מכורים: מה אתם לא יודעים על הסכנות בתוספי התזונה

אחד מכל שני ישראלים, זו ההערכה הרווחת, נוטל תוספי תזונה באופן קבוע. בין אלה אומגה 3, פרוביוטיקה, חומצה פולית או קואנזים Q10 - מה שעד לא מזמן היה נחלתם הכמעט בלעדית של בני הגיל השלישי או של נשים בהריון, הפך למוצר צריכה בסיסי וחוצה מגזרים וגילאים, עם שיעור גדל והולך של צעירים שהופכים לצרכנים נלהבים. חלקם עושה זאת כתוצאה ממודעות לתזונה, או ממגבלות שהטיל על עצמו, כמו צמחונות וטבעונות. אחרים, כתוצאה מפעילות ספורטיבית מאומצת, עם דגש על האצנים שבחבורה. אבל לא רק, וההערכות כיום הן כי 10% מהילדים ומבני הנוער בארץ נוטלים באופן קבוע תוספים.

הצמיחה השנתית הממוצעת בשוק התוספים הישראלי שגלגל כמיליארד שקל ב-2017, עומדת על בין 4% ל-6%, בעוד שבשוק האמריקאי היא אף הייתה גדולה יותר, ועמדה ב-2016 על 8.5% ו"שוק של כ-7.5 מיליארד דולר באותה השנה", כפי שמסבר את האוזן ד"ר עופר כספי, מנהל הרפואה האינטגרטיבית והיחידה לרפואה משלימה בסרטן במרכז דוידוף בבית החולים בילינסון. "בכל העולם לוקחים יותר ויותר תוספים".

כשהוא נשאל למה הישראלים מוציאים מאות ואלפי שקלים בשנה על תוספי תזונה, ולא, למשל, דואגים לאכול בריא יותר ולקבל את סל התזונה המלא שלהם ממזון של ממש - ד"ר כספי מחלק את הסיבות לשניים: אהבת מרדכי ושנאת המן. "בצד של אהבת מרדכי", הוא אומר, "יש אנשים שמאמינים שהם חיים בעולם שבו האוויר והמזון רעילים, והם חושבים שאם הם ייקחו תוספים, הם יגנו על עצמם או על יכולת הגוף לטהר את עצמו.

"סוג אחר של אנשים אומר: אני יודע שהתזונה שלי לא מספיק טובה, אבל אני עסוק ואין לי זמן לחתוך ירקות, ולכן אצרוך את הדברים באמצעות קפסולות. וסוג נוסף של אנשים הם אלה שקראו ונחשפו למידע הרב שקיים, בוודאי ברשת, והם הרבה פעמים לא יודעים מספיק על מידע שיווקי ופרסום סמוי. הם קוראים כתבה באתר פופולרי שהיא 'מטעם' ומתחילים לקחת את התוספים, ואליהם מצטרפים אנשים שמחזיקים בגישה של 'אם זה לא יועיל, זה לא יזיק, כי ממילא מדובר על דברים טבעיים'. מה שכמובן אינו נכון - לא מיני ולא מקצתי".

- ואלה שאתה מגדיר מ"שנאת המן", כלומר אנשים שנרתעים מהפתרונות של הרפואה הקונבנציונלית?

"אלה אנשים שלעולם לא ישתמשו באנטיביוטיקה ולא ייטלו תרופות. אותם לא מדריכה האמונה ביעילות של תוספי התזונה, כמו שמדריך אותם הפחד מהרעילות של האופציות הקונבנציונליות".

"הצמיחה בשוק קשורה קשר הדוק לעלייה בתוחלת החיים", סבור איתן מרקוביץ', יו"ר חטיבת תוספי תזונה באיגוד לשכות המסחר ומנכ"ל אמברוזיה סופהרב, המייבאת ארצה את מוצרי סולגאר. "אנשים פעילים מאוד עד גילאים מאוחרים, עושים פעילות ספורטיבית ומקפידים על התזונה. האידיאה שהייתה בעבר, שאם נאכל טוב, זה יספק לנו את כל מה שאנחנו צריכים, כבר לא קיימת".

- למה לא?

"משום שהיום כבר לא אוכלים ארוחת בוקר כמו בקיבוץ. קצב החיים לא מאפשר זאת, והתוצאה היא שאנשים מחפשים השלמות תזונה דרך תוספי מזון. מעבר לכך, אנשים פחות ופחות רוצים להגיע למערכת הבריאות הציבורית וגם לא רוצים להזדקק לתרופות".

