממשיך להיפתח. כשהיהלומן הישראלי קונה בחצי מיליון-מיליון דולר, ההודי קונה ב-10 מיליון דולר כי יש לו גב אשראי זול, נוח ובטוח. על זה עוד התווסף לנו העניין עם הבלגים. הם העבירו חוק בנושא מיסוי שהוא כל-כך מיטיב עם היהלומנים, עד שזה יוצר פה בעיה גדולה מאוד. יותר מזה, לפני כ-8 חודשים יצא קול קורא מממשלת בלגיה שקרא ליהלומנים הישראלים לחזור לבלגיה. 'ניתן לכם הסכם נוח, רק תבואו לבלגיה'".

- למה?

"הפרוספריטי שיהודים הביאו לענף בכל מקום שהיו בו - זה דבר ידוע. יהודים הובילו את הענף בבלגיה לפני מלחמת העולם השנייה, אז הם מזמינים אותם חזרה".

- נענים להם?

"לצערי הרב לא רק שלא באים יהלומנים חדשים לענף כאן, אלא שעוזבים אותנו. אני לא יודע מה קורה מול בלגיה, אבל אין ספק שבגלל שיעורי המס הגבוהים פה יהיה שינוי".

- איפה עומד הענף עכשיו?

"לקח זמן, ליקקנו פצעים, בשנה וחצי האחרונות הייתה לנו תנופה בעשייה. לא יודע כמה אתם, הציבור, ערים לזה, אבל יש פה רוח חדשה של התעוררות. קודם כול, לפני כלכלה, הרבה הרבה יותר שקיפות, הרבה יותר פתיחות, אני מאמין גדול בלהכניס נורמות חדשות. זה מה שאנחנו עושים".

- מהי שקיפות אצל יהלומנים?

"שקיפות בעיני זו העובדה שלראשונה בהיסטוריה, בפשיטת רגל שהייתה פה, התקשרתי למפקד מחוז ת"א ואמרתי לו: 'אדוני, יש פה פשיטת רגל. אין תלונה רשמית של מישהו, אבל יש שמועות על סחיבת צ'קים ואני חושב שיש פה אירוע פלילי. תיכנסו בבקשה לבורסה, תחקרו, תעצרו, תרדפו'". על שאלת "גלובס" אודות האירוע שבגינו הזעיק חוקרים למתחם הבורסה, דבש סירב בתוקף לענות ולמסור פרטים נוספים.

- לא שרפו אותך?

"לא, לא שרפו, דווקא היו מבסוטים. כינסתי פה ישיבה ב-8:00 בבוקר, כל ההנהלה, אנשים שהבנתי שקשורים לזה, עם הנפגעים, חוקרים פרטיים וכו', אמרתי להם: 'רבותי, אני ניגש היום למשטרה ומפוצץ את העניין הזה. וזה קרה כשהכל עוד היה בגדר שמועות".

- לפני כן משטרה לא נכנסה למתחם?

"אף פעם לא קרה שנשיא התקשר והזמין את המשטרה פנימה, זה בטוח. תראו, זה לא עניין של כסף, אנחנו אנשי עסקים. אני לא יכול רק להרוויח, אני יודע גם להפסיד. אבל עם גנב יש לי בעיה. התחושה הייתה מאוד חזקה שבמקרה הזה זו לא סתם פשיטת רגל אלא גניבה בסכום דמיוני. 60 מיליון דולר היו חסרים".

- הנפגעים עלו אליך וישבו מולך?

"הם לא רצו להגיע למשטרה, אמרו: 'נחכה קצת אולי הוא ישלם'. בהמשך נתנו עדות, רצו להעיד. ברגע שאני הובלתי הם הצטרפו למהלך".

"אני עובד קשה"

- אתה לא צאצא נוצץ של משפחת היהלומים כמו כמה לפניך.

"עד לפני 3.5-4 שנים לא הייתי בכלל בעבודה ציבורית. מעטים האנשים פה שהכירו אותי קודם. הכירו את שם הפירמה, אבל לא את הבן-אדם. לא ראו אותי יושב במסעדות, בחגים לא ירדתי להרים כוסית. באתי מוקדם בבוקר, עבדתי עד הלילה ונסעתי הביתה. אני דור ראשון בתחום. לפני כמה שנים באו ואמרו לי: 'רוץ לבחירות להנהלת הבורסה'. הייתי אז בן 50, וקם לו האיש הקטן ההוא במוח, זה שהיה פעם מדריך בצופים, ששירת ביחידה קרבית, שקיבל את אות הנשיא למתנדב, שתמיד לחש לי: 'מה אתה כל הזמן עסוק בלעשות כסף, בלהתפתח, מה עם הקהילה?'. ואז, כשזרקו לי את הרעיון הזה אמרתי 'כן, אני ארוץ להנהלה להיות אחד מ-16 החברים'. אני עובד קשה ולקחתי מקום ראשון בבחירות ההן, בגדול. אחרי קדנציה אחת הייתה סיטואציה שהתאפשרה, אז רצתי לנשיאות וברוך השם אני פה".

- השבוע נבחרת כנשיא לקדנציה שנייה. מי התמודד מולך?

"אף אחד לא התחרה בי, אתם מאמינים? לא היו לי מתחרים".

- מה צריך לעשות כדי להתקבל להיות חבר בורסת היהלומים?

"קשה. 5 ערבים על סכום של מיליון שקל, 5 מליצי יושר, מכונת אמת, 5 שנים שאתה על תנאי, ואם בתקופה הזו אתה לא מפשל אז מקבלים אותך וזה עולה בסביבות 25-30 אלף דולר".

- פעם זה עלה יותר. הורדת את דמי החברות?

"לא הורדתי, אבל בשביל לעודד יצרנים ומלטשים שיצטרפו קבעתי להם 40% הנחה".

- יש בארץ יצרנים?

"בוודאי, יש מפעלים פה בחוץ. מתחם הבורסה מוקף בבניינים שבהם יש מפעלים, בתוך הבורסה זה רק משרדים".

- למה יש פה מפעלים אם העובד ההודי עולה רבע מחיר?

"פעם היו פה עשרת אלפים עובדים, היום יש אולי אלף. הם עובדים בעיקר על אבנים גדולות, מייבאים אותן, ממקסמים אותן, נותנים להן זוויות מיוחדות, אלה דברים יקרים מאוד. ההודי חזק בנישות מסוימות, אבל הוא כבר מטפס אט-אט גם לנישות שלנו".

"המדינה צריכה להבין את מצב הענף"

בעוד שדבש מתלונן על שיעורי מס גבוהים, על שחיקת הענף, על הבלגים וההודים שמשלמים הרבה פחות - הוא עצמו סיכם, אחרי 4 שנות שיחות, עם ראש רשות המסים, משה אשר, על הסדר מס חדש. הם סיכמו על תיקון בחקיקה של קביעת שווי מלאי היהלומים בסוף שנה לצרכי מס, מדידה ורישום שלו, ובגלל מיוחדות הענף נקבעו גם כללי חשבונאות לדיווח - בשונה מהכלל החשבונאי המקובל. הצעת התיקון לחוק עברה בקריאה ראשונה וממתינה בימים אלה לדיוני ועדת הכספים, כאשר כבר ברור שיש גורמים מתוך קהל היהלומנים שפועלים נגד, רוצים לשמר את הטשטוש הנוכחי בתקווה לשלם הרבה פחות מס, אם בכלל.

- מה שתמוה הוא שאתה הנשיא שסיכמת, אתה חתמת, אתה רוצה שתיקון החקיקה יעבור - ובו בזמן אתה גם רוצה הטבות מס על מה שיש. איך זה מסתדר?

"אנחנו תומכים בהסכם, הובלנו לשיטה חדשה של חישוב למרות שהיא קשה לנו, אבל במקביל אני מזהיר, אני מסביר מה שקורה. שדובאי, לדוגמה, מדינה שלא היה בה ענף יהלומים עד לפני 8, 9 שנים, עשתה רביזיה, זיהתה את ענף היהלומים ככזה שיודע לזוז מהר בעולם, הודיעה על אפס מס ליהלומנים למשך 50 השנים הקרובות. ומה קרה? בין-לילה, תוך שנתיים-שלוש, יש כבר 1,000 חברות/יהלומנים שפתחו שם משרדים. רובם באו מבלגיה, קצת מישראל, הרבה מהונג-קונג".

- כל העולם מפתה את היהלומנים באמצעות מסים?

"נכון".

- אז אתה מתחרט על הסדר המס שעשית רק לפני כמה חודשים?

"ממש לא מתחרט, אבל מדינת ישראל צריכה להבין את מצבו של הענף שעד לפני כמה שנים היה ענף היצוא מספר אחד של המדינה. המדינה חייבת להבין שהיהלומנים נלחמים נגד ממשלות, לא נגד יהלומנים. זה אנחנו נגד ממשלת דובאי; נגד ממשלת בלגיה שעושה הסכם מיסוי שמגדיר מרווח ברוטו של 2.1%, שנותנת הטבות לרווחים שנשארים בעסק; נגד ממשלת הודו שעוזרת ליהלומנים שלה. וכאן אנחנו נלחמים לבד-לבד, אז תבינו שיש לנו בעיות כבדות".

- תגיד בדיוק מה אתה רוצה.

"אני רוצה כמה דברים מהממשלה: קודם כול, הבנה חד-משמעית שאם היא לא תבוא לקראת הענף הזה בכמה דברים - אז הוא בסכנה. אני רוצה רגולציה במסים, כן למרות ובמקביל להסכם שחתמנו ולהצעת החוק שדנים בה בכנסת. אני רוצה את מה שנותנים להיי-טק בישראל. למה ההיי-טק כל-כך מצליח? קודם כול, כמובן המוח הישראלי, אבל גם הרבה מאוד השקעה של המדינה, הרבה מאוד הטבות מס והטבות כספיות - אחרת הם בורחים לאירלנד. כן, אני רוצה גם הטבות מס, גם עידוד, גם הטבות אחרות".

- אתה יושב במגדל סגור ברמת-גן פינת תל-אביב. מה יש לעודד כאן?

"יש חוק עידוד השקעות הון שנועד לעודד תעשיית יצוא. אני אומר: במקרה של היהלומנים צריך להכריז על צו שעה למשך 5 שנים ולהחיל את חוק עידוד השקעות הון גם למי שרק מייצא, ולאו דווקא יש לו מפעל כאן. כן, כלומר, עלינו. אני לא הולך לספר סיפורים, אני לא יכול לפתוח קווים בפריפריה, אבל אם רוצים להציל את הענף - זה מה שאנחנו צריכים. חוק עידוד השקעות הון רק על היצוא שלנו".

- בלי מפעלים, בלי תעשייה?

"זה מה יש".

- למה אנחנו צריכים להציל את הענף?

"כי הענף הזה עושה 7.5 מיליארד דולר בשנה אחרי ירידה של 40%".

- אתה קונה חומר גלם בחו"ל, מעביר לליטוש בהודו, מחזיר לארץ וקורא לזה יצוא. זה יצוא?

"זה יצוא, כן זה עדיין יצוא. עדיין יש כאן בין היבוא ליצוא בסביבות 12%-13% - זה מה שהכלכלנים אומרים, כך שנשאר מיליארד דולר. וחוץ מזה, עדיין יש פה ייצור בעיקר של אבנים גדולות. הענף מעסיק קרוב ל-20 אלף איש, 12,500 נכנסים לבניינים מדי יום, ובכלל, זה עניין של הערך שאנחנו נותנים. יש לנו בעולם שם חזק, היהלומנים הישראליים מובילים את התעשייה העולמית. זו גאווה למדינה".

- מה עוד?

"שיהיה חוק עידוד השקעות הון למסחר בצו שעה ל-5 שנים, לא לכל החיים, שייתן הטבות מס ליהלומנים כדי שהענף לא יברח לכל מיני כיוונים וייסגר. אני גם רוצה שהמדינה תחשוב על עידוד חברות זרות באמצעות הפחתות מס משמעותיות. כמובן, שלהתנות את זה בכך שיעסיקו עובדים ישראלים מול ההטבות.

"גם לפתור מהמורות בירוקרטיות. אנשים שמגלגלים פה עסקים של עשרות ומאות מיליונים בדולרים נדרשים כל 11 חודשים לחדש את הוויזה, לעמוד בתור, להגיש מסמכים לפקידים שדורשים עוד נייר ועוד נייר. אני מקדם מהלך שייתן היתר ל-5 שנים. כשפתחתי חברה בארה"ב נתנו לי היתר ל-5 שנים, אבל פה יש יהלומן פעיל מזה 40 שנה, מעסיק 50 ישראלים - אבל כל 11 חודשים הולך ועומד בתור. זה בלתי נסבל".

- מה לגבי בעיות אשראי?

"זו בעיה דרמטית. יש פה במתחם 4 או 5 בנקים, כששני הבנקים העיקריים - הפועלים ולאומי, נותני האשראי של 60%-70% במדינה - לא נמצאים פה. בנק הפועלים אף פעם לא פתח פה סניף, ולאומי היה ויצא".

- מה אתה רוצה, שהממשלה תגיד להם לפתוח?

"אני לא חושב שהם ישמעו לממשלה. אני חושב שהממשלה צריכה לתת איזושהי ערבות מדינה, תמיכה. הודי מקבל קו אשראי של 100% מהסחורה, הבלגי מקבל 75% מערך השקית, והישראלי כמה מקבל? כלום. הכל זה מינוף של היהלומן".

- זה שבנק הפועלים ובנק לאומי שנלחמים על כל ענף לא נמצאים פה - מה זה אומר? אי-אמון? ענף מסתתר? חשש מהלבנת הון? מכספים שחורים?

