שנת מפנה? ההגמוניה של השקל בשוק המט"ח עשויה להסתיים

השקל הישראלי התחזק בחמש השנים האחרונות ב-12% ביחס לדולר האמריקאי. אין עוד מטבע בעולם שהתחזק מול הדולר. המטבע הישראלי לא עשה קפיצה בשנה אחת, אלא היה המוביל או בין המובילים בכל אחת מהשנים האחרונות.

אפשר להסביר תוצאה יוצאת דופן זו בעוצמתו של המשק הישראלי או בסטארט-אפים הישראלים שנחטפים על ידי חברות זרות, אבל האמת שאף הסבר לא יכול להצדיק פער כל כך גדול שפתח השקל מול כל העולם. יש עוד מדינות שיש בהם השקעות ישירות, ואפילו גדולות יותר מישראל ביחס לגודל הכלכלה. יש עוד מדינות בעלות עודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים אפילו גדול יותר מאשר בישראל במונחי התמ"ג. אם נוסיף שבתקופה זו בנק ישראל קנה 33 מיליארד דולר, התוצאה שהתקבלה נראית עוד יותר מעוררת חוסר נוחות.

כנראה שהשקל התחזק יותר מדי, מעבר לשווי משקל כלכלי. עדיין לא ביטקוין, אבל באותו כיוון. יתכן שתרמו לכך חוסר מרחב פעולה של בנק ישראל שהוריד את הריבית מהר מדי ונותר בלי כלים, מה שהגביר את ההתקפות על המטבע הישראלי. יתכן שהוסיפה לכך דהירת של המשקיעים כעדר באותו כיוון - תוך דקלום המנטרה שהשקל יכול רק להתחזק.

2018 יכולה להסתמן כשנת מפנה בכיוון השקל. יש לכך מספר סיבות.

ראשית, המשק הישראלי בלט לטובה מבחינת קצב הצמיחה בשנים האחרונות. בזמן שמדינות רבות התמודדו עם השלכות המשבר, ישראל שנפגעה ממנו רק בעקיפין, בלטה לטובה. כמו שאמר סטנלי פישר אין משק חזק ומטבע חלש. אולם המצב מתחיל להשתנות. השנה המשק הישראלי היה בין היחידים שבו קצב הצמיחה ירד. הצריכה הפרטית צמחה בקצב איטי יותר. הסתמנה בלימה בשוק הנדל"ן. מתחילים להופיע פיגורים בתשלומי המשכנתאות ובהלוואות בבנקים ובחברות כרטיסי אשראי אחרי שבשנים האחרונות גדל משמעותית האשראי הצרכני וההלוואות לדיור. גם יצוא הסחורות במשק מתחיל לחרוק נוכח כוחו של השקל. פחות יצוא פירושו פחות דולרים במשק. זה לא אומר שהמשק נכנס למיתון, אך האטה בצמיחה השנה צפויה להעמיק בשנה הבאה. בהמשך להתייחסות משפטו של סטנלי פישר, במשק שנחלש גם המטבע יכול להיחלש.

הסיבה הנוספת להיחלשות הצפויה של השקל נובעת מהתזוזה שהתחילה בבנקים המרכזיים בעולם. הפדרל ריזרב האמריקאי צפוי להמשיך ולהעלות את הריבית, תוך פתיחת הפער מול הריבית של בנק ישראל עד לגובה של כ-2% בסוף שנת 2018. בבריטניה ובקנדה הריבית זזה מהתחתית. אם השיפור בכלכלת העולם ימשך, יותר בנקים יצטרפו למגמה. לעומתם, עליית הריבית ע"י בנק ישראל לא נראית באופק. פתיחת פערי הריביות לא תמיד משפיעה מיידית על מטבע, אך זה לא אומר שהשקל לא ייחלש בהמשך.

לבסוף, המשקיעים המוסדיים נוהגים לגדר חלק מהסיכון הקשור בהתחזקות השקל בהשקעות מחוץ לישראל. הגידור מנטרל השפעה של קניית הדולרים על ידם לצורך ההשקעה ומצמצם השפעה להיחלשות השקל. אולם, ככל שפער הריביות בין ארה"ב לישראל עולה, עלות הגידור מתייקרת עד שהופכת את ההשקעה ללא אטרקטיבית. קשה להצדיק קניית אג"ח בארה"ב בתשואה של 3%, כאשר 2% מתוכה תצטרכו לשלם עבור הגנה מפני ייסוף השקל.

כמות הכסף נטו שנכנסת לגופי הפנסיה, הגמל והביטוח צפויה להגיע השנה לכ-60 מיליארד שקל, כפול מאשר בשנת 2013. השוק הישראלי קטן מדי לסכומים אלה. אין למשקיעים המוסדיים ברירה אלא להשקיע בחו"ל. בגלל התייקרות עלות הגידור מחד והצורך להוציא השקעות לחו"ל מאידך, אפשר לצפות שגופי פנסיה יגדרו פחות. במקרה זה השפעת רכישת הדולרים שלהם צפויה להחליש את השקל.

לסיכום, אפשר לציין שהרוח מתחילה להשתנות. השקל עשוי לאבד מכוחו ומהובלתו - ולחזור להתנהג כמו כל מטבע אחר בעולם.

■ הכותב הוא הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור יעוץ\שיווק השקעות והאמור אינו מהווה תחליף לייעוץ\שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.