ספרד היא הכלכלה החמישית בגודלה באירופה, ואחת המדינות שספגה את הפגיעה הקשה ביותר במשבר הפיננסי ב-2008. מגזר הבנייה היה המנוף לצמיחה הכלכלית של המדינה, אך בעקבות המשבר, פעילות המגזר התכווצה ב-שנים 2008-2012 ביותר מ-30% בהשוואה לשנת 2006 (שיא הפעילות של התעשייה).
15 שנה של צמיחה מתמדת של התמ"ג הפכו את כלכלת ספרד לתשיעית בגודלה בעולם. המשבר של 2008 הכניס ברבעון השני של אותה שנה את המדינה למיתון באופן רשמי. שיא ההצטמצמות של המשק נרשם בשנת 2009, כאשר התמ"ג התכווץ ב-3.6%. נוסף על כך, שיעור האבטלה במדינה עלה, הגירעון התקציבי גדל ונוצר חוב ממשלתי עצום.
ממשלת ספרד הנהיגה תוכנית צנע, הכוללת העלאת מחירי החשמל והגז, גביית יותר מסים וצמצום השקעות בחינוך, וכל זאת כדי להבריא את כלכלת המדינה, להוריד את הגירעון התקציבי ולהחזיר את אמון המשקיעים לשוק הספרדי.
בשנים האחרונות חל שיפור הדרגתי בכלכלה הספרדית, וספרד אף הגיעה ב-2015 לקצב צמיחה בשיעור דומה לזה שבתקופה שלפני המשבר. ברבעון השלישי של השנה צמחה ספרד בקצב של 3.1% (בחישוב שנתי), יותר מממוצע הצמיחה בגוש האירו, שעמד על 2.5% ברבעון השלישי השנה.
זינוק ביצוא, רפורמות בשוק העבודה
התאוששות הכלכלה נבעה מזינוק ביצוא הספרדי, מהירידה במחירי האנרגיה ומרפורמות של הממשלה בשוק העבודה. כמו כן, התיירות המתגברת לתוך ספרד, פיחות האירו ותוכנית התמריצים באירופה תמכו בצמיחה של הכלכלה הספרדית.
ספרד עברה מגירעון של 9.6% בחשבון השוטף ב-2007 לעודף של כ-2% בשנת 2016. השיפור התאפשר הודות לגידול ביצוא - בעיקר בתחום השירותים - ולקיטון ביבוא, בעקבות מחירי נפט נמוכים. למרות העודף בחשבון השוטף, החוב הממשלתי עדיין גבוה בכ-1% מהתוצר. החוב עומד על 99.8% מהתוצר (נכון לרבעון 2, 2017), והוא גבוה בהשוואה לממוצע של גוש האירו, שעומד על 89.2% חוב תוצר.
בשוק העבודה, שיעור האבטלה במדינה ירד ב-10% מהשיא ב-2013 לשיעור של 17.2%, אך ספרד עדיין סובלת משיעור האבטלה השני בגובהו באיחוד האירופי (אחרי יוון). בקרב הצעירים (גילאי 15-24) ירד שיעור האבטלה לרמה של 37.2%. שיעור זה עדיין גבוה יותר מזה שהיה לפני המשבר. הנתון המשמעותי יותר הוא שכר המינימום, שעלה בשנת 2017 בכ-8% בהשוואה לשנת 2016, מה שתומך בעלייה בצריכה הפרטית, ובכך מחזק את הצמיחה הכלכלית.
קטלוניה אחראית ל-20% מהתמ"ג בספרד
ספרד מורכבת מ-17 מחוזות אוטונומיים, וקטלוניה היא העשירה והחזקה ביותר מבחינה פוליטית. נוסף על כך, קטלוניה זוכה לאוטונומיה הגדולה ביותר, והיא כוללת סמכויות רבות, כגון גביית מסים וכינון משטרה מקומית חזקה. תושבי המחוז, שאחראים לכ-20% מהתמ"ג הספרדי, לרבע מהיצוא ולרבע מההשקעות הזרות במדינה, סובלים בעשור האחרון ממדיניות הצנע שמנהיג הממשל המרכזי, וניסיונם להשיג עצמאות כלכלית ב-2010 נכשל.
באוקטובר השנה הצביע הפרלמנט של קטלוניה בעד עצמאות והתנתקות מספרד, על סמך משאל עם שנעשה בניגוד לחוקה הספרדית, כלומר הקטלונים כבר לא מכירים בחוקה הספרדית. התנתקות קטלוניה יכולה להגדיר תקדים למדינות אירופיות אחרות כמו סקוטלנד (בריטניה) ולומברדיה (איטליה). זהו משבר פוליטי, ואתגר גדול שיכול לגרור השלכות כלכליות משמעותיות עבור ספרד בפרט ואירופה בכלל.
במקרה של התנתקות, קטלוניה תרוויח כתוצאה מביטול המסים המשולמים לספרד, אך תספוג פגיעה פוטנציאלית בתמ"ג, מכיוון שהיא לא תהיה חברה בגוש האירו ובאיחוד האירופי (האיחוד מהווה כ-65% מהיצוא של קטלוניה בשלוש השנים האחרונות). שניים מהבנקים המרכזיים הרשומים בקטלוניה הכריזו כי יעזבו את המדינה לטובת אזור אחר בספרד, כדי להימנע מהטלטלה שתגיע בעקבות היפרדות מספרד. נוסף על כך, לקטלוניה חובות בהיקף של 77 מיליארד אירו, שמהווים 35% מהתמ"ג של האזור. סוכנויות דירוג האשראי מדרגות את קטלוניה בדירוג השקעה ספקולטיבי, מה שהופך אותה תלויה בהלוואות מהממשלה המרכזית בספרד.
ממשלת ספרד הטילה את סעיף 155 של החוקה, המאפשר לה להשתלט ישירות על הממשל הקטלאני. ראש ממשלת ספרד, מריאנו רחוי, הודיע כי הוא מפטר את הממשלה בברצלונה, וכי במחוז יתקיימו בחירות בזק ב-21 בדצמבר.
קשה לדעת כיצד יסתיים הסכסוך, אך נראה כי המאבק החל להשפיע על כלכלת ספרד, אמנם עדיין לא באופן משמעותי. הממשלה תיקנה את תחזית הצמיחה שלה ל-2018 לצמיחה של 2.3% בלבד, לעומת 2.6%, בשל המשבר הפוליטי.
התשואות משקפות את התחדשות האמון
על אף האי-ודאות שקיימת במדינה, ספרד נמצאת במומנטום חיובי בשנה האחרונה. יהיה מעניין לראות איך היא תתמודד עם האתגר החדש שעומד בפניה.
החל מסוף שנת 2012, תשואות האג"ח של ממשלת ספרד ל-10 שנים החלו לרדת מרמת שיא של 7.6% ביולי לרמת שפל נוכחית של כ-1.4%. תשואה זו משקפת את התחדשות האמון של המשקיעים בכלכלה הספרדית.
גם שוק המניות הגיב באופן חיובי לנתונים המאקרו-כלכליים במדינה. מדד MSCI Spain הוא מדד מרכזי בבורסת ספרד, והוא כולל את החברות הגדולות והבינוניות הנסחרות שם. משנת 2008 אפשר לראות כי המדד הציג תשואות שליליות בעקבות המיתון שהכלכלה הייתה מצויה בו. אך, ניתן לראות שיש שינוי מגמה בשנה האחרונה.
מתחילת השנה הציג מדד MSCI SPAIN תשואה עודפת, ועלה ב-15.5%, לעומת מדד היורוסטוקס 600 שהציג תשואה חיובית של 12.5%. אך מדד MSCI SPAIN נסחר במכפיל רווח נמוך יותר, של 15.6, עם תשואת דיבידנד של 4.2%, לעומת מדד היורוסטוקס 600 שנסחר במכפיל של 21.2 ובתשואת דיבידנד של 3.2%. ישנה אופטימיות זהירה של משקיעים כי השוק הספרדי ימשיך ויצמח בשנים הקרובות., למרות המאבק הפוליטי המתרחש במדינה.
מדד MSCI SPAIN מתפלג בין סקטורים שונים, ולסקטור הפיננסים החשיפה הגבוהה, עם כ-40% מסך המדד, ואחריו סקטור התשתיות, עם חשיפה של כ-15% מהמדד. המניה הבולטת במדד היא Banco Santander (19%), הבנק הגדול בספרד, שהצליח לעבור את המיתון בזכות הפיזור הגלובלי בהכנסות. במגזר הקמעונות, מניה בולטת במדד (8%) היא חברת Inditex, המפעילה רשתות אופנה שהידועה בהן היא ZARA, הפועלת במדינות רבות בעולם.
ניתן להשקיע בספרד דרך הבורסה הישראלית באמצעות תעודות סל מקומיות אשר עוקבות אחר המדד, או דרך ETF בחו"ל.
■ הכותבת היא אנליסטית באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתוניםובצרכים המיוחדים של כל אדם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.