אלי כהן: ישראל לא תהיה קרטל קולומביאני כמו בסדרה 'נרקוס'

"למה רצתה  סופר פארם  בלעדיות בקניונים - כדי לתת שירות יותר טוב? לא, כדי שנהיה לקוחות שבויים", אמר היום שר הכלכלה  אלי כהן  בכנס שעסק ברפורמה בדיני ההגבלים העסקיים, שמתקיים בבנייניי האומה בירושלים. בהמשך דבריו תיאר כי "הסדרה נרקוס מראה איך פועל קרטל וזה לא המצב אצלנו של קרטל קולומביאני. אבל באותן שיטות יוצרים [גופים שונים במשק] ערוצי הפצה בלעדיים ומחלקים את השוק".

הכנס מתקיים לאור התיקונים המוצעים בתזכיר חוק ההגבלים החדש. ביחס אליהם אמר שר הכלכלה כי "תחרות והפחתת רגולציה - אלו שתי המטרות העיקריות של החוק החדש". והוסיף: "השוק הישראלי הוא אחד הריכוזיים ביותר שקיימים. מדד ה-CR2 מראה כי במרבית הענפים בישראל יש דואופול - מחזיקים במעל 50% מהשוק. יוצרים יתרון לגודל בשביל לגבות מחיר גבוה יותר. האזרח יכול לקנות במשכורתו בחו"ל כ-19% יותר מבארץ. לא רק הגופים הפרטיים נושאים באחריות אלא גם הממשלה - עלינו לשחרר חסמים בתחרות".

בעניין המטרה השנייה שהזכיר השר - הפחתת רגולציה - ציין כי "בחוק החדש מסורות לרשות כל הסמכויות שהיו אבל יש הקלות כך שלא בכל דבר צריך לבקש אישור. החוק הזה חשוב לא רק מונופולים אלא גם מול גופים שיש להם כוח שוק משמעותי שמנוצל לרעה על חשבון הצרכן הישראלי. החוק יקדם תחרות יעילה והוגנת".

עוד ציין כהן כי "בנושא של טבע אנחנו קשובים. עובדי טבע בישראל לא צריכים לשלם על הטעויות בחו"ל - טבע קיבלה הרבה מענקים ממדינת ישראל. בישראל חסר עובדים, לא חסרות עבודות, ונילחם על כל עובד", אמר בהתייחסו להודעה הטרייה של טבע מהבוקר בעניין פיטורי כ-1,000 מעובדיה בארץ.

עו"ד מיכל הלפרין, הממונה על ההגבלים העסקיים, תיארה כי "המקבץ הגדול של כלים שקיבלה הרשות בשנים האחרונות יצרו אכיפה מאסיבית יותר נגד מונופולים. אולם כלי אכיפה שהיו במרכז במת האכיפה נדחקו לשולים: הכרזה על בעל מונופולים למשל נחשב כלי חלש יותר לעומת העיצומים המנהליים".

היא ציינה כי כיום יש "הבנה והכרה שיש חסמים רבים בשוק וחלקם באשמת הממשלה", וכי "הכל בחוק החדש סב סביב המיקוד והאפקטיביות. ככל שהרשות תהיה אפקטיבית ומרתיעה באכיפה - כך יכולה לאפשר נסיגה מהפיקוח בכל עסקה. השיטה של להראות לרשות כל עסקה לפני שיוצאת לדרך - מתאימה למצב בו אין לה אכיפה אפקטיבית ומרתיעה לכשנוצר הצורך בה", הסבירה. הלפרין פירטה כי השיטה הקיימת שכוללת עסקאות שאין להן כל השפעה על המשק ואין כל צורך לאשר אותן מראש.

כשהציגה את עיקרי השינויים המוצעים, ציינה הלפרין כי שיקול הדעת לממונה להאריך התקופה לבדיקת מיזוגים יקרה במקביל לקיצור תקופת בדיקת פטורים. עוד ציינה כי "הוספנו פטורי סוג, והוספנו אפשרות של הערכה עצמית ואנו מצפים שיעשו זאת בצורה אובייקטיבית ובתום לב ובאחריות. זה צריך להיעשות לפי הפסיקה הקיימת". היא הדגישה כי "זה מהלך משמעותי של דה-רגולציה אבל יש לצידו 'דיר באלאק' מאד גדול: אל תשתמשו בזה כדי לפגוע בתחרות כי אנחנו נגביר את האכיפה".

התיקונים המוצעים בתזכיר חוק ההגבלים החדש שנויים במחלוקת, ועיקרם: בתחום הפיקוח על המיזוגים - העלאת רף המחזור הכספי של התאגידים לצורך דיווח על מיזוג, מ-150 מיליון שקל ל-360 מיליון שקל, קודיפיקציה (ארגון הכללים) של הסדרים קיימים בתחום הפיקוח על מיזוגים, שתאגידים זרים הם צד להם. בתחום המונופולין - תורחב ההגדרה כך שתכלול גם גופים בעלי כוח שוק משמעותי, גם אם נתח השוק שלהם נמוך מ-50%. בתחום העבירות - הבחנה בין חומרת העבירות בחוק, תוך ייחוד קטגוריית הפשע (5 שנות מאסר) להסדרים כובלים פליליים, ועיגון רף העבירות האחרות בדרגת עוון (3 שנות מאסר).

שינוי נוסף בהצעת החוק הוא הסרת רף הקנס המינהלי ("עיצומים"), שקובע היום חוק ההגבלים העסקיים. בתיקון משנת 2012 קיבל הממונה על הגבלים עסקיים סמכות להטיל קנסות מינהליים: 8% ממחזור המכירות של תאגיד, עד תקרה של כ-25 מיליון שקל. ליחידים יכול הקנס להגיע עד מיליון שקל.

ההצעה באה לבטל את התקרה הזו, של 25 מיליון שקל. והמשמעות היא - הטלת קנסות על תאגידים, שיכולים להגיע למאות-מיליוני שקלים ויותר מכך.

שינוי שראוי לשים לב אליו, ככזה שנראה קוסמטי אך עשוי להעיד על שינוי תפיסה, הוא כי את שם החוק ואת תואר הממונה על ההגבלים יתקנו, מ"הגבלים עסקיים" ל"תחרות".