"זה תחום מקצועי"

מוצרי הליבה בשוק תוספי התזונה, שכבר קיבלו לגיטימציה מן הרפואה הקונבנציונלית, שבמידת הצורך אף ממליצה לצרוך אותם, הם ויטמינים דוגמת ויטמין D, ויטמין B וכן אומגה 3 וחומצה פולית. לצדם, מוצעים לצרכן אינספור תוספים אחרים, שבהם הרופאים הרבה פחות בקיאים, המבטיחים הבטחות שונות ומגוונות: מתכונות אנטי דלקתיות, דרך כאלה המפחיתות סיכון למחלות לב וסרטן, עבור בנוגדות דיכאון, במשפרות את כושר הקשב והריכוז, ועד אפילו לטיפול באוטיזם. חדשות לבקרים מתפרסמות ידיעות על מחקרים חדשים בתחום, שמחזקים - או שמא שוללים - את היעילות של תוסף כזה או אחר.

מן הפן העסקי, יותר ויותר חברות ויזמים במשק מנסים את כוחם בתחום והתחרות גדלה. הרגולציה המוגבלת מאוד בענף, מאפשרת לתעשיית תוספי המזון להתרחב ולהתחרות על כיסו של הצרכן, שבדרך כלל רוכש תוספי תזונה על דעת עצמו, בארץ או בייבוא אישי מחו"ל, ובמחירים לא מפוקחים. וככל שהתחום עולה כפורח, כך גדלה גם השרלטנות בענף ומתרחב הסחר בתוספי תזונה מזויפים ומסוכנים (ועל כך בהרחבה בהמשך).

על-פי הערכות בענף, כ-35% מהישראלים רוכשים תוספי תזונה ברשתות הפארם (שם מובילה את המכירות סופר פארם); כ-30% עושים זאת דרך קופות החולים וכ-25% בבתי טבע ובבתי מרקחת פרטיים. רכישות ברשת של תוספים תופסות תאוצה וההערכה היא שהגיעו לכ-10% מהמכירות.

השוק האטרקטיבי הזה משך את תשומת לבן של קמעונאיות גדולות בישראל, שניסו לנגוס בעוגה התופחת. כך, למשל, רשת ויקטורי, שנכנסה בתחילת 2016 לתחום, לאחר שמנכ"לה ואחד מבעליה, אייל רביד, התמודד על רכישת עדן טבע מרקט ונחשף לשיעורי הרווחיות הגבוהים בשוק. "הקמעונאים נהנים מרווחיות גולמית של 60%-55% ויש מי שמגיע ל-75%", אמר אז. מה שלא מנע מוויקטורי לסגת לבסוף מהתחום, כמו גם רשת רמי לוי, שניסתה את כוחה עם השקת ויטמינים תחת המותג "קנייה חכמה".

"מה שנוטים לפספס בתחום שלנו הוא שזה תחום מקצועי", אומר מרקוביץ'. "המוצרים האלה מצריכים ידע והדרכה, ואנשים נוטים ללכת ולרכוש אותם מאנשים שיודעים לספק הסברים. לכן התנועה היא בבתי טבע ובתי מרקחת".

למרקוביץ', שגם מחזיק במפעל בנצרת עילית המייצר תוספים, יש אינטרס מובהק כמובן להציג את יתרונות הרכישה ברשתות הפארמה והטבע. מבחינת נתח שוק, בישראל מובילה את תחום התוספים חברת אלטמן (שמחזיקה, בין היתר, במותגים מגה גלופלקס, אלספה ויומי) ואחריה נמצאות סולגאר, לייף (המותג הפרטי של סופר פארם), דרך חיים של שירותי בריאות כללית ואחרות. אלא שרכישות של תוספים ברשת מצביעות על פערי מחירים של עשרות ואפילו של מאה אחוזים ויותר.

לא פלא שאלעד גולדנברג, מנהל הפעילות העסקית בישראל של eBay, מדבר על זינוק של 20% ברכישות תוספי תזונה של ישראלים ב-2017, מה שמתורגם ללא פחות מ-55 אלף מוצרים. לדבריו, התוספים שמככבים במקומות הראשונים ברכישות ב-eBay הם קפסולות לשריפת שומן והורדת משקל; ביוגאיה - טיפות פרוביוטיקה לתינוקות (המבטיחות להפחית תסמינים של קוליק וגזים), אומגה 3 וחלבונים שנמכרים פעמים רבות בחדרי כושר. "צרכנים שעושים סקר שוק על מוצרים זהים רואים שיש פערי מחירים של 70%-60% ולפעמים יותר. הפער יכול להיות מטורף והצרכן למד את זה".

- היד עוד נטויה?

"בהחלט, זו ההתבגרות של האינטרנט. התחום הזה הכניס אנשים למגמה של קניות באינטרנט באופן קבוע. ברגע שאדם מוצא ספק טוב, אנחנו רואים שהוא מחדש בכל שלושה-ארבעה חודשים את אותה קנייה וזו הופכת להיות ההתנהגות הצרכנית השכיחה בתחום של בריאות וטיפוח, בשונה מקניות חד-פעמיות ברשת כמו אייפון או חולצה".

"אין מי שמדריך"

בניגוד גמור לשוק התרופות, שוק תוספי התזונה פרוץ והרגולציה עליו מוגבלת ביותר, וזאת בלשון המעטה - אין צורך במרשם רופא כדי לקנות תוסף ואין פיקוח על המחירים. משרד הבריאות אומנם קורא לציבור "לגלות ערנות ולהיות ביקורתי להבטחות דמיוניות וכוזבות", ולרכוש מוצרים שעליהם נכתב "באישור משרד הבריאות", אבל חותמת זו מתייחסת רק להיבט הבטיחות של המוצר והיא אינה מהווה הוכחה או אישור ליעילותו. וכשאין פיקוח של ממש, וגם לא חקיקה מוסדרת בענף - וזאת למרות דרישת היצרנים המקומיים - השוק מלא בהבטחות שווא ובתוספי תזונה בעייתיים.

"רק בשבוע שעבר", מספר ד"ר כספי, "הגיע אליי חולה שהלך לאירידיולוגית (קוראת בקשתית העין) והיא אמרה לו לקחת תוספי תזונה מסוימים, וזאת הייתה ממש שרלטנות. בחודשיים הוא הוציא למעלה מ-12 אלף שקלים על תוספים". במקביל, מכיר ד"ר כספי בערכם של תוספי תזונה שהוכח, באינדיקציות רפואיות מסוימות, שהם מסוגלים להקל או להיטיב בתסמינים מסוימים, כולל בקרב חולי סרטן.

כרופא מומחה ברפואה פנימית, אבל גם ברפואה משלימה, הוא רואה בצער את הפער התהומי ביניהן בכל הקשור לתוספים. אחת המטרות של היחידה שבראשה הוא עומד בבילינסון היא "ללמד את החולים להיות צרכנים יותר נבונים של עולם התוספים והצמחים".

- הרבה אנשים לוקחים תוספי תזונה ללא כל צורך?

"כן, כי אין מורה נבוכים ואין מי שמדריך את החולים. אנשים הולכים לחנויות, שם מוכרים נטורופתים, וגם רוקחים שהיו אמורים להבין בתחום לא זוכים לפרק הדרכה נאות בנושא".

- גם רופאים לא בקיאים בתחום.

"רופאים לא מבינים בתוספי תזונה. בבתי ספר לרפואה לומדים תרופות, וזה ממשיך הלאה בהתמחות. אז אומרים - רופאים לא צריכים להבין בכל דבר, יסבירו התזונאיות. אבל גם הן נחשפות באופן מוגבל ביותר לתחום, וכך, עולם התוכן של תוספי התזונה נשאר יתום, אין לו בעלות. זה עוד יותר חמור כי יש תרופות שגורמות לחוסר בוויטמינים, כמו תרופה לטיפול בסוכרת שגורמת להפריש B12. אז למרות שיש היבטים רלוונטיים לעבודת הרופא, הם לא מקבלים זרקור. רופאים לא מעודדים שימוש בתוספי תזונה מתוך בורות ולא מתוך ידע, וזה המצב הכי גרוע כי רפואה היא תחום דעת, לא תחום דעה. ובמקום שהתחום יגרה לסקרנות, יש זלזול, כשגם העולם האלטרנטיבי תורם לפער הבלתי נתפס הזה.

"הרופא הקונבנציונלי אומר 'זה שטויות' ויש לו דעה שלילית וחוסר מודעות, ואילו האלטרנטיבי אומר 'אתה מופרע לעבור את הטיפולים האלה?' - ובסופו של דבר, אין דיאלוג והדברים נופלים בין הכיסאות. יש כאן בעיה רגולטורית ובעיה בהכשרה".

אחת הבעיות המרכזיות היא שתוספי מזון עלולים להיות רעילים ומסוכנים במינון יתר, וכן "להתנגש" עם תרופות אחרות שאותן נוטלים במקביל. למרות זאת, פעמים רבות רופאים כלל לא שואלים מטופלים אם הם נוטלים תוספים, אפילו כשהם מגיעים לחדר מיון.

עד כמה הדבר רווח? מחקר ישראלי מ-2016, שערכו אוניברסיטת חיפה, המרכז הרפואי בני ציון והטכניון, הצביע על כך ש-25% מהמאושפזים בבתי חולים נמצאים בסיכון לבריאותם בעקבות העובדה שתוספי המזון שהם לוקחים עלולים להתנגש עם הטיפול הרפואי שהם מקבלים. הנה דוגמה אחת: לדברי החוקרים, שילוב של תוספי מזון כגון תה שחור, קמומיל, שום, ג'ינג'ר, תה ירוק, לבנדר, שמן זית, פרוביוטיקה, ו-ויטמין C יחד עם תרופות לדילול דם - עלול להגביר סיכון לדימום. כמו כן, נטילת ויטמין C יחד עם תרופות נגד דיכאון עלולה להוריד את רמת הפעילות של התרופה ולפגום ביעילותה.

במחקר השתתפו 927 חולים, מתוכם 458 (49%) דיווחו על שימוש בתוספי תזונה, אולם רק אצל 12% נמצא לכך תיעוד בתיק הרפואי. "העובדה שיש מספר מועט של דיווחים על צריכת תוספי תזונה וחוסר תיעוד לכך במהלך האשפוז, יכולה לגרום לסכנה ממשית לבריאות החולה בזמן אשפוזו", אמר שמואל אטיאס, מעורכי המחקר.

מחקר ענק מ-2015 שנערך במרכז לחקר הסרטן שבאוניברסיטת קולורדו, וכלל סקירת 12 מחקרים שכללו 300 אלף נבדקים, גילה כי נטילת ויטמינים ותוספי תזונה בכמויות גבוהות עלולה להזיק, ואפילו מאוד - ולהגביר את הסיכון לפתח סרטן ומחלות לב. לדוגמה, בטא קרוטן שנמצא בוויטמין A, נמצא כמגדיל סיכון לסרטן הריאות ומחלות לב בשיעור של 20%, אם הוא נלקח במינונים מוגזמים מהדרוש. חומצה פולית, שנחשבת כמסייעת לצמצום מספר הפוליפים במעי הגס, עלולה להגדיל אותם אם נוטלים מינון יתר ממנה. לדברי החוקרים, "גילינו שאותם אנשים שנטלו כמות גדולה מהמומלץ, לא רק שלא סייעו למצבם הבריאותי, אלא אף גרמו לעצמם נזק".

מחקר גדול אחר, שנערך באוניברסיטת וושינגטון וכלל עשרות אלפי אנשים, גרס כי מינון גבוה של ויטמין E עלול להגדיל את הסיכון לחלות בסרטן הריאות. הממצאים, כפי שניתן לראות, לא פגעו בתעשיית התוספים העולמית.

"אין-אונות מוביל"

ד"ר רוני ברקוביץ', מנהל אגף אכיפה ופיקוח במשרד הבריאות, פוגש את השרלטנות בשוק באופן קבוע. "יש כיום בישראל סחר ענק של כדורים ותוספים מזויפים", הוא מתריע. "הרוב הגדול מגיע מחו"ל ומוזמן דרך אתרים שונים. מגיעות לארץ כמויות גדולות דרך דואר חבילות ויש הרבה מאוד תפיסות שמבצעים משרד הבריאות או המשטרה".

- איך התוספים המזויפים מופצים?

"בסחר פיראטי דרך הפייסבוק, או שמוכרים אותם באופן פרטי, בקיוסקים, במספרות ובחנויות נעליים. אנחנו מקבלים מידע על מי שמוכר, שולחים אנשים מטעמנו לרכוש את המוצר, ואז בודקים אותו. המעבדה שלנו מוצפת, בדקנו השנה מאות תוספים".

