כלכלני אגוד: להקצות יותר כסף למניות על חשבון המזומן בתיקים

"מפרסומים עולה כי ישראל צפויה להיכנס למדד האג"ח הממשלתיות WGBI של בורסת לונדון בתקופה הקרובה וייתכן שכבר בדצמבר. למהלך עשויות להיות השלכות משמעותיות על המטבע הישראלי באופן ישיר ועל ציפיות האינפלציה באופן עקיף". כך כותבים כלכלני בנק אגוד, בראשות ראש תחום מחקר והאנליסטית הראשית אורלי אברהם , בסקירתם השבועית .

מדובר בהרחבה של מדד אג"ח ממשלתיות עולמי שעוקב אחר ביצועי האג"ח של 23 מדינות ומשמש מדד ייחוס מקובל. "הכניסה למדד היוקרתי עשויה להשפיע בשני אופנים משמעותיים על שוק ההון המקומי: מצד אחד ייתכנו ביקושים גבוהים לאג"ח הממשלתיות (על פי הערכות ביקושים בהיקף של כ-2 מיליארד דולר), שיכניסו הון זר לישראל דבר שעלול לגרום להתחזקות נוספת של השקל דבר שעלול להכביד על האינפלציה ובכך גם ינמיך את סיכויי העלאת הריבית בארץ בטווח הקרוב" מסבירה אברהם. זאת, על רקע "פרסום פרוטוקול הפד אשר חבריו חוששים מהאינפלציה הנמוכה, מה שמוביל להערכות כי תיתכנה פחות העלאות ריבית במהלך 2018 מכפי שהעריכו עד כה ".

באגוד ממשיכים להעריך כי "הדולר צפוי להתחזק אל מול המטבעות העיקריים בעולם בטווח הבינוני- ארוך. זאת בשל ציפיותינו לגידול בפערי הריביות בין ארה"ב לעולם, צפי להמשך העלאות ריבית בארה"ב בקצב מתון ומדוד, וחוזקה היחסי של הכלכלה האמריקאית מול רוב המדינות בעולם. 

בנוסף, מציינת אברהם "אנו מעלים את החשיפה המנייתית המומלצת בתיק המייצג מ- 18% ל- 22% ובתיק הספקולטיבי מ-36% ל-40% על חשבון אפיק מזומן, בחלוקה שווה בין ישראל לחו"ל . זאת על רקע המשך השיפור בנתוני המאקרו בעולם ותוצאות חיוביות של הדוחות הכספיים לרבעון השלישי. וסביבת ריביות נמוכה יחסית אשר צפויה להימשך בארץ ובעולם, מה שממשיך לתמוך באפיק המנייתי המהווה אלטרנטיבת השקעה מעניינת כחלק מהתיק בהתאם לאהבת הסיכון".

בבנק לאומי מציינים בסקירה השבועית כי "נתוני המאקרו בישראל מעידים על התרחבות הכלכלה המקומית במקביל לאינפלציה נמוכה, וסביבת שער חליפין חזק בהשוואה לממוצע בשנתיים האחרונות. בשלב זה סביבה זו מאפשרת את הותרת הריבית המוניטארית ברמה אפסית על ידי בנק ישראל. מאפיינים אלו עשויים להמשיך ולתמוך בשוק ההון המקומי בתקופה הקרובה".

ההערכות הן שסביבת האינפלציה בישראל תוסיף להיות נמוכה בתקופה הנראית לעין, בשל פעולות נוספות של הממשלה להפחתת יוקר המחיה, התמתנות בקצב העלייה בסעיף הדיור במדד המחירים לצרכן בישראל ושערו הגבוה של השקל. מאידך, "שיפור בקצב עליית השכר, סביבת הביקושים המקומית האיתנה, ועלייה מתונה בסביבת האינפלציה בחו"ל -עשויים למתן השפעות אלו".