שליש מהשוק לא מנסה להכות המדדים: הנכסים העוקבים בירידה

כשליש מהשחקנים בשוקי קרנות הנאמנות ותעודות הסל, שיהפכו בשנה הבאה לשוק אחד, אינם מנסים להכות את המדדים, בהגדרה. בדיקת "גלובס" את שוקי קרנות הנאמנות ותעודות הסל נכון להיום מגלה, כי בתעודות הסל ובקרנות המחקות - שמעצם הגדרתן עוקבות אחר מדדים, ומתחייבות או מנסות לתת את תשואת המדדים ולא יותר, מנוהלים כ-124 מיליארד שקל. סכום זה מהווה כ-34.3% משווי נכסים כולל של כ-333 מיליארד שקל שנוהלו בסוף אוקטובר יחד בקרנות הנאמנות (237 מיליארד שקל בסך הכול) ובתעודות הסל (96 מיליארד שקל). כל זאת על רקע השינוי המבני האדיר שאמור לקרות כבר ב-2018, ושבמסגרתו יאוחדו תעודות הסל עם קרנות הנאמנות, ויהפכו לשוק אחד שבו יש קרנות נאמנות רגילות וקרנות סל (כיום תעודות הסל אינן קרנות, כי אם תעודות התחייבות, בדומה לאג"ח).

מדובר ברפורמה משמעותית שמובילה רשות ני"ע, שמעוניינת בכניסתה לתוקף כבר בתחילת אפריל הקרוב. ואולם, ל"גלובס" נודע כי גוברים הסיכויים שהמעבר לקרנות סל יקרה רק בשלב מאוחר יותר ב-2018, וכנראה שלא כבר באפריל כפי שהרשות רוצה. זאת מאחר, בין היתר, שהבנקים לא יהיו ערוכים לזה, כדברי גורם מעורה בשוק.

בכל אופן, היקף הנכסים המנוהלים בקרנות עוקבות ובתעודות סל, על פניו, נראה כסכום אדיר. אבל, בחינת הנתונים מלמדת כי מדובר במגמה שבישראל הפוכה לזו שמאפיינת את העולם: כאן הנכסים העוקבים נמצאים בירידה יחסית לכלל השוק, זה למעלה משנתיים, גם אם מבחינה שקלית מדובר הפעם בגידול ביחס לסוף השנה שקדמה.

כך, בסוף 2016, 36.6% מנכסי קרנות הנאמנות ותעודות הסל היו עוקבי מדדים בהגדרה, ועמדו על היקף שקלי של 180 מיליון שקל ("בלבד") פחות מהיקף הנכסים שעוקבים אחר המדדים כיום, לקראת סופה של 2017. ואולם, בכל אחת מהשנים 2016 ו-2015 קטן סך הנכסים בתעודות הסל ובקרנות הנאמנות המחקות - בכ-9.1 מיליארד שקל וב-9.8 מיליארד שקל ביחס לסוף השנה שקדמה לה, בהתאמה. כשיעור של נכסים עוקבי מדדים מסך הנכסים המנוהלים בשווקים אלה דובר בסוף 2015 על 40% - שיעור מהותי יותר מזה של היום או של סוף 2016. כלומר, בסוף 2015 דובר על כך ש-40 שקל מכל 100 שקל שהושקעו באמצעות קרנות הנאמנות או תעודות הסל היו עוקבי מדדים, ובהגדרה לא ניסה להכות את המדדים ולהשיא תשואת יתר.

בכל אופן, בסוף 2014 נוהלו במכשירים עוקבי מדדים בשווקים אלה נכסים בהיקף של 142.5 מיליארד שקל (כ-37.6% משוקי קרנות הנאמנות ותעודות הסל יחדיו), לעומת 116 מיליארד שקל בסוף 2013 (כ-35%), וכ-78 מיליארד שקל (כ-33%), 59 מיליארד שקל (כ-30%) וכ-61 מיליארד שקל (כ-28.5%), בסוף השנים 2012, 2011 ו-2010, בהתאמה.

בהסתכלות חודשית, שוק תעודות הסל רשם את השיא שלו בפברואר 2015, אז נוהלו באמצעות תעודות הסל נכסים עוקבים ומחקי מדדים בהיקף שקלי כולל של כ-121.7 מיליארד שקל. בסוף אותו חודש נוהלו בקרנות המחקות נכסים בהיקף כולל של כ-28 מיליארד שקל, כך שיחדיו היו נכסים עוקבי מדדים בהיקף שקלי של כמעט 150 מיליארד שקל, שהיוו יחדיו כ-38.5% משוקי קרנות הנאמנות ותעודות הסל.

הרצפה היא זו שעקומה?

השקעה פסיבית היא השקעה שאינה מנסה להכות את המדד, וזאת בניגוד לניהול האקטיבי, בקרנות המסורתיות בעיקר, שמנסה להכות מדדים באמצעות בחירת מניות מסוימות להשקעה, או אחרות - להימנעות מהשקעה. בשנים האחרונות האפיקים הפסיביים בישראל גדלו בצורה ניכרת, כמו שקרה בעולם, אך בשנתיים וקצת האחרונות המגמה פה השתנתה במידת מה, ועוצמתם של האפיקים הפסיביים (הגדולה עדיין) קטנה מעט.

