בלעדי: נתניהו טוען - גם ללבני היו קשרים עם מו"ל "ידיעות"

חקירת ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת המתנות (תיק 1000) ובפרשת הפגישות עם מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס (תיק 2000) נכנסה בשבועות האחרונים לישורת האחרונה שלה. נתניהו נחקר בשבוע שעבר בפעם החמישית ביחידת להב 433, והוא צפוי להיחקר פעם נוספת בשבוע הבא.

בימים האחרונים התרבו ההדלפות מחקירות המעורבים, דבר שאולי מעיד על הלחץ הגובר והולך שבו שרויים הצדדים לקראת סיום החקירה וגיבוש המלצות בעניינו של נתניהו. ראש הממשלה, מצדו, ממשיך לדבוק, בסיועם של עורכי דינו יעקב וינרוט ועמית חדד, בטענות ההגנה שלו בשתי הפרשות שבהן הוא חשוד בשוחד, מרמה והפרת אמונים, ובעבירה על חוק המתנות.

אחד מקווי ההגנה המרכזיים והידועים של נתניהו בתיק 2000 הוא שבסופו של דבר לא יצאה לפועל התוכנית שרקם עם מוזס - קידום החוק לצמצום כוחו של "ישראל היום" תמורת סיקור אוהד לראש הממשלה ב"ידיעות אחרונות". כבר לאחר חשיפת הפרשה, בחודש ינואר 2017, טען נתניהו כי "כולם יודעים שהתנגדתי התנגדות נחרצת לחוק 'ישראל היום', שאחרים רקחו ויזמו עוד הרבה לפני הבחירות של 2013. במשך חודשים ארוכים מנעתי את הבאתו של החוק להצבעה טרומית".

אבל לנתניהו יש טענות הגנה נוספות בתיק הזה. אחת המרכזיות שבהן היא שמערכת היחסים שלו עם מוזס, כפי שעולה מחילופי הדברים ביניהם בפגישות שנחשפו, אינה שונה באופן מהותי ממערכות יחסים אחרות של בעלי כלי תקשורת בכלל, ושל מוזס בפרט, עם פוליטיקאים. נתניהו יותר מרומז בכך למשטרה ולפרקליטות כי עצם קיומה של חקירה שלו בנושא כזה היא "אכיפה בררנית", שכן היא מפלה אותו לרעה ביחס לפוליטיקאים אחרים שמתנהגים באופן דומה ואינם נחקרים. יש באמתחתו דוגמאות לא מעטות למערכות יחסים קרובות מאוד בין פוליטיקאים בכירים לבין בעלים של גופי תקשורת.

ל"גלובס" נודע כי אחת הדוגמאות המרכזיות שמציג נתניהו למשטרה ולפרקליטות במסגרת קו ההגנה הזה נוגעת ליחסים בין שרת המשפטים לשעבר, ציפי לבני, ונוני מוזס. בראיון שנתנה לבני במארס 2015 לעיתון "דה מרקר", היא סיפרה כי במסגרת מאמציה לקדם את חוק "ישראל היום" היא דיברה עם מוזס. יתרה מכך, לבני סיפרה באותה הזדמנות כי היא השתמשה בחוות-דעת של הכלכלן שלמה פריזט, שהועברה לה על-ידי "ידיעות אחרונות".

לבני זכתה לביקורת על הקשר עם מוזס, אבל היא חזרה ושללה כל קשר בין עמדתה בעד "חוק ישראל היום" לבין האינטרסים של "ידיעות אחרונות".

נציין כי הטענה כי היחס לנתניהו הוא "אכיפה בררנית" הועלתה על-ידי לא מעט עיתונאים, בעיקר כאלה המזוהים עם הימין. כך, לדוגמה, כתב ב-6 באוגוסט השנה עקיבא ביגמן ב"ישראל היום" כי "אם נתניהו יואשם בשוחד על דבר שלא עשה, אפשר למשל לבדוק את ח"כ איתן כבל שהודה כי מוזס שוחח איתו על החוק, או לשאול את שרת המשפטים דאז ציפי לבני, שסמכה על חוות-דעת משפטית שהכינו לה ב'ידיעות אחרונות', כשהעבירה את החוק".