"אני לא מבין את זה, לא מבין למה הם לא פה. גם לא מבין את השאלה. הרי היהלומנים הולכים למהלכי הגילוי מרצון, כמו כל אחד בחברה הישראלית - ומגיע להם. משה אשר קרא לגילוי מרצון של יהלומנים, ו-570 נרשמו. לדעתי, התהליך הזה יביא למצב שיום אחד הבנקים יעמדו פה בתור. אבל, זה תהליך, ייקח זמן. ואני חושש, מאוד-מאוד חושש, שעד שהתהליכים האלה יסתיימו - כבר לא תהיה פה תעשייה, לא יהיה ענף, לא יהלומים, גם לא יהלומנים".

- אתם מאיימים?

"חלילה, אנחנו נלחמים!".

על תוכנית הנדל"ן

בנייני הבורסה יהפכו למגדלי מגורים

לצד המהלכים שדבש מנסה להוביל למען מתן הטבות ליהלומנים, הוא מקדם בלהט גם תוכנית להקמת שני גורדי שחקים על קרקע שנמצאת בבעלות הבורסה ליהלומים בר"ג. המתחם של הבורסה משתרע על שטח של 24 דונם, ולדברי דבש "כבר איתרנו את השטח המתאים להקמת המגדלים". מדובר בתוכנית שכבר אושרה בעיריית רמת-גן להקמת מגדל בגובה של 111 קומות, ומגדל נוסף שיתנשא לגובה של 77 קומות.

- זאת "הפנסיה" של חברי הבורסה?

"זה לא נמצא מעבר לפינה. להערכתי יעברו עוד 10-12 שנה עד שזה יקרה ויהיו הכנסות משמעותית. הבורסה היא חברה פרטית והרכוש שלה שייך לחבריה. אולי נקים קרן שחלק מהרווחים שלה יחולקו בין החברים, עוד לא החלטנו מה ואיך. רוב האנשים כאן הם עצמאיים ולא דאגו לעצמם לפנסיה, ואנחנו חושבים שמגיע להם לקבל סכום חודשי מסוים".

- הבורסה תהיה הבעלים של הבניינים האלה?

"עדיין לא ידוע איך זה יתממש מבחינת הבעלות על הבניינים. ייתכן שגם ניקח חברה גדולה מחו"ל שתוביל את הפרויקט שהוא בסדר גודל לאומי ממש".

- מתי תתחיל הבנייה?

"אנחנו עוד צריכים לעבור תהליך של אישורים וקרוב לוודאי שיהיו גם התנגדויות. בין 3 ל-8 שנים".

- עם בוננזה כזאת למה אתם צריכים עזרה מהמדינה?

"ראשית, המילה 'בוננזה' היא לא מילה גסה. אבל הבוננזה הזאת עדיין על העץ - והעץ גבוה. זה ייקח כמה שנים. בכל מקרה, אני חושש שבמצב הנוכחי, ובלי קשר לנדל"ן, עד שנגיע לשם לא יישאר הרבה מהענף. לכן נדרשות החלטות של המדינה למען שיכולת התחרות שלנו תגבר מול מדינות אחרות בעולם שעוסקות בתחום היהלומים".

רשימת הדרישות של היהלומנים:

■ המפקחת על הבנקים: להקל על "מחנק" האשראי - בטיפול

■ שר הכלכלה: להקים ועדה בינמשרדית לבדיקה והמלצות "להצלת" הענף - בוצע

■ שר הכלכלה וחוק עידוד השקעות הון: להשוות רגולציה ולהכיר גם בענף היהלומים כתעשייה לעידוד - בטיפול

■ החשב הכללי באוצר: לתת ערבות מדינה לאשראי בנקאי ליהלומנים - בטיפול

■ מנהל רשות המסים: להעביר בכנסת בהקדם את ההסכם להסדרת מיסוי יהלומנים - עבר בקריאה ראשונה; צפויים דיונים בוועדת כספים

■ שר האוצר ומנהל רשות המסים: הטבות מס - אחרי שתעבור החקיקה להסדר המיסוי

■ שר האוצר ומנהל רשות המסים: חוק שיאפשר ליהלומני להזדכות על מע"מ - גובשה הצעת חוק; צפויה להגיע לכנסת לקריאה ראשונה

יורם דבש

גיל: 53

מצב משפחתי: נשוי 3

מקום מגורים: מושב אביחיל

תפקידים קודמים: ייסד את חברת "יורם דבש יהלומים", יצרנית ויצואנית יהלומים עם סניפים בארה"ב ובהונג קונג; חבר דירקטוריון התאחדות תעשייני היהלומים והבורסה ליהלומים; חבר דירקטוריון וגזבר מכון היהלומים

עוד משהו: בעל מטע זיתים בן 10 דונם שמפיק שמן, ועוד 10 דונם של קלמנטינות