לא כל הגופים הפעילים בשוק קרנות הנאמנות מאמינים בניהול פסיבי. מצד אחד יש את קסם של אקסלנס, תכלית של מיטב דש, פסגות סל והראל סל, שמנהלות תעודות סל וגם קרנות מחקות, ולצדן חברות ניהול קרנות נאמנות שמאמינות בקרנות מחקות, בראשן מגדל שוקי הון (שהביאה את בשורת ה-ETF לישראל), וגם אלטשולר שחם ואי.בי.אי שפעילות בתחום זה.

מהצד השני יש את חברות ניהול קרנות הנאמנות של ילין לפידות, אנליסט, פורסט, אילים, אלומות, מור, איילון, אפסילון, תמיר פישמן, רוטשילד, מודלים, סיגמא, ועוד גופים קטנים יותר - שמנהלים את הקרנות שלהם באמצעות שירותי הוסטינג בחברות ניהול קרנות נאמנות מארחות. כל אלה אינם מנהלים קרנות מחקות, כי אם רק מסורתיות (וחלקם גם קרנות כספיות).

כאמור, בשנה הבאה יקרה שינוי גדול בשוק קרנות הנאמנות, במסגרת תיקון 28, שבעקבותיו תעודות הסל בישראל יהפכו להיות קרנות סל (ETF, כאמור), שיהיו רשאיות שלא להתחייב להשיג את התשואה המדויקת של הנכס שאחריו הן עוקבות. זאת, בניגוד למצב הנוכחי בתעודות הסל, המתחייבות לעמוד בתשואת הנכס שאחריו הן עוקבות. לאור זאת, אמר בעבר רשות ני"ע, ייסחר בבורסה בישראל מוצר השקעה פסיבית אחד בלבד".

"הירידה מהשיא נובעת מכך שהמדדים בארץ לא תפקדו כמו שצריך, כי הבורסה לא בנתה מדדים טובים. הבורסה עשתה טעויות, ובעקבות כך היה קל להכות את המדדים בשנתיים האחרונות". כך אומר גורם בשוק העוקב והמחקה, ששוחחנו עמו ביחס לירידה בהיקף הנכסים העוקבים בשוקי קרנות הנאמנות ותעודות הסל (שזה זמן מה גם פודות בגדול).

כששאלנו אותו האם לא מדובר ברקדן שמאשים את הרצפה שהיא עקומה, כהסבר חיצוני לביצועיו שלו, הוא הוסיף ש"גם פרנואיד יכול לצדוק כשהוא אומר שעוקבים אחריו. בעולם, הקרנות המחקות (ה-ETF) עובדות יפה, ואילו כאן זה הפוך. המדדים של המניות פה תפקדו לא טוב, למשל בגלל משקל גבוה מדי של סקטור הפארמה, או בגלל הכנסת מניות לא ראויות למדד, כמו מנקיינד".

מנגד, מוקדם יותר השנה שאלנו כמה ממנהלי ההשקעות המוסדיים הגדולים במשק, בהם כמה שמנהלים גם קרנות נאמנות (כולל מחקות), לגבי הניהול הפסיבי מול הניהול האקטיבי. אז אמר לנו יאיר לפידות, מנכ"ל משותף, בעלים ומייסד בילין לפידות, כי "המדדים בישראל הם בעייתיים, בעיקר במשקלים שבהם, בטח ובטח לפני השינויים שהם עברו (רפורמת המדדים של הבורסה, ר' ש'), וגם לאחריהם. יש הטיה גדולה מאוד לחברות מסוימות, למשל לתחום הפארמה". לפידות הוסיף, כי "מנהלי השקעות אקטיביים טובים בהחלט היכו את המדדים בישראל בשנים האחרונות. לעומת זאת, המדדים, במיוחד המדדים הישראליים, היו מוקש גדול לרבים".

איציק שנידובסקי, מנכ"ל אנליסט, אמר אז כי "בשנתיים האחרונות ישנה עדיפות מובהקת לניהול אקטיבי", מאחר ש"השקעה במכשירים עוקבי מדדים, הן במניות והן באג"ח, לא עובדת. תיק השקעות מנוהל עם אנליזה איכותית היכה את המדדים בפערים משמעותיים".

אז מה הלאה? ברור שהיקף הנכסים שהציבור בכללותו, ובכלל זה הגופים המוסדיים, משקיעים באמצעות המכשירים העוקבים יגדל. מדוע? כי השוק המוסדי גדל בשיעורים אדירים, ומיליארדי שקלים רבים זורמים לכיוונו מדי חודש בחודשו, והמכשירים העוקבים - הזרים והישראליים - מספקים לו מענה, בטח בשווקים זרים, שמעבר לים. עם זאת, מה יקרה ביחס למכשירים העוקבים אחר הבורסה בישראל? ככל שהיא תגדל - בהיצע המניות והמדדים, גם המכשירים העוקבים ייהנו מפוטנציאל גדול יותר.

 האם המכות למדדים ממקרי טבע