היעד הבא של הרחפנים - לטוס מתחת לאדמה ולהציל כורים

מאות מטרים מתחת לפני הקרקע בג'נדי (Jundee), אוסטרליה, מבצעים מדענים ניסויים בטכנולוגיה שעשויה לשנות לבלי הכר את פעילות הכרייה במערות מסוכנות שבהן שורר חושך מוחלט: רחפנים אוטונומיים לחלוטין.

ללא סיוע כלשהו מטייס אנושי, יטוסו הרחפנים לתוך אזורים מסוכנים מדי לכורים אנושיים. באמצעות שימוש בלייזר, בדומה ללייזר במכוניות אוטונומיות, יוכלו הרחפנים ליצור מפות תלת ממדיות, מפורטות יותר מהמפות הקיימות כעת, ולסייע לחברות הכרייה להפיק זהב ומשאבים אחרים שאותם לא ניתן לכרות בתנאים הקיימים.

"במידה רבה זה מדע בדיוני", אמר זקארי מקליי, מהנדס ייצור ביצרנית הזהב האוסטרלית נורת'רן סטאר ריסורסס (Norther Star Resources), לאחר שצפה ברחפן טס לתוך מערה חשוכה במסגרת אחד הניסויים האחרונים.

הניסוי, שנערך במכרה ג'נדי של נורת'רן סטאר במערב אוסטרליה, הוא חלק ממאמץ רחב יותר של תעשיית כריית הזהב העולמית לאמץ את האוטומציה, שמקצצת בעלויות ומשפרת את הבטיחות. כמו כן יכולה האוטומציה לצמצם את מספר מקומות העבודה. חברות ברחבי העולם - החל בדרום אפריקה וכלה באוסטרליה - כבר משתמשות בטכנולוגיות כגון משאיות ללא נהג, קידוח ממוכן ומסועים ארוכים במיוחד, כדי לשפר את הפריון, במסגרת מאמציהן להתאושש מהירידה האחרונה במחירי הסחורות.

האוטומציה יכולה "להציל חיים, וגם לחסוך זמן וכסף", אמר מהמט קיזיל, פרופסור ומנהל תוכנית כרייה-הנדסה באוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה. "התעשייה ביצעה זינוק משמעותי באימוץ הטכנולוגיה הזאת, מכיוון שהעלות הגבוהה ביותר בתעשיית הכרייה היא העובדים".

הרחפנים הפכו לאמצעי קיצוץ עלויות פופולרי במגזרים שונים, החל בקמעונאות וכלה בביטוח, וחברות הכרייה משתמשות באופן שגרתי ברחפנים כדי לבצע צילומים אוויריים של המתקנים שלהן.

אולם הכנסת המכונות מתחת לפני הקרקע יוצרת חזית חדשה ועתירת סיכון.

במערות חשוכות עלולות לארוב סכנות שונות, כגון סלעים נופלים, שעלולות להרוס רחפנים שמחירם עשרות אלפי דולר ליחידה. אם לא די בכך, הרי שרחפן שטס מתחת לפני הקרקע אינו יכול להשתמש במערכות ניווט לווייניות כמו GPS, שבהן הוא משתמש מעל פני הקרקע.

מדענים ומהנדסי כרייה טוענים כי ניתן להשתמש ברחפנים לבדיקת מערות תת קרקעיות לאחר פתיחתן באמצעות חומרי נפץ.

הסלעים המפוצצים מפונים במשאיות אל מעל לפני הקרקע, ושם הם עוברים תהליך של ריסוק לצורך הפקת זהב.

כיום חייבים המודדים להשתמש במכשיר מיפוי לייזר שמחובר לזרוע מכנית שאותה הם מחדירים עמוק ככל האפשר לתוך המערה. אך לייזר שמחובר לנקודה קבועה אינו מסוגל ללכוד את הכל, ובשל הסכנה אין המודדים האנושיים עצמם יכולים להיכנס לתוך המערה כדי לבצע בדיקה מעמיקה יותר.

באמצעות מפה טובה יותר שיפיק רחפן, יוכלו הכורים לקבל תמונה ברורה יותר של כמות הסלעים שעליהם לפוצץ, לשנות את שיטת הפיצוץ שלהם אם היא אינה יעילה דיה, ולתכנן טוב יותר כיצד לגשת למערה הבאה.

רחפנים יוכלו גם ליצור מפות של חלקי מכרה ישנים יותר, ולהקל את חידוש הכרייה בחלקים אלה אם מחירי הסחורות יעלו.

באופן כללי, מניחות חברות הכרייה כי ביכולתן להשיג 95% מהמתכות מתחת לפני הקרקע באמצעות שימוש בשיטות הקיימות, לדברי בראד וליוקס, מנהל שירותים טכניים בנורת'רן סטאר. במכרה ג'נדי לבדו, צפויה החברה להפיק זהב בשווי של יותר מ-300 מיליון דולר בשנת הכספים הנוכחית, ולפיכך אפילו שיפור קטן ביעילות מהווה "סכום כסף מסיבי", לדברי וליוקס.

צוות חוקרים מ-Data61, אחת מיחידות ארגון המחקר התעשייתי והמדעי הקהילתי של ממשלת אוסטרליה, הציגה בספטמבר בג'נדי כיצד יוכל רחפן לטוס בכוחות עצמו במערה תת קרקעית שבה לא יכול היה טייס אנושי לראות דבר. אך פירושו של דבר הוא שהטייס גם לא יוכל להתערב אם תתרחש תקלה.

"צעד גדול למדי"

"זהו צעד גדול למדי עבורנו, וזה מוכיח שזה בר ביצוע", אמר ראש צוות החוקרים, סטיבן הרבאר, מדען מבריסביין, אוסטרליה.

כעת חייבים החוקרים להטיס תחילה את הרחפן בסיועו של טייס כדי לבנות מפה ראשונית. באמצעות השימוש בנתונים הראשוניים, הם יכולים לתכנת את הרחפן לטוס באופן עצמאי לנקודות מסוימות. אך המטרה הסופית היא רחפן אוטונומי לחלוטין שאותו ניתן יהיה להכניס מתחת לפני הקרקע ולהפעילו כדי שיבצע מיפוי של מנהרה או מערה. רחפנים כאלה ייבדקו בחודשים הבאים.

אחת מטיסות המבחן המסוכנות יותר שביצעו הרבאר ועמיתיו בג'נדי היתה טיסה אוטונומית במערה שגובהה 180 רגל (קרוב ל-55 מטר) - המערה הגדולה ביותר שפוצצה במכרה.

"זהו רגע האמת", אמר לפני הטיסה פאריד קנדול, מדען אחר בצוות. הרחפן - על ששת מנועיו המזמזמים - נבלע בתוך המערה. הוא שב כמה דקות לאחר מכן, אך בשל בעיה בחומרה נאלץ הטייס לסייע לרחפן לנחות. קנדול מחא כפיים במנהרה האפלולית. "הוא חזר!".