22 רשויות מקומיות הגישו עתירה לבג"ץ שבה הן דורשות ממשרדי החינוך והאוצר, וכן מרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), לעדכן את התקציבים הניתנים להן להקמת מוסדות חינוך ומבני ציבור, בהתחשב בעלויות ההקמה של מבנים אלו. בין העותרות נמצאות עיריות תל אביב, ראשון לציון, באר שבע, גבעתיים,רעננה, קרית אונו, בית שמש, לוד, חולון, כפר סבא וחדרה.
מהעתירה, שהוגשה באמצעות עוה"ד עפר שפיר, אמיר בירנבוים וענת נבל ממשרד עפר שפיר ושות', טוענות הרשויות כי השיטה המקובלת כיום להקמת מוסדות חינוך ומבני ציבור היא שהרשות המקומית מקימה את המבנים למוסדות חינוך בתקצוב של משרד החינוך, ואת מבני הציבור האחרים בתקצוב משרדי ממשלה אחרים - והתקציב נקבע על פי מפתח תקצוב למ"ר והשטח המאושר לבנייה. מפתח זה לתקצוב, נקבע לפני למעלה מ-20 שנה, ולא עודכן, למעט הצמדה למדד, בעוד שבמהלך תקופה זו התווספו דרישות רבות לבנייה שלא היו בעבר, כגון: נגישות, הצללה, החמרת תקנים ועוד.
"עתירה זו מוגשת כמוצא אחרון, לאחר שהשלטון המקומי שב ומצא עצמו נאלץ לממן מרכיבי עלות נוספים שהושתו עליו בהחלטת השלטון המרכזי, ובלא שהשלטון המרכזי נתן דעתו למשמעות התקציבית של תוספת עלות משמעותית זו ובלא שהעמיד לרשות השלטון המרכזי מקור תקציבי או כלים להתמודד עם נטל נוסף זה", נטען בעתירה.
לטענת הרשויות, "הקש ששבר את גב הגמל" היה כאשר בשנת 2015 פורסמו כללים חדשים שקבעו כי הרשויות המקומיות יידרשו לשלם דמי הקמה לתאגידי המים והביוב עבור מוסדות הציבור שייבנ, בהן על פי כללים שקבעה רשות המים. לפי הכללים החדשים. לדברי עורכי הדין "מדובר בתוספת עלות משמעותית בכל הקמה של בית ספר, גן ילדים, או כל מבנה ציבורי אחר".
אולם משהותקנו הכללים החדשים על ידי משרדי הממשלה, אשר הטילו עלויות נוספות על הרשויות המקומיות, סירבו משרדי האוצר והחינוך להכיר בעלויות אלה זו במסגרת התקצוב שהם מעמידים להקמת מבני ציבור וחינוך. נוצר מצב אבסורדי שבו "התקצוב שמקבלת עירייה להקמת מבנה ציבור אינו מכסה את עלות הקמתו", נטען בעתירה.
בעתירה מובא פירוט של העלויות המשמעותיות הנוספות שבהן מחויבת כל רשות מקומית המבקשת להקים בית ספר או מועדון נוער. "בעוד השלטון המרכזי בידו האחת מטיל עלות נוספת זו על הרשויות המקומיות - בידו האחרת מסרב להתחשב בעלות נוספת זו במסגרת התקצוב שמעמיד מכוח אחריותו למימון הקמתם של מבני ציבור אלה", נכתב בעתירה.
עוד טוענות הרשויות המקומיות, כי כל זה נעשה "בלא שנערך ולו דיון משמעותי אחד בסוגיה, בלא שנערכה כל בחינה בדבר המשמעות התקציבית של התנהלות זו, מידת יכולתן של רשויות מקומיות לעמוד בנטל תקציבי נוסף זה, ותוך שוועדה בינמשרדית שעליה הוצהר שתפקידה בחינה ועדכון של מפתחות התקצוב, אינה מתכנסת".
22 הרשויות המקומיות דורשות מבג"ץ להורות למשרדי הממשלה להשיב מדוע לא יינתן נגדן צו שיחייב את כינוס הוועדה הבינמשרדית לבחינת השינויים שחלו בעלויות הקמת מבנים למוסדות חינוך וציבור לצורך עדכון מפתח התקצוב.
ממשרד החינוך נמסר: "כחלק מתכנית חומש חדשה של משרד החינוך הוכפל תקציב בינוי כיתות הלימוד, ברמה הארצית ועבור כל היישובים. כמו כן, המשרד הגדיל באופן ניכר את תקציב חידוש ובינוי מבני חינוך קיימים. מעבר לכך, יגיב המשרד בבית המשפט כמקובל".
ממשרד האוצר נמסר: "נשיב את עמדתנו בבג"צ"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
