לא מחכה לרשות ההגבלים: פיצה האט תפסיק לעבוד עם תן ביס

בעלי פיצה האט, ניב זילברשטיין, מכריז חרם על חברת כרטיסי ההסעדה תן ביס ומפסיק את ההתקשרות עמה בעקבות "העמלות המופקעות אשר הרשת דורשת ממסעדות" לטענתו - כך נודע ל"גלובס". החרם החל בשבוע שעבר, עם הודעת רשת המזון המהיר לתן ביס. עד היום פעלו סניפי פיצה האט בשיתוף פעולה עם תן ביס הן בשירות המשלוחים שלה והן בישיבה במסעדות. הפסקת הפעילות הינה התפתחות נוספת בדיון הציבורי שהחל בחודשים האחרונים בנוגע לעמלות הגבוהות שגובה תן ביס מרשתות מזון, שבעקבותיו נפתחה בדיקה של רשות ההגבלים העסקיים.

"הסיבה העיקרית לצעד שנקטנו היא גובה העמלות", אומר זילברשטיין. "הם גובים עד 10% עמלה עבור משלוח. לפני כחודשיים פתחנו במו"מ איתם בנושא העמלות לקראת 2018, אך הם מתנהגים כאילו הם מונופול - ואם אתה לא איתם אתה מפסיד את הכסף".

פיצה האט מונה כ-90 סניפים, ומעסיקה כ-3,000 עובדים, והיא בבעלות זילברשטיין ואודי שמאי. לתן ביס יש כמה מאות אלפי מנויים המשתמשים בכרטיסיה לרכישת ארוחותיהם. בנוסף לרווחים שגוזרים בתן ביס על שימוש בכרטיס במקומות עבודה, החלה החברה בשנה האחרונה להציע עסקאות גם ללקוחות פרטיים מחוץ לעבודה.

זילברשטיין טוען כי "מה השיטה שלהם? הם סוגרים מראש עם חברות גדולות. מספקים להן שירותי ניהול לכסף בסבסוד מלא או חלקי, ומתנהלים כמו כרטיס אשראי שאפשר להשתמש בו רק במסעדות ספציפיות שהם חותמים איתן. יש עסקים קטנים שאני יודע ש-30% מההכנסות שלהם תלויות בתן ביס, והן יכולות להיסגר בגלל זה. הם מאוד דורסניים, לא אכפת להם כלום, והם לא מוכנים להתפשר, לכן לצערנו הרב החלטנו שלמרות שמדובר ב-2.5 מיליון שקל מכירות בשנה, נפסיק לעבוד איתם".

לדבריו, אופן ההתנהלות של תן ביס נובע, בין היתר, מוואקום פיקוחי. "הם מתנהלים כמו חברת כרטיס אשראי - כלומר, הם כמו מוסד פיננסי - אבל הם לא כפופים לפיקוח על הבנקים. אם הם נופלים אין מי שיוודא שאנחנו מקבלים מהם את הכסף.

"מישהו צריך להתעורר ולהתחיל לפקח על החברות האלה. הן טוענות שהן חברות שיווק, אך בפועל הם סולקי כספים, כמו חברות כרטיסי אשראי, שאף אחד לא מגביל את עמלת הסליקה שלהן. זה הגיוני שחברה תיקח עמלת סליקה של 10%? זה כמו ריבית בשוק אפור. היעד שלנו הוא 3% במשלוח, ובישיבה 5%. זה עדיין המון כסף. אני לא רוצה להגיד שזה שוד, אבל זה המון כסף. הרגולטור צריך להתערב ולהגדיר אותם כמוסד פיננסי".

לשאלה אם הקושי מתקיים גם מול החברה הנוספת בשוק, סיבוס-סודקסו ומדוע היא אינה מוחרמת משיב זילברשטיין: "בסיבוס הבינו את הבעיה והורידו את העמלות, אמנם לא למספרים שאנחנו רוצים, אבל כבר יש נכונות מצדם להוריד את העמלות בצורה רצינית. הם מבינים את הבעיה".

בניגוד לתן ביס, סיבוס-סודקסו אינה פונה למשתמשים פרטיים ופועלת רק מול חברות ותאגידים, תחום שבו ההטבות שמעסיקים נהנים מהן שונה לחלוטין, ומציע לבעלי המסעדות היקף עבודה גבוה. "ניכוס" ההטבות של תעשיית ההסעדה הארגונית והעברתן למודל של צרכן פרטי, הוליד תרעומת מצד המסעדנים, שבאופן ברור נפגעים מהשיטה.

מנכ"ל סיבוס-סודקסו התייחס להחלטה ואמר: "לצערנו לא פעם פעולות של חברות פוגעות בתעשייה כולה ובנו כפרט, אך בעלי הרשתות והמסעדות, כמו גם התאגידים והחברות, יודעים לעשות את הבידול".

גידול של 25% בעמלות ב-10 שנים

פיצה האט אינה הרשת הראשונה שבחרה שלא לעבוד עם תן ביס. גם רשתות מזון כמו ג'פניקה וסודוך בחרו שלא להמתין לממצאי חקירת הרשות להגבלים עסקיים בעניין פעילות חברות כרטיסי ההסעדה, וחדלו זה מכבר לכבד את כרטיסי תן ביס בשירות המשלוחים.

