אלה המוצרים שיחויבו להציג את פערי המחירים בין ישראל וחו"ל

משחות שיניים של קולגייט ודאודורנטים של ג'ילט, דאב וספיד סטיק הם חלק מהמוצרים ש"זכו" להיכנס לרשימה שמפרסמת היום (ג') הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה. מדובר ברשימה הראשונה של מוצרים שעליהם תחול חובה להציג את פערי המחירים בין ישראל למדינות שונות בעולם.

רשימה זו כוללת 8 מוצרים פופולריים בהם פערי המחירים הם הגבוהים ביותר. לפי בדיקת משרד הכלכלה, מדובר בפערים של מ-59% לנמוך ביותר ועד ל-105% לגבוה.

הצו שפרסמה היום הרשות יועבר להתייחסות והערות הציבור למשך 21 יום, בטרם יתחיל תהליך של יישום ההוראות בפועל.

נקודת המוצא של משרד הכלכלה, שבאה לידי ביטוי גם במהלכים אחרים (דוגמת מאגר המחירים אליו הצטרפו רשתות הפארם), היא ששקיפות תוביל לירידה מחירים ולהקלה ביוקר המחיה בישראל. באשר למאגר המחירים, השקיפות לא תרמה לירידת מחירים, אלא היא משמשת בעיקר כמאגר מחירים עבור הרשתות עצמן, שמיישרות קו זו עם זו. גם המהלך הזה צפוי להתנגדות מצד הקמעונאים והמשווקים, כשנזכיר כי מדובר בקטגוריות שנמכרות באופן תדיר במבצעי הנחה.

בין המוצרים הראשונים שנכללו בהחלטת הוועדה: משחת שיניים קולגייט מקס פרש Cool Mint (100 מ"ל), שנמכרת בכ-8 שקלים בחו"ל, לעומת בכ-16 שקל בארץ; ודיאודורנט ליידי ספיד סטיק ג'ל 24/7 פרש פיוזן 65, שנמכר בכ-9.5 שקלים בחו"ל, לעומת כ-19.5 שקל המחיר בארץ.

 צו סימון מוצרים

"המחירים יקרים כאן בגלל הרגולטור"

הקמעונאים הגיבו למהלך של משרד הכלכלה ואמרו כי "משרד הכלכלה מנסה להוביל מהלך של הורדת המחירים באמצעות שקיפות - אז למה שלא ילכו עד הסוף? שבכניסה לסופר בארץ יופיע שלט שמפרט כמה ארנונה או חשמל אני משלם ביחס לסופר בגרמניה למשל. שיציגו לצרכנים את התמונה המלאה", כך טוען קמעונאי בכיר בתגובה למהלך שמנסה לקדם הרשות להגנת הצרכן במשרד הכלכלה.

"שיהיה גם שילוט שמפרט לצרכנים מהו שכר המינימום שאנחנו משלמים כאן לעומת שכר המינימום במדינות שאל מולן נוח למשרד לערוך את ההשוואה. שכר המינימום עלה בעשרות אחוזים בשנים האחרונות, וכדאי אולי להציג לצרכן את התמונה המלאה שהוא משלם בארץ מחירים יקרים יותר בגלל הרגולטור. ובכלל, לא ברור לי מה המטרה של המהלך הזה? הצרכן יראה שהמחיר בעולם זול יותר, ומה הוא יעשה עם המידע הזה בנקודת המכירה? יחכה לנסוע לחו"ל לקנות? יתרגז ולא יקנה? יקנה ויתרגז? המשרד מנסה להסית את האש מכך שהמחירים יקרים כאן בגלל הרגולטור, ובידיו הכוח להוריד את זה".

עוד גורס אותו גורם כי בידי המשרד האפשרות לבחון האם המחירים היקרים בישראל הם פועל יוצא של רווחיות גבוהה מדי. "מחצית מהשוק הקמעונאי בארץ הוא בורסאי. אני מציע לכלכלני המשרד לבחון מהי שורת הרווח התחתונה של הקמעונאים בארץ לעומת זו של הקמעונאים בחו"ל. האם בגרמניה הקמעונאים מרוויחים 0.5% ובארץ 3%? זה לא המצב. במצב שבו שיעור הרווח הוא דומה, ברור יהיה שעלויות הנגרמות בגלל רגולציה הן אלה שמשפיעות על המחירים לצרכן, וזה צריך להיות הפוקוס של משרד הכלכלה. גם הפעם יוצאים במשרד הכלכלה בצעדים שמשיתים עלויות על הקמעונאים, עלויות שמטבע הדברים יגולגלו אל הצרכנים".

עוד הוא אומר כי עידוד התחרות דרך שקיפות מחירים כבר נחל כישלון בדמות מאגר המחירים: "חוץ מלשרת את החברות שמנהלי השיווק שלהן בלחיצת כפתור יכולים לראות את מחירי המוצרים שלהן בכל מקום, או שחוסך לנו את הסוקרים שאנחנו שולחים למתחרים - המאגר הזה לא היטיב עם הצרכנים, שסופגים דרך מחירי המוצרים את העלויות של ההקמה והתפעול שלו".