כדורגל במקום הוצאה מהבית

אין זאת הפעם הראשונה ששבחים נכתבים לזכותו של השופט אלון גביזון מבית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע, שכן מדובר בשופט שניחן בחמלה עצומה כלפי נתבעים שהמזל לא האיר להם פנים, וביצירתיות יוצאת דופן במתן פתרונות משפטיים החורגים מארסנל הסעדים שהחוק מספק.

דוגמה אחת מני רבות לנתבע שהגיע לאולמו של השופט בנסיבות טרגיות, אך זכה בהזדמנות יוצאת דופן להפוך את חייו, באה לביטוי בהחלטה שניתנה בשבוע שעבר, ממנה ניתן ללמוד כיצד חשיבה שיפוטית מחוץ לקופסה יכולה להפוך את כס השיפוט מחורץ גורלות למציל נפשות.

הילד שעניינו נדון בבית המשפט עבר לגדול אצל סביו בנסיבות חיים קשות ולא הצליח למצוא את מקומו, לא בבית הסבים ולא בבית הספר. כתוצאה מסיפור הרקע הטרגי של חייו, הילד סובל מקשיים רגשיים, שהסבים אינם מסוגלים להתמודד עימם בבית, ולכן ביקשו רשויות הרווחה כי הילד יישאר במועדונית בית הספר מדי יום עד השעה חמש, ובכך יצמצם את זמני שהותו בבית הסבים. הילד סירב להישאר במועדונית בשעות אחר-הצהריים, מאחר שהוא קורבן להצקות מטעם הילדים האחרים במועדונית, ומחוסר עניין ותעסוקה במסגרת זאת.

הפתרון של רשויות הרווחה להתמודדות עם חוסר שילובו של הילד במסגרת מתאימה בשעות אחרי הלימודים, הייתה לעתור לבית המשפט להוצאתו מבית הסבים ולהעבירו למסגרת פנימיה חוץ-ביתית, בניגוד לרצונו ולרצון הסבים.

בית המשפט לא נעתר לבקשה והדגיש כי הוצאת ילד מביתו ומסביבתו הטבעית למסגרת חוץ-ביתית תיעשה רק במצבים קיצוניים ביותר, לאחר שמוצו כל החלופות המתונות יותר. בהקשר זה היה מצופה מהמדינה לספק חלופות כאלה, מסגרות בהן יוכלו לבלות ילדים למשפחות הנמצאות במצוקה את שעות אחר-הצהריים, אך עדיין לשוב לביתם בשעות הערב ולישון בבית הוריהם.

הורים רבים ברמות שונות של קשיי תפקוד מתקשים לספק לילדיהם סביבת גידול וטיפוח מיטבית מבחינת שימת גבולות, השתלבות חברתית או סיפוק גירויים אינטלקטואלים, וזקוקים לסיוע בטיפול בילדים לאחר שעות הלימודים. אין זה אומר שהם לא יכולים להשכיב את הילדים לישון בלילה עם חיבוק ונשיקת לילה טוב, או לתת להם ארוחה ביתית חמה, ועבור הילדים קיים הבדל עצום בין היכולת להישאר לגדול בבית ההורים לבין לעבור לחיות במסגרת חוץ ביתית מלאה.

המועדוניות הסטנדרטיות שמספקים בתי הספר אינן עונות על הצרכים, הן מאחר שהן מיודעות לשכבת גיל מצומצמת מאד של כיתות א'-ב' או ג' לכל היותר, הן מאחר שמדובר במסגרת יומיומית מלאה, ואין בה גמישות לנוכחות חלקית, והן מאחר שהצוות המקצועי המטפל בילדים במועדוניות הרגילות אינו מוכשר וערוך לטפל בילדים בעלי צרכים חריגים.

מאחר שהמועדונית לא התאימה כפתרון גם למקרה שניצב בפני בית המשפט בבאר-שבע, ולאור חוסר רצונו של השופט לעקור את הילד מבית סביו, הוא טרח לברר מהם תחביביו של הילד. משהתברר לשופט כי הילד אוהב לשחק כדורגל ואוהד את קבוצת הפועל באר-שבע, הוא ביקש כבר באולם הדיונים עצמו ליצור קשר טלפוני עם נשיאת מועדון הכדורגל, אלונה ברקת, אשר נענתה בחיוב לבקשתו לבחון את שילובו של הילד באימוני קבוצת הילדים של המועדון, אחרי שעות הלימודים בבית הספר.

לשמחתו של בית המשפט, הילד וסביו, לא זאת בלבד שמועדון הכדורגל הפועל באר-שבע נתן הסכמתו לשילובו בבית הספר לכדורגל של המועדון, אלא שהתברר כי למועדון קיים מערך טיפולי מיוחד לשילוב ילדים בסיכון במועדון. פתרון חריג זה עונה גם על הצורך למצוא לילד מסגרת חוץ-בית ספרית לאחר שעות הלימודים, וגם מאפשר לו להמשיך ליהנות מהחום והאהבה שמספקים לו בני משפחתו.

■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il