חירייה חזרה לשמש כמזבלה - ושוב מסריחה את סביבתה

בשבוע שעבר הודו לראשונה נציגי עיריית תל-אביב-יפו והמשרד להגנת הסביבה שיש בעיה באתר חירייה ושכתוצאה מתכנון לקוי יש מפגע ריח קשה המציק למאות אלפי תושבי שכונות דרום ומזרח תל-אביב. אין להקל ראש בעניין משום שעד כה, נמנעו כל נציגי הרשויות הנוגעות בדבר - מעיריית תל-אביב-יפו, דרך איגוד דן לתברואה והמשרד להגנת הסביבה - להכיר באחריות למפגע.

עד שנת 1998 שימש האתר בחירייה כמטמנה. הר הפסולת קלט בעיקר פסולת ביתית, ומעט פסולת בנייה. קצב קבלת הפסולת בעת סגירת האתר הגיע ל-3,000 טון פסולת ביתית ליממה. ההר היווה מפגע תברואתי וסביבתי: בקיץ פרצו בהר דלקות כתוצאה מהתפוצצות של גז מתאן ובחורף הייתה סכנת מפולות בגלל הגשמים הכבדים וההצפות. בשנת 2005, אחרי עשור של מאבקים החליטה מדינת ישראל לסגור את אתר פינוי הפסולת ולהקים במקום פארק מטרופוליני גדול. את הפסולת המשיכו להביא לחירייה, אך היא הפכה לתחנת מעבר, בדרך לאתר ההטמנה "גני הדס".

בשנה האחרונה הורגש בדרום תל-אביב גל חריף של צחנה שהוביל לתלונות רבות של תושבים. התארגנות של תושבי שכונות דרום ומזרח תל-אביב, שכללה פעילות פייסבוק ו-וואטסאפ, הובילה לפניות מרוכזות למוקדי הפניות של עיריית תל-אביב-יפו והמשרד להגנת הסביבה, כולל מכתב שנשלח לראש העיר רון חולדאי. כל הפניות עד כה נענו בלקוניות, תוך ניסיון של הרשויות לטעון שמדובר בטענות-סרק.

איתן בן עמי, מנהל היחידה לאיכות הסביבה של עיריית תל-אביב-יפו לא מכחיש את האחריות של חירייה למפגע הריח: "הייתי ביום שני האחרון בחירייה, גם בבור, וגם ב-RDF (מתקן להשבת אנרגיה מפסולת). מה שמסתמן הוא שינוי מדיניות לפיו רוצים לטפל בפסולת בחירייה. להפסיק לשנע לאתרי הטמנה בדרום. הרעיון הוא לנסות להפריד ולטפל בה בחירייה. המשרד להגנת הסביבה סייר שם, מכיר את הבעיה, ונתן הנחיות להתקנת מפוחים בעלות מאד גבוהה, אז כנראה שהטיפול לא יהיה קצר, אבל יקימו מתקן הפרדה מאד גדול, על מנת לגרום למצב שהבור הפתוח, שאליו זורקים את כל הפסילות , לא יכיל כמות רבה ויהיה בשליטה. כלומר, שהזבל לא יתעכב שם לפני שמטפלים בו במתקן הפרדה. כולם מודעים לבעיה ורוצים לטפל בה".

בשיחה שנערכה עם יורם הורביץ, מנהל מחוז תל-אביב במשרד להגנת הסביבה, הוא הודה כי חירייה היא מקור מפגע הריח, אך לא הייתה לו בשורה משמחת: "חירייה מטפלת ב-3,000 טון זבל ביום. עד לפני שנתיים הזבל הוכנס לבור והועבר לאתרי פסולת בדרום. לפני כשנה וחצי הוקם מתקן של תחנת מעבר סגורה בחירייה, ואנחנו ציפינו שתהיה פחות פסולת בבור הפתוח, אבל התבדינו, ויש עכשיו יותר ריח. אנו מחפשים את הפתרון ארוך-הטווח שכרוך באיטום של התחנה עם מבנה. קירוי כזה יקרה, אבל זה כרוך בהוצאת היתר בנייה, וזה ייקח בין שנתיים לשלוש". 

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "המשרד להגנת הסביבה זימן לאחרונה את כלל מנהלי המתקנים במתחם חירייה למשרדי מחוז תל-אביב במשרד להגנת הסביבה, וניתנו להם הנחיות קפדניות לביצוע שיפורים בתחום התפעול השוטף ובתחום התשתיות, כגון סגירת דלתות אולמות עבודה, צמצום זמן שהיית הפסולת ופעולות ניקיון ותחזוקה של המתקנים, לצמצום מפגעי הריח.

"כמו כן, המשרד סיכם עם הנהלת האיגוד על צעדים ארוכי-טווח, במסגרתם ייסגר בור לקליטת הפסולת במבנה, ויופעלו מערכות לטיפול באוויר שימנעו את מפגעי הריח ממנו. המשרד ימשיך לעקוב מקרוב אחר ההתנהלות של המתקנים במתחם חירייה ובהתאם לצורך ישקול את המשך התנהלותו, לרבות נקיטת צעדי אכיפה".

מאיגוד ערים דן לתברואה נמסר בתגובה:

"מזה למעלה מעשרים שנה מהווה חירייה חוד החנית לטיפול בפסולת ולהפיכתה ממטרד למשאב. בפארק המחזור פועלים כיום ארבעה מתקנים מהמתקדמים בעולם לטיפול בפסולת הפועלים בסינרגיה מליאה ביניהם. לריחות באזור מספר מקורות פוטנציאליים: נחל איילון אליו מוזרמים מעת לעת שפכים בידיעת ובאישור המשרד, אדמות חקלאיות שמעובדות באמצעות דשן אורגני שריחו דומה מאד לריח האשפה ועוד. לאחרונה הגיעו תלונות תושבים על מטרדי ריח משכונות קרובות ומשכונות מרוחקות יותר. בדיקה של המשרד להגנת הסביבה לא הצביע על חירייה כעל מקור הריח. בדיקה שנערכה על ידי גורמי מקצוע ביום חמישי האחרון קבעה כי לא נמצאו מפגעי ריח במפעלים השונים בחירייה.

"בחירייה מתייחסים ברצינות רבה לתלונות התושבים והואיל והבדיקה האחרונה נעשתה ביום גשום וקר הוחלט לחזור על הבדיקה פעם נוספת בעוד כשבוע על מנת לבדוק האם מקור הריח הוא באחד המפעלים".