בדיקתה הנמשכת של הרשות נוגעת לגובה העמלות שגובות החברות תן ביס וסיבוס-סודקסו ממסעדות שעובדות עמן בשיתוף-פעולה, והיא החלה לפני כמה חודשים בעקבות תחקיר שפורסם בערוץ 10. לכך הצטרפה פניית המשנה לראש עיריית תל-אביב, ארנון גלעדי, ששיגר פנייה לממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, שבה הוא מביע חשש מדואופול בתחום עמלות הסליקה במסעדות.

על-מנת לסבר את העין לגבי העמלות הנהוגות בתחום כרטיסי ההסעדה, בשלוש רשתות המבורגרים גדולות, הנמנות עם המובילות והמוכרות במשק, מהווים כרטיסי ההסעדה מקור התשלום המרכזי מתוך המחזור הכולל. על-פי נתונים פנימיים שהגיעו לידי "גלובס" עולה כי באזורים מוטי חברות היי-טק מהווים כרטיסי ההסעדה כ-55% מכלל המחזור, והעמלה הממוצעת עומדת על 6.6%. כך, בשקלול כלל ההכנסות של אותן רשתות באזורים אלה, עולה כי החלק של חברת כרטיסי ההסעדה במחזור הכולל של הרשתות עומד על כ-3.6%.

לפי נתונים פנימיים, עלות הכרטיסים עבור סניף רשת המבורגרים ממוצע, כולל אלה שלא נמצאים באזורים מוטי היי-טק ומפעלים, עומד על כ-1% מהמחזור. מדובר בגידול חד של כ-25% מהעלות הממוצעת שהייתה נהוגה אך לפני כעשור.

לכאורה מדובר בשיעור נמוך, אבל ניתוח מבנה העלויות של הפעלת סניף ברשת המבורגרים מלמד כי מדובר בשיעור ניכר. כך, עלויות כוח האדם בסניפים ברשתות המבורגרים מהוות 30%-35% מהמחזור, עלויות חומרי הגלם עומדות על שיעור דומה של כ-33%. לכך יש להוסיף עלויות זיכיון והחזקת סניף של כ-10%, בדרך כלל, ושכר הדירה הוא שיעור דומה.

לכך יש להוסיף עלות תקורות של כ-7% נוספים, כך שבסך הכול, שיעור ההוצאות השוטפות הוא כ-93% מהמחזור (לא כולל עלויות הקמה שנמדדות במאות רבות של אלפי שקלים). לפיכך, על-פי גורמים מעורים, העמלות לחברות כרטיסי ההסעדה מהוות חלק משמעותי מהמרווח שנותר לזכיין לאחר הפעלת הרשת.

מתן ביס נמסר בתגובה: "בעקבות חילוקי דעות מסחריים, תפריטי פיצה האט הוסרו מתן ביס. לפי הכתבה וגם לאחר פגישה עם נציג הרשת, ניתן להבין שבפיצה האט לא לגמרי מבינים מה ההבדל בין חברת אשראי לתן ביס".

כרטיסי הסעדה מסובסדים שמניבים 850 מיליון שקל בשנה

מאות אלפי שכירים בחברות שונות במשק - בעיקר במגזר ההיי-טק - משתמשים בכרטיסי קופונים מסובסדים, לרוב באמצעות כרטיס מגנטי, לצורך רכישת ארוחת הצהריים, בעיקר במתחמים שבהם יש ריכוז גבוה של משרדים. כרטיסי ההסעדה האלה מספקים לרוב הנחות ניכרות, שאמורות לרצות את הסועדים והן את ספקי הארוחות, שמצדם זוכים לביקושים ערים הודות לכך.

ל"גלובס" נודע כי היקף שוק הכרטיסים הללו בעולם ה-B2B (עסק לעסק), מוערך ב-800-850 מיליון שקל בשנה, מתוך מחזור כולל של כ-10 מיליארד שקל שרושמים המסעדות ובתי הקפה בשוק זה.

השוק בישראל נשלט ברובו המכריע על-ידי שתי חברות: תן ביס וסודקסו-סיבוס, הגובות עמלות של 6%-10% (לפני מע"מ). מדובר בעמלות הגבוהות במידה רבה מאלה שגובות חברות האשראי (במשלוחים העמלה היא 10% לא כולל עלות השליח). הכרטיסים הללו מספקים פתרון תפעולי ולוגיסטי מבחינת המעסיקים וספקי המזון, שזוכים לייעול, כמו גם לחיסכון ורווחה לעובד.

על-פי ההערכות, לקוחות רבים משתמשים מדי חודש בשירותי כרטיסי המזון המסובסדים בישראל, מה שהוביל בעבר את שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות, לומר כי "המסעדות הן בבחינת לקוח שבוי של תן ביס וסיבוס. העסקים אצלנו הם קטנים ובינוניים, ולכן הם לא יכולים להרשות לעצמם להפסיק לעבוד איתם. אין להם יכולת מיקוח, ובאזורים מסוימים יש עסקים שתלויים למעשה בחברות הללו משום שעיקר המחזור שלהם תלוי בפעילות הזו. אם הם יוציאו אותם, התנועה בעסק שלהם תצנח לכדי אפס".