כחלון נותן מתנות, גפני מאיים - ובקק"ל יכולים להיות מרוצים

דירקטוריון קק"ל אישר היום (ג') את ההסכם בין הממשלה לבין קק"ל לפיו תעביר הקרן לאוצר המדינה מיליארד שקל לתקציב 2018, 400 מיליון שקל לתקציב 2019 ו-400 מיליון שקל לתקציב 2020. ההסכם נסגר אתמול בשעת לילה מאוחרת בהובלת שר האוצר, משה כחלון, וראש לשכת ראש הממשלה, יואב הורוביץ, בזמן שחוק קק"ל - המכפיף את פעילות הקרן לאוצר המדינה - אמור היה לעלות לקריאה שנייה ושלישית במליאה.

יו*ר ועדת הכספים, משה גפני, ששקד בחודשים האחרונים על החקיקה והיה מעורב בפרטי הוויכוח בין אוצר המדינה לבין קק"ל, זעם על כך שסגרו את ההסכם מאחורי גבו והודיע שגם אם הממשלה תמשוך את החקיקה בכוונתו לפעול באופן עצמאי עם הצעת חוק פרטית להטיל מיסוי על קק"ל.

אין שום סיבה בעולם שקק"ל לא תשלם מסים כמו כולם - ונחוקק זאת. בנוסף צריך לזכור שבמצב הנוכחי, בהיעדר תשלום מסים קבועים למדינה, העובדים בקק"ל חשופים לפגיעות של הממשלה ושל קק"ל ויש לשמור על זכויותיהם*, מסר היום גפני בהודעה לתקשורת.

 כמה כסף קק"ל תעביר למדינה

כחלון, שברור לו ש"כולנו" נכנסת לשנת בחירות, מנסה לאגור כמה שיותר כספים. עודפי הגבייה מצד אחד, והכנסות מקק"ל מהצד השני. הוא צריך להפשיל שרוולים ולהוריד מסים, לחלק קצבאות, לתת לנכים. חייבים לפעול בשיא המרץ כדי להסביר לציבור הרחב שמחירי הדירות אולי לא ירדו, אבל ההכנסה הפנויה קצת עלתה. שר האוצר הוא בתפקיד 'סנטה קלאוס' שרוצה לחלק את ה"מתנות" כבר בחג ההודיה (בשבוע הבא) ולא להמתין עד לחג המולד (בחודש הבא).

מאיפה משיגים עוד כסף? מקק"ל. ב-2015 חתמה המדינה על הסכם עם קק"ל להעברת 2.2 מיליארד שקל, ובתנאי שהמדינה לא תפעל לגבות מהארגון סכומים נוספים (בחקיקה או בהסכמים) עד לשנת 2021. ביערות קק"ל לא הספיקו לצמוח ענפים ועלים חדשים, והנה באה המדינה ודורשת כספים נוספים. הצעת חוק קק"ל שנכללה בתקציב המדינה הייתה אמצעי הלחץ, והאיום להעלות את החוק לקריאה שנייה ושלישית אתמול בלילה היה גרזן שאיים לגדוע את העץ של קק"ל. קק"ל לא תסכים להעביר את הכסף למדינה? נכרות את כל כל היער.

אף אחד לא הופתע כששעה לפני ההצבעה במליאה, ואחרי שבועות של הטחת האשמות בין הצדדים, התכנסו כולם וחתכו את ההסכמות. הסכם חדש שבא ומתלבש על ההסכם שטרם התיישן. ומשם? אחרי המבול.

 מקורות ההכנסה של קק"ל לשנת 2017

בכל מקרה, מה זה משנה? אם ההסכם של המדינה עם קק"ל בשנת 2015 היה רק טיוטה להסכם ב-2017, הרי ברור שב-2019 יפתחו את הכול מחדש ויספרו לנו כמה בקק"ל לא קשובים לצרכים הביטחוניים של המדינה (כן, זה היה אחד מן הטיעונים - האיום האיראני והצורך להגדיל את תקציב הביטחון).

לפני שבוע אף נתן היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, פרשנות לפיה פתיחת ההסכם עם קק"ל *חושפת את המדינה להליכים משפטיים מצד קק"ל, אבל אין מניעה לקדמה*, הוא כתב והוסיף שיש לשים לב *להשלכות העתידיות האפשריות על מעמדה של המדינה כצד לחוזים על הבטחותיה המינהליות, ועל יחסיה עם קק"ל ועם יתר המוסדות הלאומיים*. ההתנהלות שראינו פה בחודשים האחרונים מציגה את המדינה כמי שלא מתעניינת ולא ממלאת אחר הניירות שעליהם היא חותמת. אם אפשר להסיק משהו אחד מהעסקה הנוכחית היא שאף אחד באוצר, אצל ראש הממשלה או בקק"ל, רוצה לגעת בגוף הזה בטווח הארוך. קק"ל היא רק מכונת המזומן.

מיצוב פוליטי נוסף

ויש היבט פוליטי אחד מעניין שנשמט מכל הסאגה של המו*מ הלוהט בין המדינה לקק"ל: ההצגה כאילו או-טו-טו עולה החוק למליאה, במקביל לאיומים על קק"ל להתיישר לפי צורכי שר האוצר. ביחסים בין נתניהו לכחלון הורגלנו בשנים האחרונות לרדיפה אחר קרדיטים. בונים ברחבי הארץ לפי תוכנית "מחיר למשתכן"? נתניהו יגיע לכל מקום כדי לגזור את הסרט כדי שלא יהיה ספק מי עומד מאחורי יוזמות הבנייה. אז איך הוא מאפשר כעת לכחלון לצמוח ולגדול? להיות סנטה קלאוס? שר האוצר הבין מזמן שההישגים בתחום הדיור דלים, והוא מתאמץ כעת במיצוב פוליטי נוסף - חלוקת הטבות לשכבות הביניים ולחלשים, בזמן שנתניהו עדיין רץ אחריו לאתרי הבנייה.