ועדת הכספים מינתה צוות שיפקח על מכרז ים המלח

"עננים מטילים צל ענק על מכרז ים המלח והופכים אותו כמעט למכרז מכור... הממשלה מייצרת יתרון מלאכותי אדיר למשפחת עופר", אמרו חברי ועדת הכספים בכנסת בהביעה אי אמון קשה ב"גמגום" של בכירי האוצר והממשלה בהתייחסות לים המלח, כיל, הזיכיון וביצוע קציר המלח. הוועדה החלה לדון בעניין לפני למעלה מחצי שנה, ולאחר שדרשה ולא קיבלה נתונים ודיווחים מהאוצר מינתה אתמול צוות פיקוח ומעקב משלה, בראשות ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), שחברים בה נציגים מכל סיעה בקואליציה ובאופוזיציה: משה גפני (יהדות התורה), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), מיקי זוהר (הליכוד), מוסי רז (מרצ), מיקי לוי (יש עתיד), אחמד טיבי (הרשימה המשותפת), יצחק וקנין (ש"ס), עודד פורר (ישראל ביתנו) ורועי פולקמן (כולנו).

על פי ההודעה הרשמית של יו"ר הוועדה ח"כ משה גפני, "כיל מערימה על המדינה קשיים באופן מכוון על מנת להביא להארכת הזיכיון שלה... והמדינה גוררת את עצמה למצב שבו תיאלץ לנקוט את הצעד הגרוע ביותר - והוא הארכת הזיכיון הקיים, היינו מתן עדיפות לעידן עופר ובעלי השליטה שלצדו, מתנה השווה מיליארדים רבים".

גפני הטיח ביקורת קשה בנציג האוצר יואל נווה, הכלכלן הראשי, שמונה על ידי שר האוצר משה כחלון לראש הצוות לעניין זיכיון ים המלח באוגוסט 2015. "אני מרוגז על כך שאין לנו את כל הנתונים לבחינת הסוגיה בצורה מסודרת, אף שהצוות של האוצר כבר היה אמור לסיים את מלאכת גיבוש ההמלצות ואף שכבר עבר מזמן המועד שבו המדינה הייתה צריכה להחליט לאיזה כיוון היא הולכת בנוגע למשאב הטבע החשוב ביותר שלה", אמר. נווה השיב: "לא מדובר בשאלה פשוטה. המורכבות של העניין צריכה עבודה יסודית", אבל גם הערכתו ש"תוך מספר חודשים" ניתן יהיה להגיש לוועדת הכספים את מסקנות הצוות, לא שכנעה.

על בעל השליטה בחברה לישראל-כיל-ים המלח, עידן עופר, אמר רוזנטל: "אתם לא מכירים את האיש. הוא לא פראייר. אנחנו הפראיירים". ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר: "אנחנו מתעסקים בשודדי ים, שודדי ים המלח בהיקף דרמטי. מדברים על הרס אחד האתרים היפים בעולם, הורסים אותו בצורה מטורפת. מדובר בהוצאת אוצרות טבע ועושר מהמדינה בהיקף אדיר".

"עברו מעל שנתיים - ואין כלום"

בשנים 2005-2008 עשה רוזנטל, אז עיתונאי ותחקירן, את הסרט הדוקומנטרי "שיטת השקשוקה" שהציג את קשרי ההון והשלטון של משפחת עופר

בבוא העת יאמרו לך אנשי עופר שהמעורבות שלך בעניין כיל לא אובייקטיבית, שאתה לא בא בתום לב ובנפש פתוחה.

"הם יכולים לומר מה שהם רוצים. אין לי שום בעיה", אומר רוזנטל. "חבר כנסת איננו במעמד של שופט בית משפט שבודקים זיקה שלו לעניין. חברי כנסת נבחרים מלכתחילה בגלל הנושאים שהם מטפלים בהם. ים המלח, כיל, הון שלטון ומכרזי המדינה היו ליבת העשייה הקודמת שלי, וזה גם התפקיד שלי היום. בנוסף, הצוות שבחרנו לא מונה לפקח על כיל אלא על פעולות הממשלה אל מול מה שקורה בים המלח עצמו. הקציר, סיום הזיכיון, המכרז, בולענים, התיישבות, תיירות, תעסוקה ומצבו הקשה של אחד מאתרי הטבע הנדירים בעולם".

"ים המוות" הולך ונסוג במהירות.

"צריך לבדוק את העמדות השונות בעניין. יש אומרים שבמכרז העתידי לזיכיון יש לצמצם את כמות השאיבה מהאגן הצפוני של ים המלח, כדי להאט את ירידת מפלס המים. חלק מייחסים את הבעיה לרמת השאיבה מהכינרת וסגירת הירדן. יש הצעות שונות לטפל בזה. אנחנו נבדוק".

הנטייה שעולה מדיוני ועדת הכספים היא העדפה להחזיר, לפחות זמנית, את כיל להיות חברה ממשלתית, וזה נראה גרוע נוכח מצבן הכולל של החברות הממשלתיות.

"זה הרבה יותר מדי מוקדם לדבר על דברים מוחלטים. אנחנו צריכים קודם כל להתגבר על שתי סוגיות מרכזיות: נושא זכות הסירוב שמופיעה בזיכיון המקורי - לזה יש כמה הצעות. להחזיר למדינה, ללכת לבית המשפט כבר עכשיו ולומר 'אנחנו המדינה חושבים שזכות הסירוב היא לא כפי שהחברה מפרשת אותה'. יש אומרים שהחברה הפרה את תנאי מניית הזהב, ולפיכך יש להפעיל את הסנקציות שיש במניית הזהב ולא לאפשר לה להשתתף במכרז (עניין ההפרות עומד בעתירה לבג"ץ שהגישה לפני כשנתיים התנועה לאיכות השלטון - סק"ל). יש דרכים להתמודד, וזה חייב להתבצע בהקדם כבר השנה. כי הדבר הכי חמור הוא שהמדינה דוחה את ההכרעות, ודחייה כמוה כנתינת המכרז והזיכיון לכיל במתנה".

- הדחייה מכוונת?

"בוודאי. האינטרס של כיל הוא שתמשיך לשרור אי בהירות, עמימות - והממשלה אכן גוררת רגליים, ואפשר שלא בכדי. אני מקווה מאוד שזו רק גרירה, ולא חלילה משהו אחר. בכל מקרה התוצאה ברורה: בלי הכרעה תוך שנה, המדינה תמצא את עצמה מאריכה את הזיכיון - וזה בטוח לא לטובת המדינה ולא לטובת הציבור. לכיל יש שיטה. הם קודם כל דוחים, ובמקביל הם לוחצים ולוחצים - וכששיטת לחץ אחת לא עובדת הם מחליפים אותה. ניר גלעד, היה יו"ר כיל תקיף וכוחני שלחץ בכוח על פקידים בכירים במשרדי הממשלה, אבל הוא לא הצליח להביא להארכת הזיכיון אז החליפו אותו והביאו את יוחנן לוקר, איש יותר עדין, שקט, אבל מקושר היטב. אני לא יודע עם מי הוא נפגש ואם הוא נפגש.

"באוצר הקימו ועדה מיוחדת לזיכיון, והנה עברו כבר מעל שנתיים - ואין כלום. וכולם כבר יודעים שרבים מ'נערי האוצר' איכשהו הולכים לעבוד אצל אלה שהם טיפלו בהם בעבודתם באוצר. ולא שחלילה יש לזה הבטחה מפורשת מראש, ולא שחלילה מדברים על זה במהלך התפקיד, אבל זה מרחף באוויר".

"מחדל הקציר הוא מחדל מכוון"

הצגת לוועדה סדרה של נתונים שמהם אתה מסיק שגם עניין קציר המלח הוא כלי בידי כיל להארכת הזיכיון.

"מחדל הקציר הוא מחדל מכוון והוא עומד בזיקה ישירה למכרז על הזיכיון. מפעלי ים המלח לא מתכוונים לבצע את מלוא הקציר, ואני אומר זאת באחריות, המשמעות היא שמדינת ישראל והציבור יפסידו כ-10 מיליארד שקל".

- איך?

"בתמצית, המדינה קיבלה החלטה שקציר המלח יבוצע על ידי כיל-מפעלי ים המלח, במימון 80% שלה ועוד 20% מתקציב המדינה. המידע לעניין הקציר מגיע מהמכרזים שהוציאה כיל והנתונים שלהם. זרוע הביצוע של המדינה היא חל"י, החברה הממשלתית להגנת ים המלח. ב-2010 הזמינה חל"י דוח מאחת החברות המובילות בעולם, MTI, שאמר שהקציר יעלה בערך 8 מיליארד שקל.

"אבל חל"י עצמה אמרה שכיל אומרת שזה יעלה 4.9 מיליארד שקל, אבל בסוף ההסכם כולו הוא על 3.8 מיליארד, וזה קורה כאשר ברור שמחיר הקציר הוא לפחות 10 מיליארד שקל כולל השינוע וההטמנה בצפון ים המלח, אז למה החברה מציגה הערכת חסר כאשר לפי ההסדר הם נושאים ברוב ההוצאה? פשוט מאוד, אין להם יכולת ואין להם כוונה לבצע את הקציר, אלא אם המדינה תאריך להם את הזיכיון. ובואו נדבר על עוד נתון: על פי המכרז שהוציאה כיל קצב העבודה הוא 580 מ"ר ב-4 חודשי עבודה. כלומר, בעשר שנים זה 17 קמ"ר. אלא שגודל בריכה 5 הוא 80 ק"מ מרובע. זה אומר שאם הם באמת מתכוונים והם באמת מתאמצים לעבוד על הקציר, זה ייקח עד 2030 - שזה בדיוק מועד פקיעת הזיכיון הנוכחי. המשמעות היא שהם לא מתכוונים לבצע קציר והם משתמשים בזה ללחוץ בעניין הזיכיון".

- ומשרד האוצר?

"משרד האוצר אישר להם להוריד את המחיר, משרד האוצר אישר שלא יהיה שיפוי - וכפי שכבר כתב על זה מבקר המדינה בדוח מלפני שנה, אישר את דרישת החברה שבהסכם הקציר לא יהיו סנקציות, כי הוא לא הבין את התרגיל. האוצר התייחס לזה שחלקו היחסי במימון קטן, ושאם החברה לא תבצע את הקציר המדינה תוכל לדרוש ממנה את הכסף. לפי כמה? לפי 3.8 מיליארד שקל בלבד, ולא לפי המחיר האמיתי של הקציר. בקיצור, כיל תמרנה את המדינה לחתוך כמה מיליארדים".

- הפקידות הבכירה באוצר נחשבת דווקא למתוחכמת בלהטיל את העלות על אחרים.

"אנחנו באמת לא מבינים מה היה שם. אדרבה, תשאלו אותם. אנחנו שאלנו את אנשי האוצר את השאלות המפורשות בוועדת כספים והם גמגמו. לא ענו. מסתבר שהמדינה עובדת על פי המספרים והנתונים של כיל, אין לה מומחים ויועצים אמיתים וראויים. חל"י הממשלתית היא שהזמינה את הדוח מ-MTI, אבל איכשהו, ולא ברור איך, מישהו הדליף את הדוח שלהם למפעלי ים המלח - בעוד שלאוצר, שהיה אמור לראות את המספרים ולתת חוות דעת עליהם, לא נתנו את הדוח. את כל זה, והרבה יותר מזה, אנחנו חייבים לבדוק".

בכיל ובמשרד האוצר לא נענו לבקשה להתייחס לעמדת ועדת הכספים ולמינוי הצוות מטעמה.