- אילו חומרים מתגלים בתוספים הללו?

"סמים, משלשלים, אנטיביוטיקה, חומר פעיל של ויאגרה, חומרים ממריצים וחומרים שמשמשים בתרופות נגד חרדה. גם כשעל האריזות מצוינים המרכיבים, לא כותבים את כולם. אנחנו מקבלים כל הזמן תלונות על תופעות לוואי, הרעלה ואשפוזים והיו השנה גם כמה מקרי מוות".

- אילו תחומים מובילים בכמויות הזיופים?

"אין-אונות הוא התחום המוביל, עם מאות אלפי כדורים מזויפים ורעילים בשנה, שנתפסים כמעט על בסיס שבועי במכס ובפעילויות שלנו. הנפוץ ביותר הוא ה'טייגר קינג' (Tiger King) שנמכר כתוסף סיני טבעי לכאורה לשיפור התפקוד המיני, ומצאנו שם חומרים מסוכנים. אנשים קונים את המוצרים האלה ברשת כי זה יותר זול וזמין, וגם - כי כדי לקנות ויאגרה צריך מרשם רופא ואנשים רוצים לחסוך את התהליך.

"התחום השני בגודלו הוא כדורים מזויפים להרזיה כמו LESS WEIGHT, אמנה קייר, ליפו 6 וסלים אקסטרים שמכיל את החומר הפעיל סיבוטרמין שנאסר לשימוש כבר ב-2010 לאחר שהתברר שגרם לאירועי לב ולתמותה, והנה מוצאים אותו בכדורים האלה.

"יש דיווחים על עשרות אשפוזים בגלל כדורי הרזיה, ובשנתיים האחרונות היו שלושה מקרי מוות של נשים בישראל. רק לפני חודשיים אישה מהצפון לקחה כדור של תוסף לדיאטה והגיעה לבית חולים עם בעיות קשות וכמעט נפטרה, הספיק לכך כדור אחד בלבד. תחומים נפוצים נוספים שנמצאים בזיופים בכמויות גדולות הם תוספים כמו חלבונים שנמכרים בחדרי כושר ותוספים בתחום הסוכרת. יש ישראלי שלקח לאחרונה תוסף שאמור לסייע לסוכרת ומת".

ב-2016 אושפזה בבית החולים רמב"ם בחיפה נערה בת 14, שנטלה תוסף תזונה לא חוקי להרזיה וכמעט מתה. היא רזתה לא פחות מעשרה ק"ג בתוך עשרה ימים, בעקבות צריכת תוסף מסין שרכשה באינטרנט, ושבעקבותיו לקתה בהפרעות קצב לב קשות.

הרוקח ברק שפירא, רכז נושא ארצי באגף אכיפה ופיקוח במשרד הבריאות, עוסק במאבק בפשע פרמצבטי וליווה מקרוב מקרה שאירע בחודשיים האחרונים. צעיר בשנות העשרים כמעט מת לאחר שצרך תוסף צמחי באינטרנט. "הוא אושפז בבית החולים הדסה עין כרם עם הפרעות בלחץ דם, בעיות נשימה ואיבוד הכרה, ועבר החייאה", מספר שפירא. "ההבטחה של המוצר הייתה להסדיר את מערכת העיכול בעזרת הצמח בוטשר'ס ברום. במעבדה מצאנו בחומר אטרופין במינונים גבוהים שהופכים אותו לרעיל".

- מפתיע אתכם שזה הפתרון שאותו בחור מצא לבעיות במערכת העיכול?

"זה לא נדיר. אנשים פונים לכיוונים האלה גם בגלל אכזבה מהרפואה הקונבנציונלית ומשיכה לרפואה האלטרנטיבית. אנחנו רואים שאנשים אוהבים לחפש תוספי תזונה באינטרנט, אבל אז הצרכן לא יודע מה הוא מקבל - לא בטוח שהחומר אכן טבעי כמובטח ואולי יש בו חומרים כימיים. ואחרי שמתגלים חומרים לא חוקיים, קשה מאוד להתחקות אחר הסוחר. זו הרבה פעמים התוצאה של רכישה בעולם הגלובלי".

הבטחות סרק, מסכם ברקוביץ' ממשרד הבריאות, קיימות גם במחלות קשות. "יש מוצרים מזויפים שלצערי נמכרים לאנשים נואשים שמוכנים לנסות כל דבר, כמו משחה טבעית שנמכרה באלפי שקלים עם הבטחה לריפוי סרטן", הוא אומר. "כשבדקנו במעבדה, מצאנו שם רק ויטמין C. לצערי, זאת פרשה שהיה מעורב בה גם רוקח, וההבטחה הזאת הייתה הבל הבלים". 

"המדף של תוספי התזונה בישראל מונופוליסטי" | קרן רגב ויניב רייכנברג עם מיזם רשת שצמח מהמחאה החברתית

ברשת הבחינו בביקוש הישראלי הגואה לתוספי מזון והגיבו, כאשר שני אתרים בינלאומיים בולטים בתחום השיקו לאחרונה אתרים בעברית: iHerb ו-Puritan's Pride. אלה מצטרפים לאתרים מרכזיים מקומיים כמו ביוגאיה, דראגסטור של בית המרקחת הוותיק שור טבצ'ניק, ניצת הדובדבן ואחרים.

לנישה הזאת קפצה לאחרונה חברת V-CARE. מייסדיה והמנכ"לים המשותפים, קרן רגב ויניב רייכנברג, מספרים כי האג'נדה ליוזמה העסקית שלהם צמחה על רקע המחאה החברתית ויוקר המחיה. "מוצרים איכותיים לא צריכים לעלות הון", הם אומרים, והפתרון שלהם הוא למכור תוספים במכירה ישירה דרך האינטרנט ללא חנויות, עלויות ארנונה או מתווכים מיותרים ולדבריהם, בהנחה של עשרות אחוזים.

מעבר למוצרים ישראלים שמוכר אתר V-CARE (בעיקר של אלטמן), החברה השיקה לאחרונה כ-15 מוצרים שאותם הם מייצרים ב"מעבדות צמחי מרפא", כאשר בשלב זה הם נצמדים ל"ליבה" של תוספי התזונה, עם מוצרים דוגמת ויטמין D, ברזל וסידן.

- לא חששתם להיכנס לשוק עם מותג לא מוכר?

"היה לנו חשש גדול בתחילת הדרך, אבל גילינו שהציבור שרוכש תוספים באינטרנט בטוח מספיק, קורא את רשימת הרכיבים ומבין אותם. המדף של תוספי התזונה בישראל מונופוליסטי, הוא גורם למחירי המוצרים לעלות בעשרות אחוזים, והדרך היחידה לפתוח אותו לתחרות היא באמצעות האינטרנט. יש צמא למישהו שייתן מוצר איכותי במחיר משתלם ואין לנו ספק שהפוטנציאל לפנינו".

מהר מאוד, מספרת רגב, התברר שהקהל הישראלי מבקש לקנות מוצרים נוספים, מעבר ל"הארד קור". "אנחנו מאוד שמרנים ולא מחפשים למכור מה שלא צריך, אבל לאור דרישת הקהל, אנחנו מציעים מזונות דוגמת ספירולינה. ראינו את הצורך בשוק ונענינו לו".

- מה צרכנים ישראלים מבקשים ואתם לא משווקים?

"למשל ליקוריץ'. ראינו מחקרים על כך שבאחוז מסוים הוא יכול לגרום לבעיות לב, ואנחנו מסרבים כרגע להכניס אותו, עד שלא נראה מחקר רציני אחר, ולמרות שכל שבוע מישהו מתקשר לשאול אם אנחנו מוכרים אותו. גם על התוסף מומיו שואלים הרבה (מדובר במוצר שמגיע מהמזרח, מכונה "הדם של ההרים" ומשווק כבעל תכונות אנטי דלקתיות). הוא לא מאושר על-ידי משרד הבריאות והתועלת שבו עוד לא ברורה. יש באזז סביב המוצר הזה, אנשים עושים יבוא אישי ומשווקים אותו מתחת לשולחן".

התוספים הנרכשים ביותר ב-eBay ב-2017

1. קפסולות לשריפת שומן להורדת המשקל
2. ביוגאיה. פרוביוטיקה לתינוקות לחיזוק המערכת החיסונית
3. אומגה 3
4. בלנדר לחלבון
5. אבקת חלבון לספורטאים