פה קבור הפפר: לאומי עשה מהפכה - למה הוא מחביא אותה?

בנק לאומי פרסם בשבוע שעבר דוחות כספיים, והייתי משוכנע שפפר יתפוס שם מקום של כבוד - אחרי הכל, מדובר בבנק דיגיטלי שכאילו צמוד לפעילות המסורתית של לאומי. "בנק דיגיטלי ראשון" - כך הוא גם הוצג לציבור, למרות שיש כבר בכל הבנקים פעילויות דיגיטליות משמעותיות.

בפפר, כך אמרו מנהלי לאומי, הכל יהיה דיגיטלי, אין ערבוב של דיגיטל עם סניף, כמו שהיה בעבר וכמו שקיים בבנקים אחרים. נגמרו הסניפים. נשמע כמו מהפכה חיובית, כזו שאמורה לספק לציבור מעבר לנוחות בעיקר מוצרים זולים. אחרי הכל בדיגיטל לא צריך סניפים, אז אין הוצאות על השכרת מקום; כמעט ולא צריך עובדים, אז חוסכים שכר של עובדי בנק (אשר מרוויחים הרבה מעל הממוצע בשוק), ובכלל - חוסכים בהוצאות נוספות, וזה משמעותי מאוד. החיסכון בהוצאות האלו בחלקו יתגלגל לציבור. כמובן שהבנקים ישמרו לעצמם חלק מהחיסכון ויגדילו רווחים, אבל חלק מכך - ואפילו משמעותי - אמור לחזור לציבור.

אז בלאומי מדברים כבר הרבה זמן על העתיד הדיגיטלי, והאמת שהם עושים את זה בנחישות לעומת כל הבנקים האחרים, ואפילו מכריזים בקולי קולות על מהפכה דיגיטלית בעולם הבנקאות, ומצהירים שמי שלא יהיה שם פשוט לא יהיה קיים. אבל בינתיים בדוחות הכספיים פפר לא מקבל מקום.

רגע, זה לא מדויק - שמתם לב שברגע שמדברים על דיגיטל, העברית נעלמת והאנגלית שולטת? העולם הדיגיטלי הוא עולם צעיר, קולי ו...גלובלי - אל תבלבלו אותו עם שפה חשוכה כמו עברית. דברו דיגיטלית - אנגלית. אז פפר לא נמצא בדוחות של לאומי, אבל PEPPER כן. "בקטנה".

עשיתם מהפכה, למה להחביא אותה?

למרות הרעש התקשורתי סביב פפר מאז ההשקה באמצע השנה (ועוד לפניה), ואף על פי שזה העתיד על פי צמרת לאומי, הנושא מקבל 4 שורות מתוך 230 עמודים בדוחות. "בחודש יוני 2017 לאומי השיק לקהל הרחב את PEPPER, בנקאות דיגיטלית שכולה במובייל", מציינים מנהלי הבנק בסקירת הדוחות לרבעון השלישי. "זאת לאחר שבמהלך הרבעון הראשון ב-2017 הושק PAY PEPPER, המשמש כפתרון תשלומים ללקוחות כל הבנקים. זוהי קפיצת מדרגה חשובה בייסודה של הבנקאות הדיגיטלית בישראל, שתנוהל רובה ככולה באמצעות המובייל. האפליקציות החדשות מאפשרות למשתמשים ליהנות מחוויית לקוח פרסונלית, פשוטה ונוחה, כזו המושתתת על מענה לצרכיהם, באופן ידידותי, בעיצוב ייחודי, ללא עמלות עו"ש, מותאמת אישית, 'בכל זמן ומכל מקום'".

אין מספרים על פפר - אין הכנסות, אין כמות לקוחות, שום מידע מהסוג הזה. אבל רגע, זה העתיד, זאת מהפכה, אז למה לא לספר למשקיעים שלכם מה קורה עם המהפכה הזו?

חיפשתי בכל ה-230 עמודים את "העולם הדיגיטלי" בכלל. עזבו פפר, לאומי היה בדיגיטל עוד לפני פפר. יכולתם לבדוק את חשבון הבנק באינטרנט לפני 15 שנה (ויותר), אתם עם אפליקציה של הבנק כבר 7-8 שנים, ובכלל, אתם יכולים לעשות פעולות דרך המובייל כבר שנים. אז דיגיטל ופעולות בלחיצת כפתור הם לא מושג חדש, והיה צפוי שלאומי שמאמין מאוד בדיגיטל ייתן לזה מקום של כבוד בדוחות הכספיים.

אז זהו, שלא. גם לדיגיטל - העתיד של הבנקאות, המהפכה של הענף - אין התייחסות משמעותית בדוחות ובסקירת המנהלים. בסקירה מודגש במסגרת הסיכונים כי "...סביבת הפעילות של הבנק מושפעת מאוד בשנים האחרונות מסיכונים הקשורים לרגולציה ולחקיקה, לסביבה מאקרו-כלכלית תנודתית, לשינויים החלים במודל העסקי, ובכלל זה המעבר ל'בנקאות החדשה' המבוססת על הדיגיטל ולמגמות חברתיות וצרכניות". כן, הדיגיטל זה סיכוי לצד סיכון, אבל דווקא בדוחות לא מספקים את צד הסיכוי.

 לקחת את הרווח

מה באמת כולל הרווח

למרות שלאומי לא הציג את פפר בדוחות, יש סיכוי טוב שברבעונים הבאים, וככל שהפעילות תתחזק, היא תקבל יותר ביטוי במספרים שבדוחות הכספיים וגם בסקירת המנהלים. בינתיים, נקודה חשובה מהדוחות של בנק לאומי: הבנק הרוויח 820 מיליון שקל ברבעון השלישי.

אבל זה לא רווח-רווח. השורה התחתונה אחרי התאמות מסתכמת ב-447 מיליון שקל. ולאן נעלמו מעל 370 מיליון שקל? הם "נשטפו" לדוח על הרווח הכולל. זה דוח שמהווה המשך טבעי לדוח הרווח והפסד (ויש בכלל שאלה גדולה אם הוא נחוץ - אחרי הכל פעם הוא היה חלק מדוח הרווח והפסד עצמו), והוא מכיל סעיפים שהחשבונאות מגדירה כ"מחוץ לדוחות", מחוץ לעסקים השוטפים של הפירמה.

יש כמה סעיפים בולטים שמפורטים בדוח הזה ולא ברווח והפסד, הבולט שביניהם הוא הכנסות/הוצאות בגין תרגום של פעילות שנמצאת בחו"ל. זהו סעיף נפוץ בחברות נדל"ן ישראליות עם שלוחות בחו"ל - הן מספקות דוח רווח-והפסד רגיל, אבל דוחפות הפסדים (ולפעמים רווחים) שנובעים משינויי מטבע שהשפיעו על ערך ההחזקה בחו"ל לדוח על הרווח הכולל. ככה החשבונאות מאפשרת, מהסיבה שלגישתה שינוי במטבע זה לא לב הפעילות, זה לא קשור לשורה התחתונה ולא בשליטת החברה. מנגד, זה לא מתיישב עם העובדה שאם לחברה היה מט"ח, אזי ההפרשים בו היו נכנסים לסעיף המימון שנמצא בדוח הרווח והפסד.

הסעיף הזה פחות בולט בדוחות בנקים. אחד מהסעיפים הבולטים בבנקים בשנים האחרונות בדוח על הרווח הכולל הוא שינויים אקטואריים, והתאמות של התחייבויות בגין הטבות לעובדים. הרעיון הוא פשוט - הבנקים נמצאים בשנים האחרונות במתכונת של התכווצות במספר העובדים, וכדי לפתות את העובדים להתפטר הבנקים מספקים להם הטבות משמעותיות - שיעור פיצויים מוגדל של 200%, 250% ויותר. כלומר מדובר על כסף שאמור לצאת מהבנק, לפי ההיגיון הבריא, בתור הוצאה. אבל לא, החשבונאות החליטה שזה סעיף שאינו קשור לפעילות הרגילה, שהוא לא אמור להיות בדוח הרווח והפסד, ולכן הוא מופיע בדוח על הרווח הכולל. הוא כן משפיע על ההון - הרי אי אפשר שלא לשלם את ההוצאה הזו, רק שהוא מדלג על הרווח. אז הכותרות מספרות על רווח של 820 מיליון שקל, רק שאם לוקחים בחשבון את ההוצאות על העובדים, הרווח יורד ל-447 מיליון שקל.

■ הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו.