במסגרת תוכניתו "הבכיינים", מרבה ראש הממשלה בנימין נתניהו להתלונן על כך שהתקשורת מתעלמת מהדברים החיוביים שעשה. אני רוצה לתרום כאן את חלקי לתיקון המצב הזה. קחו למשל את תחום המינויים הבכירים הכל-כך רגיש. אי-אפשר בשום אופן לומר על ביבי שמינוייו היו שליליים, או שנעשו כדי לסייע לו במאבקיו. אדרבא, אני עומד משתאה עד כמה מוצלחים המינויים של נתניהו.
יצא לו מינוי טוב
למשל מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך. מי מינה אותו אם לא נתניהו (באמצעות משרתו גלעד ארדן). רק בימים אלה נוכחים לדעת עד כמה היה זה מינוי מוצלח. אדם שאינו ירא מהגדולים ומהחזקים ביותר, עושה את עבודתו למרות כל המכשולים שמערימים אנשי שלטון על דרכו. במקום משרת, יצא לו מינוי טוב. כל הכבוד. נתניהו צריך להיות גאה בכושר העמידה של מינוייו מולו ונגד הביטנים והאמסלמים.
עוד אחד על תנאי
ובכן, מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך הוא מינוי מוצלח של נתניהו, ומותר לו להתהדר בו. מינוי אחר הוא אביחי מנדלבליט, היועץ המשפטי לממשלה. אמנם עדיין מוקדם לסכם את תפקודו בפרשיות נתניהו, אבל אי-אפשר לומר שראש הממשלה מינה אדם לא מוצלח.
ולא נשכח את המינוי הראוי של השופט יוסף שפירא לתפקיד מבקר המדינה. אם מינוייו של נתניהו יצליחו לסדר לו הרשעה - משמע שהוא מינה את האנשים הנכונים.
למה הוא כועס על המינויים?
יש אפילו לקוות שמינויים אלה של נתניהו יגרמו לסיום כהונתו כראש הממשלה. ויכול גם להיות שנראה אותו נכנס לכלא? למינוייו של נתניהו הפתרונים. נתניהו צריך להיות גאה שמינוייו אלה עושים עבודתם כראוי וכנדרש, ולכן קשה להבין את רוגזו עליהם.
הסיכום הוא לא רע מבחינת ראש הממשלה. מבין שלושה מינויים שניים טובים, אחד טוב על-תנאי. עם רקורד יפה כזה, למה הוא צריך חוק מינויים?
כתבות
ני"ע
