על רקע עודפי גבייה ממסים, גם בגרמניה שואלים: מה לעשות?

כמו בישראל, גם בגרמניה הופתעו באחרונה לגלות כי עליהם לעדכן כלפי מעלה את תחזית גביית המסים. למרות יותר ממיליון פליטים ומבקשי מקלט המקבלים קצבאות חודשיות ותמיכה במיליארדים, למרות מיליארדי אירו נטו המועברים מדי שנה לאיחוד האירופי, הכלכלה הגרמנית הצליחה לעקוף את התחזית האחרונה שניתנה במאי - וביום חמישי האחרון פורסמו ההערכות החדשות: עוד שני מיליארד אירו השנה, עוד 26 מיליארד אירו עד שנת 2021, וצמיחה כלכלית שעברה את התחזיות.

בימים כתיקונם לא הייתה שאלה בגרמניה מה לעשות עם עודפי הכסף. הם היו הולכים לאן שהלכו רוב עודפי גביית המסים שהצטברו בשנים הקודמות: צמצום החוב הלאומי. אחרי הכל, משמעת פיסקלית ותקציב שנתי מאוזן (שאפילו מסתכם ביתרה של עשרות מיליארדים) הפכו לסימני ההיכר של הממשלה הגרמנית בשנים האחרונות.

אבל אלה אינם זמנים רגילים. שר האוצר שהוביל את המדיניות הזו, מר "אפס חוב", וולפגנג שויבלה, כבר אינו מכהן בתפקיד, אחרי שהתבקש על ידי קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל לכהן כיושב ראש הבונדסטאג החדש שנבחר ב-24 בספטמבר. במקביל, במבנה קטן ליד הרייכסטאג מנהלים פוליטיקאים גרמנים מאחורי דלתות סגורות כבר שלושה שבועות שיחות על הרכבת קואליציה חדשה, שמעולם לא שלטה במדינה. השיחות הקואליציוניות כרוכות בדרישות תקציביות של השותפות הפוטנציאליות של המפלגה השמרנית של מרקל - הירוקים והליברלים. לכן, בדומה לישראל, גם בגרמניה שואלים בשבועות האחרונים: מה לעשות עם עודפי הכסף שהצטברו?

לא להסתנוור

רוב הכלכלנים במדינה מזהירים שלא להסתנוור מהנתונים המעודדים של הכלכלה הגרמנית. "הבעיה היא לא שגרמניה משגשגת ושנרשמים עודפי גבייה", אומר ל"גלובס" ד"ר יינס בויזן-הוגרפה ממכון קיל לכלכלה עולמית (IFW), "הבעיה היא שהנתונים הללו מתפרסמים בדיוק כשיש שיחות קואליציוניות, ושהפוליטיקאים ירצו לנצל מצב שעלול להיות זמני כדי להגדיל את ההוצאה הממשלתית במטרה לקיים את הבטחות הבחירות שלהם".

"זה בעייתי משתי בחינות", מסביר ד"ר בויזן-הוגרפה, "ראשית ייתכן שעודף הגבייה והשגשוג הם זמניים בלבד. בשנה-שנתיים הקרובות מצבה של גרמניה נראה איתן, אבל בטווח הארוך ישנה חוסר ודאות; שנית, לא בטוח שהפוליטיקאים יודעים למה הם נכנסים, ומה המשמעות הכלכלית של חלק מהשינויים שהם מבקשים לעשות. אם הם יגדילו את תשלומי ההעברה לרווחה או יגדילו באופן קבוע הוצאה ממשלתית, הדבר יכול להכביד מאוד על המשק בזמנים קשים שעלולים לבוא".

למעשה, השיחות הקואליציוניות הן בעיקר על התקציב הבא של גרמניה, ושתי השותפות הזוטרות כבר הבטיחו לבוחריהן שלל יוזמות חדשות שכרוכות בהגדלת ההוצאה הממשלתית או בהקטנת ההכנסות ממסים. הליברלים (FDP), למשל, דורשים בשיחות הנוכחיות קיצוצי מסים מסיביים בשווי 40 מיליארד אירו בשנים הקרובות, שילוו בהשקעה ממשלתית בדיגיטציה של המערכת הציבורית הגרמנית ובהשקעה בחינוך דיגיטלי. ראש המפלגה, כריסטיאן לינדנר, שעשוי להיות שר האוצר הבא של גרמניה (למרות שהתפקיד שמור לרוב למפלגה המובילה את הקואליציה), אמר כי לא יפרוץ את מסגרת התקציב לשם כך, אך יממן זאת בין השאר על ידי הפרטת עסקים ממשלתיים או שימוש בעודפי הגבייה.

הירוקים, מנגד דורשים סבסוד אנרגיה נקייה, קידום סגירת תחנות חשמל פחמיות והוצאה גדולה יותר על רווחה ועל פליטים. הם גם דורשים מסים גבוהים יותר על העשירון העליון בגרמניה. "מומחי המס הגרמנים בישלו חתיכת ארוחה לשיחות הקואליציוניות", כתב ה"הנדסלבלאט" הגרמני אחרי פרסום נתוני עודפי גביית המס.

שר האוצר הזמני של גרמניה , פיטר אלטמייר ממפלגתה של הקנצלרית אנגלה מרקל, ניסה לצנן לאחר פרסום הנתונים את התלהבות הפוליטיקאים בעזרת פתגם גרמני, שמשמעותו שלהצלחה יש גבול. "למרות התוצאות המעודדות", אמר, "גם בשנה הבאה העצים לא יגדלו עד לשמיים". אבל אפילו מפלגתו כבר הבטיחה לבוחריה את העלאת הפנסיה ב-3% החל מהשנה הבאה, תכנית קיצוץ מסים בסך 15 מיליארד אירו וביטול הדרגתי ומאוד איטי של "מס הסולידריות" המיוחד שהוטל על תושבי גרמניה האיחוד (5.5%), עד 2030. "הורדה צנועה במסים לשכבות ההכנסה הבינונית והנמוכה היא אפשרית", אמר אלטמייר על רקע פרסום הנתונים.

רק אל תגידו עודף

הלחץ להשתמש בעודפי גביית המסים בגרמניה נובע גם מהעובדה שמדובר בעודף של ממש - תוספת נטו להכנסות המדינה הנובעת מכך שהתקציב מאוזן - שלא כמו בישראל, שבה עודף הגבייה החריג של 2017 (בין 16 ל-20 מיליארד שקל) משמעותו גירעון שנתי קטן יותר. "אני מניח שאם שויבלה היה שר האוצר הישראלי, הוא היה אומר שהכסף הזה שאתם קוראים לו 'עודף' הוא למעשה חוב קטן יותר בתקציב שנת 2017, הוא לא צריך לשמש להוצאות חדשות, אלא להקטנת הגירעון" אומר ד"ר כריסטיאן טאואר, מומחה למדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית, החוקר בין השאר את הקשרים הכלכליים בין ישראל לגרמניה.

לדברי ד"ר טאואר, ייתכן שגרמניה כיום מצליחה מדי. "בגלל הנתונים המצוינים בנוגע לעודף הסחר, עודף גביית המסים והצמיחה הגבוהה, יש על גרמניה הרבה מאוד לחץ בינלאומי כיום - החל מקרן המטבע הבינלאומית ועד נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ - להגדיל את הצריכה הפנימית שלה, לרסן קצת את הצלחתה הכלכלית. היא יכולה לעשות זאת באמצעות הגדלת ההוצאה הממשלתית על פרויקטי תשתית, ונראה שכל המפלגות מבינות שכדי לגרום לקואליציה לקום - הן יצטרכו לשלוח יד לקופה הציבורית ולהוציא כסף על יוזמות חדשות".

אחת ההודעות המעודדות היחידות מהשיחות הקואליציוניות, שעד כה התנהלו באווירת עימות ללא הסכמות רבות, הייתה הכרזה על תכנית לאומית להנחת סיבי תקשורת אופטיים שיעלו את מהירות הגלישה באינטרנט, המאוד איטית כיום בגרמניה, עד 2025. הצדדים גם מסכימים כי יש להגדיל את ההשקעה בחינוך.

"עם הזמן נהיה ברור לכלכלנים וגם לפוליטיקאים, שגרמניה חייבת להתחיל להשתמש בעודפי התקציב שלה לכיוון הגדלת ההשקעה במחקר ופיתוח", אומר ד"ר טאואר, "הכלכלה אולי משגשגת עכשיו, אבל החברות הגרמניות עלולות להיות קורבן להצלחה שלהן אם ינסו להמשיך להרוויח במצב הקיים ולא יסתגלו למהפכה הדיגיטלית. הממשלה חייבת לגרום להן להשקיע במחקר ופיתוח, וזה דורש תקציבים".

גם ד"ר בויזן-הוגרפה סבור כי השיחות הקואליציונית יסתיימו בתקציב מסוג חדש לגרמניה. "יש לי תחושה שהפוליטיקאים שלנו כיום פחות זהירים ומחפשים על מה להוציא את הכסף. בנוסף, השיחות הקואליציוניות אינן קלות, וצריך להציע למפלגות גזרים תקציביים". להערכתו, "הממשלה הגרמנית לא תפרוץ את מסגרת התקציב המאוזן, אבל כנראה שכל עודפי הגבייה ממסים יילכו לטובת ריצוי השותפות הקואליציוניות".

היום בלילה (א') צפויות המפלגות להודיע על סיום שלב שיחות הגישוש ביניהן, לאחר שדחו את מועד ההכרעה בשלושה ימים. אם יודיעו כי אין אפשרות לקואליציה, וכי גרמניה נאלצת ללכת לבחירות חדשות, תחווה המדינה טלטלה פוליטית משמעותית. אם יודיעו על נכונותן להרכיב קואליציה חדשה, ההסכמים הקואליציוניים המפורטים שיגובשו בשבועות הקרובים יבהירו בדיוק מה הולכת גרמניה לעשות עם הררי הכסף שלה.

 עודפי המסים