דברים דומים נכתבו באתר "מידה" עוד קודם לכן, ב-30 ביוני, והם נשמעו גם במקומות אחרים. אבל עכשיו כבר ברור כי ההשוואה בין יחסי לבני-מוזס ליחסי נתניהו-מוזס הגיעה גם לחדרי החקירות, כטענת הגנה מפיו של ראש הממשלה.

ראש הממשלה נתניהו בחר שלא להגיב לדברים.

ח"כ ציפי לבני מסרה בתגובה: "מהיום ש'ישראל היום' יצא לאור פעלתי נגדו פומבית, כולל פניות למבקר המדינה, מאחר שמדובר במימון אסור לתעמולת בחירות המחולקת חינם בכסות של עיתון. עמדה זו לא קשורה לפגיעה בעיתונים אלא לטוהר המידות ושוויון בפוליטיקה כפי שקובע חוק מימון מפלגות. התמלילים המדהימים של תיק 2000 מוכיחים את טענתי ומעידים כי נתניהו אכן התנהג בעיתון מנהג בעלים.

"כמו בכל חקיקה שבה מתקבלות עמדות ופניות מגורמים חיצוניים, העברתי מסמך כלכלי שהועבר מ'ידיעות' למשנים ליועץ המשפטי לממשלה, לאחר בדיקה מולם, והצהרתי זאת פומבית ובשקיפות מלאה. נתניהו, לעומת זאת, פועל במחשכים, מקבל מימון ומתנות ממילארדרים גם לחייו האישיים בצורת מתנות וגם לחייו הפוליטים בצורת עיתון - והכול בקומבינות חשוכות שהתגלו רק בעקבות חקירות המשטרה. בכל המקרים, נתניהו מנסה לטעון שכולם אותו הדבר, השוואה נואלת כמו שגנב שנתפס גונב מחנות יטען שגם אחרים קונים בחנות. שייקח אחריות במקום להתבכיין".

השיחות של נתניהו ומוזס

החקירה הפלילית שמנהלת בימים אלה המשטרה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו עוסקת בשתי פרשות מרכזיות. אחת מהן, המכונה "תיק 2000", נוגעת לפגישה בין נתניהו למו"ל עיתון "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, לפני הבחירות האחרונות לכנסת.

לפי החשד, נתניהו ומוזס ניסו להגיע להסכמה ש"ידיעות אחרונות" יזנח את הקו הלוחמני שנקט ביחס לנתניהו בשנים האחרונות, בתמורה לאפשרות שנתניהו יסייע לצמצום התפוצה של העיתון "ישראל היום", שבבעלות איל ההון שלדון אדלסון.

השיחות בין נתניהו למוזס, שהוקלטו, נחשפו על-ידי העיתונאי גיא פלג, וזה חלק מהדברים שעלו מהן בנוגע לאופן שבו ראש הממשלה רוצה שיתייחס אליו "ידיעות אחרונות":

נתניהו: "אנחנו מדברים על מתינות, על תקשורת סבירה, להוריד את רף העוינות אליי מ-9.5 ל-7.5".

מוזס: "זה ברור לי. עזוב. צריך לדאוג שתהיה ראש ממשלה".

נתניהו: "אני חושב שבשביל המדינה צריך לדאוג".

מוזס: "אמרתי לך - לשמחתך, אתה המשוגע שרוצה להיות ראש ממשלה, אז לבריאות, תהיה".

הצעת חוק "ישראל היום" לא קודמה

הצעת חוק "ישראל היום" - או בשמה הרשמי: הצעת החוק לקידום ולהגנת העיתונות הכתובה בישראל - הייתה יוזמה של ח"כ איתן כבל (העבודה) ונועדה להגביל את הפצתו החינמית של העיתון "ישראל היום". ההצעה, שלוותה בוויכוחים סוערים, גרמה לחינמון שבבעלות שלדון אדלסון לצאת לקמפיין רחב-היקף לבלימתה.

ההצעה עברה בכנסת בקריאה טרומית בנובמבר 2014. בחוק תמכו, בין היתר, מלבד ציפי לבני ואיתן כבל, גם שר החוץ אז אביגדור ליברמן ויו"ר האופוזיציה יצחק (בוז'י) הרצוג. יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, השר אורי אריאל והשרה איילת שקד נעדרו מההצבעה.

הצעת החוק לא קודמה מאז, והעיסוק התקשורתי בה חזר לאחר שנחשפה פרשת השיחות של ראש הממשלה נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס.