פרשנות: טבע סחטה את המדינה, העובדים צריכים לסחוט אותה

1. חברה שאינה עומדת בתחרות בתחום שלה, חברה שהשמינה במשך השנים, שצברה עודפים, חברה שמייצרת רבעון אחרי רבעון תזרים מזומנים חופשי שלילי, היא חברה שצריכה וחייבת להתייעל, אם היא חפצת חיים. כלומר, היא חייבת, למרבה הצער, לפטר עובדים. חברה איננה יכולה לשרוד לאורך זמן - בלי "הכוח" של הרווחים. חברה שאיננה מסוגלת לייצר רווחים לאורך זמן - אין לה זכות קיום, והיא עושה עוול בעיקר לעובדיה, ללקוחותיה, לספקיה וגם לבעלי מניותיה, שאליהם היא מחויבת רשמית על-פי חוק החברות (עוד סוגיה ששווה תיקון, כי מחויבות בלעדית לבעלי המניות יוצרת בהכרח עיוותים כלפי המחויבות לעובדים ולצרכנים).

כל סיפור ההתייעלות של חברות על רקע מחסור ברווחים מתקיים פעם אחר פעם בעסקים. אבל, מי שחושב ומצדיק את טבע לקראת גל הפיטורים הגדול בחברה - לא יודע על מה הוא שח. טבע זה המקרה הקלאסי של קפיטליזם חזירי, המקרה הקלאסי שבו אלפי עובדים משלמים מחיר על כישלונות קולוסאליים של ההנהלה, המקרה הקלאסי שבו המנהלים שאחראים על הכישלון והמנהלים שאחראים על הקיצוצים הרחבים מתעשרים כקורח - ואילו אלפי עובדים נזרקים לשוק העבודה (חלקם, אני מניח, בגיל שבו שוק העבודה כבר לא יוכל לקלוט אותם).

2. הכוונה של טבע לפטר כ-20%-25% מכח האדם שלה בישראל, כ-1,300-1,700 עובדים, היא אחד מגלי הפיטורים הגדולים ביותר בישראל, בוודאי כזה שנעשה על-ידי חברה אחת בלבד. הוא תולדה של הכישלון העסקי המפואר ביותר במשק הישראלי מאז ומעולם. הוא תולדה של ההימור הגבוה ביותר שנעשה בסקטור העסקי הישראלי מאז ומעולם. הוא תולדה של עסקה שהימרה בקרוב ל-40 מיליארד דולר על חברה אחת ועל שוק מסוים - השוק הגנרי. היא תולדה של מינוף לא מידתי שנלקח כדי לשרת את גחמות ההנהלה בראשות ארז ויגודמן. הוא תולדה של חדלות הדירקטוריון של החברה, דירקטוריון המריונטות של החברה, דירקטוריון שכל אחד מחבריו מקבל כ-200 אלף דולר בשנה, רק בשביל להיות מריונטות, ולהגיד אמן על מה שההנהלה אומרת.

כל זה - ההימור, המינוף, היהירות ושתיקת הדירקטוריון  הציבו את טבע במצב קשה. היא נלחמת על הישרדותה, ואת מחיר מלחמת ההישרדות ישלמו אלפי עובדים בישראל. כי הרי אי אפשר להחזיר חובות בהיקף של 40 מיליארד דולר, בלי שהעובדים ישלמו את המחיר. דירקטוריון טבע משקף את חוליי הממשל התאגידי בחברות ציבוריות, לא רק בישראל - זה תמיד סוג של מועדון שממנה את עצמו כל הזמן ונהנה משכר מפנק. חלק קטן מחברי הדירקטוריון פרש מאז פרוץ המשבר, הרוב נותר על כסאו - ביניהם גליה מאור, לשעבר מנכ"לית לאומי.

3. מנכ"ל החברה הנכנס, קאר שולץ, קיבל מענק חתימה של 20 מיליון דולר. המנכ"ל הקודם, ארז ויגודמן, יצא מהחברה עם עלות שכר של עשרות מיליונים. שורה של מנהלים בכירים אף הם לא קופחו. המחזה הזה של מנהלים שמקבלים שכר ענק ומענקי חתימה עוד לפני שהם הוציאו לפועל החלטה אחת, הוא מחזה מכוער, מרתיח את הדם. אלו הערכים של טבע? אלו הערכים של מייסדי טבע, ובהם אלי הורוביץ ז"ל? לתת למנכ"ל "כוכב" 20 מיליון דולר ועוד עשרות מיליונים בקנה, בשביל להעיף הביתה כל-כך הרבה עובדים?

אין לי שום בעיה שמנהלים יתוגמלו היטב, כי יש להם אחריות כבדה, במיוחד אחריות על חברה כמו טבע עם פריסה גלובלית כה רחבה. הבעיה בשיטת התגמול הנדיבה הזו שאין מחיר לכישלון ניהולי. המנהלים הולכים הביתה או לתחנת הניהול הבאה שלהם עם עשרות מיליונים, עם בונוסים שהתבססו על הנחות נדיבות ועם מצנחי זהב שתפרו להם במסגרת הסכמי השכר שלהם. במקביל, העובדים הולכים הביתה.

4. השערוריה האמיתית בכל סיפור הפיטורים האלה היא מה שהמדינה נתנה לטבע, ומה שהיא לא ממש קיבלה ממנה בתמורה. כזכור, רווחי הקופקסון היו פטורים ממס לאורך שנים ארוכות - 10 שנים - פטור שהביא את המס לשיעור של 0% מדי שנה. חשפתי את הטבות המס של טבע לאחר מאבק משפטי באוצר וברשות המסים. בסופו של דבר ניתנו לטבע הטבות מס של כ-20 מיליארד שקל לאורך התקופה. כמובן שמספר העובדים בישראל גדל באופן טבעי, מה שלכאורה הצדיק את הטבות המס הללו, אם כי 0% מס היה, לכל הדעות, גם לדעתם של מנהלי טבע, לא מידתי וחריג.

הטבת מס היא ההפרש בין תשלום מס מלא לתשלום מס בפועל. בהנחה שטבע הייתה צריכה לשלם תשלום מס כלשהו, חד-ספרתי (כמו כל היצואניות הגדולות), מדינת ישראל הייתה נהנית מתשלום מס של מיליארדי שקלים. המיליארדים שלקחה טבע מהמדינה, צריכים לחזור עתה לעובדים המפוטרים. מה שקרה בפועל הוא שכל הגידול במספר העובדים בישראל כתוצאה מהטבות המס, "מתחסל" באחת בעקבות גל הפיטורים הצפוי בחברה. המשמעות היא שטבע קיבלה את ההטבות - וזרקה את העובדים.

5. בסופו של דבר זה מאוד פשוט, כי בישראל משיגים כל דבר בכוח ובאיומים. טבע סחטה את הטבות המס שלה מהמדינה - קרי, המחוקק - באמצעות מערך של לוביסטים, עורכי דין ורואי חשבון שיש להם גישה למסדרונות רשות המסים והאוצר. העובדים המפוטרים צריכים לסחוט את החברה בכמה שיותר הטבות פרישה ופיצויים מוגדלים, ויש להם את הכוח הדרוש לבקש זאת באמצעות מערך הלוביסטים שלהם - קרי, ההסתדרות.

אני מדבר במיוחד על עובדים מעל גיל 50, שאפשרויות התעסוקה שלהם יהיו מצומצמות מאוד בעקבות הפיטורים. הם, במיוחד, לא צריכים לשלם את מחיר השערורייה והחידלון של הנהלת ודירקטוריון טבע. הם זכאים לפיצויים מוגדלים מאוד, לסוג של תנאים של פרישה מוקדמת, כפי שיש בתוכניות התייעלות בבנקים. לא פחות מזה. טבע סחטה מהמדינה הטבות, הם צריכים לסחוט ממנה כמה שיותר. כי זה מגיע להם.