ביום שני הקרוב יתקיים דיון ראשון על תקנות סימון מוצרי מזון בוועדת הבריאות של הכנסת, בהשתתפות שר הבריאות יעקב ליצמן. גורמים במשרד הבריאות ובמשרד ראש הממשלה הכינו דוח להערכת השפעת הרגולציה, שהגיע לידי "גלובס", וממנו עולה כי מבחינה כמותית רק 2% מהצריכה היומית בגרמים מגיעים ממזון שיצטרך לשאת תווית אדומה בחזית האריזה. לפי הדוח, מזונות אלה מהווים כ-17% מפריטי המזון הנצרכים על-ידי האוכלוסייה בישראל, מרביתם מקטגוריות הממתקים, החטיפים ודגני הבוקר. בנוסף, נתוני הצריכה היומית מראים כי מתוך 3,280 פריטי מזון 16.5% מהפריטים יסומנו בשלב הראשון לרפורמה.
מטרת הדוח הייתה להציג את ההצדקה הכלכלית לרפורמה שמוביל משרד הבריאות לסימון מוצרים - סימון אדום למזונות שיש להפחית בצריכתם, וסימון ירוק למוצרים מומלצים. במסגרת זו מוצג הנזק לבריאות הציבור כתוצאה מצריכה עודפת של סוכר, נתרן ושומן רווי, ואת התועלת הצפויה למשק ולחברה מההפחתה בצריכה של רכיבים אלה, כתוצאה מיישום הרפורמה.
המלצות ועדת האסדרה לתזונה בריאה של משרד הבריאות, שבהן ידונו ביום שני, היו לאמץ את המודל המקובל בצ'ילה, הכולל 3 רכיבי מפתח תזונתיים מזיקים - סוכר, מלח (נתרן) ושומן רווי. הסימון בחזית המוצר המתייחס לערך קלורי ייבחן בהמשך.
על-פי הדוח, מוצרים שלא יסומנו במסגרת הרפורמה הם מזונות הנמכרים בתפזורת - בהם גבינות, נקניקים ומאפים כמו בורקס. גם מזונות ממרכיב בודד אחד לא יסומנו, "כמו דבש, סוכר, טחינה, ושמן מלבד מיץ פירות וירקות ושמן דקלים ושמן קוקוס". ואולם, לפניית "גלובס" השיבו במשרד הבריאות כי "כלל זה חל גם על מיצים טבעיים, ללא תוספת סוכר". כלומר, המיצים הטבעיים כבר הוחרגו מהרפורמה.
מי עוד יחלץ את עצמו מהסימון האדום? באסם מקווים שהקטשופ הרגיל של החברה יוחרג בהתאם לתקנות שיאושרו, ולא רק הקטשופ מופחת הסוכר שהיא פיתח לאחרונה.
מבחן הלחץ
עד כה במשרד הבריאות נאלצו להתמודד עם לחץ ולובי מסיבי מאחורי הקלעים, בין היתר באמצעות לוביסטים, תעשיינים ואיגוד לשכות המסחר, שמתנגד בתוקף לרפורמה הנוכחית. כעת הלחץ יעבור מפקידי המשרד לפוליטיקאים שיושבים בוועדה.
במשרד הבריאות מקווים כי ח"כ אלי אללוף, יו"ר ועדת הבריאות, התומך ברפורמה, יסייע להעביר את התקנות, שכן ניתן להעריך שגורמי הלחץ השונים ינסו להחריג מתוכם מוצרים כאלה ואחרים. כך למשל נודע ל"גלובס" כי חברות המזון צפויות לנסות להחריג מוצרים מעובדים שאין להם סוכר מוסף, כמו חטיפי אנרגיה המתבססים על פרי, בדומה להחרגה שקיבלו המיצים.
בראש הלחצים שאיתם מתמודד המשרד, עומד איגוד לשכות המסחר שבוודאי יתייצב בדיון הקרוב בניסיון למנוע את העברת התקנות הנוכחיות. עו"ד אוריאל לין, נשיא האיגוד, המייצג בין היתר את יבואני המזון, התייחס לדברים לקראת הדיון וטען כי הרפורמה מנוגדת להחלטת הממשלה להפחתת רגולציה, וכי "זו בוודאי לא מהפכה וזו אפילו לא רפורמה. זהו מהלך מצומצם מאוד בהיקפו, המנוגד להחלטות הממשלה והמסוכן לבריאות הציבור".
שאלה נוספת שמטרידה את היבואנים והיצרנים היא אם ניתן יהיה לשנות את התקנות כך שההתייחסות תהיה למנת צריכה, ולא ל-100 גרם מוצר, ובכך להסיר את הצורך בסימון ממוצרים רבים, שכן במנת צריכה אחת המוצר עומד בדרישות הסימון. איציק שניידר, סמנכ"ל המועצה לענף החלב, התייחס לכך בדיון האחרון בנושא, ואמר כי חישוב כמות השומן במוצר כמו גבינה צהובה לפי 100 גרם יגרום לכך שכל הגבינות הצהובות עד 9% יסומנו במדבקה אדומה, וכי יש לחשב את השומן לפי מנה.
לדבריו, פרוסת גבינה צהובה, שמשקלה 20 גרם, אמורה לקבל מדבקה ירוקה, והדבקת מדבקה אדומה תמנע צריכה של מוצר שהוא בריא ועשיר בסידן. על כך השיב לו אז יו"ר הוועדה כי יש להתחיל לייצר גבינות של 5% שבהן כמות השומן עומדת בתקן, וכי אין כוונה לשנות את ההגדרה שקיימת היום. ימים יגידו מי יוחרג ומי יסומן.
בעיקר ממתקים וחטיפים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
