כשחברת האופנה בגיר פרסמה בתחילת השבוע אזהרת רווח, היא עדכנה כי היא נמצאת במגעים מתקדמים עם יצרנית טקסטיל בינלאומית מובילה, במטרה ליצור שיתוף פעולה אסטרטגי שיכלול גם השקעה בבגיר.
היום (ה'), ההסכם יוצא אל הפועל: בגיר עדכנה כי החברה הסינית Shandong Ruyi תרכוש את השליטה בה - 51%, בהשקעה של כ-17 מיליון דולר. מחיר המניה בעסקה זו עומד על 3.5 פני, זהה למחיר שלפיו השקיע בחברה בשנה שעברה איש העסקים צביקה בארינבוים ולזה שלפיו רכשו קרן נוקד והפניקס מניות בגיר בתחילת השנה. מדובר על מחיר שגבוה בכ-153% מהמחיר הנוכחי של מניית בגיר בבורסת AIM בלונדון המשקף שווי שוק של כ-6 מיליון דולר.
בעקבות ההשקעה של החברה הסינית, ידוללו בעלי המניות הקיימים וכך למשל חלקו של בארינבוים בחברה ירד לכ-13%. העסקה אינה כוללת מכירת מניות מצד בעלי מניות קיימים וכל הכסף יגיע ישירות לחברה, כשהמטרה היא המשך פיתוח המפעל באתיופיה. בגיר רכשה את המפעל לפני מספר חודשים בהשקעה כוללת של מיליוני דולרים בודדים, ובדיעבד רכישה זו היא שפתחה לחברה את הדרך להשקעה הסינית הנוכחית.
הסיבה לכך היא שעלות ייצור טקסטיל בסין גדלה משמעותית, ומדובר בתעשייה עתירת כוח אדם. נראה ש-Shandong Ruyi מבקשת למצוא אתרי ייצור זולים יותר, ואתיופיה היא אחד מהם; הקמת מפעל לוקחת זמן ממושך יחסית כך שרכישת השליטה בבגיר תייצר לחברה הסינית גישה למפעל ייצור קיים וזול עבורה. יתרה מכך, למפעל האתיופי יש גם יתרון של ייצוא ללא מכס לארה"ב ולאירופה, בניגוד למפעלים בסין, כך שבגיר מהווה עבור החברה הסינית גם ערוץ לכניסה לשוק האמריקאי.
לפי הערכות, ייתכן שמדובר רק בצעד ראשון באסטרטגיה של החברה הסינית להקים לה זרוע ייצור מחוץ לסין, כשלמעשה בגיר תהפוך לזרוע הזאת, כחלק מיישום האסטרטגיה שלהם לפיתוח אמצעי ייצור זולים יותר מחוץ לסין. בשלב זה לא נמסר על כוונת הסינים למנות דירקטורים מטעמה בבגיר אך לא מן הנמנע שתבחר לעשות זאת בהמשך.
חברת Shandong Ruyi שנוסדה ב-1972 נחשבת לאחת הענקיות בתחום הטקסטיל בסין, ופעילה בכל שרשרת הייצור. היא מחזיקה בין היתר בשדות כותנה ובחוות כבשים לצורך חומרי הגלם, מייצרת ומעצבת את הביגוד עצמו ואף משווקת אותו - לפני כשנה היא רכשה את חברת האופנה הצרפתית SMCP המחזיקה במספר מותגים מוכרים. החברה הסינית פועלת במספר מדינות ובהן יפן, הודו, אוסטרליה וניו זילנד ויש לה חברות בנות, חלקן ציבוריות, ביפן ובסין.
בגיר, שהוקמה ב-1961, עוסקת בעיצוב, ייצור ושיווק של ביגוד מחויט. החברה הונפקה לראשונה בלונדון ב-2014 בהובלת צביקה בארינבוים וקרן פימי, לפי שווי של 66 מיליון דולר אחרי הכסף ובמחיר של 56 פני למניה. זמן קצר לאחר מכן נקלעה למשבר חריף ומנייתה איבדה את רוב שוויה, כשהחברה הודיעה על כך שהלקוח הגדול ביותר שלה דאז - רשת מרקס אנד ספנסר הבריטית - מקטין את היקף ההזמנות ממנה, וצירפה להודעה גם אזהרת רווח.
בסוף 2016 חזר בארינבוים לשלוט בחברה, במהלך משולב בו גייסה בגיר כ-10.5 מיליון דולר בהנפקת מניות, והסדירה את חובותיה בסך 21 מיליון דולר לבנקים לאומי ודיסקונט, שספגו "תספורת" של כמה עשרות אחוזים, עם אפשרות לאפסייד עתידי באמצעות קבלת מניות החברה (בנק לאומי מחזיק כיום ב-4.1% ממניות בגיר). כחלק מאותו מהלך, בארינבוים עצמו רכש באמצעות Barinboim Properties כ-21.5% ממניות החברה. לצידו השקיעה בחברה Miton Asset Management שרכשה כ-18% מבגיר. כחודשיים לאחר מכן, בגיר גייסה עוד 1.6 מיליון דולר מקרן נוקד של רועי ורמוס ומבית ההשקעות הפניקס.
בגיר דיווחה השבוע על האטה בהזמנות ועל דחייה במספר הזמנות מהמחצית השנייה של 2017 למחצית הראשונה של 2018, כך שלא תעמוד ביעדי ההכנסות וה-EBITDA שלה ל-2017. החברה העריכה שהאתגרים ב-2018 יישארו זהים אך שהקיצוצים שהיא מבצעת יאפשרו לה להישאר רווחית. המנכ"ל יצחק אמר עם פרסום אזהרת הרווח כי "אם תיווצר שותפות אסטרטגית עם יצרנית הטקסטיל, נגיע במהירות רבה יותר ליעדים שלנו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.