בית הדין הארצי לעבודה דחה היום (ב') ברוב דעות את הערעור שהגישה ההסתדרות על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב לפיה עובדי חברת בזק רשאים לנקוט צעדים ארגוניים קצרים ומוגבלים בלבד בסכסוך שהוכרז על-ידם, שעילתו מתן אפשרות לספקי שירות חיצוניים לבצע עבודות בתוך תשתיות בזק.
השופטות לאה גליקסמן וסיגל דוידוב-מוטולה, אליהן הצטרפו נציגי הציבור שי צפריר ועצמון ליפשיץ, ציינו כי ההליך מעורר סוגיות כבדות-משקל הן בשאלת סיווג השביתה והן בשאלה האם המכתב של משרד התקשורת, שבו ניתנה לספקי השירות אפשרות לבצע עבודה בתשתיות בזק שלא באמצעות בזק, מקים עילה לגיטימית לשביתה; והתשובה לשאלות אלה בנסיבות המקרה אינה ברורה מאליה.
הארבעה פסקו כי נוכח העובדה שבשלב זה לא הונחה תשתית עובדתית שמראה כי להכנסת ספקי השירות, בהן חברות סלקום ופרטנר, יהיו השלכות על זכויות עובדי בזק וביטחונם התעסוקתי, לא ניתן להכריע בשאלת סיווג השביתה ובשאלה האם יש עילה לגיטימית לשביתה של העובדים.
בית הדין הארצי קבע בנוסף כי אם בעתיד תונח תשתית עובדתית לפגיעה בזכויות העובדים, יהיה צורך להכריע בשאלות שונות הנוגעות לסיווג השביתה בנסיבות המקרה, ואם ייקבע כי קמה עילת שביתה לגיטימית, יהיה על בית הדין לדון בהיקף זכות השביתה וכן לשקול סעדים חלופיים להתרת השביתה, כגון חיוב הצדדים לנהל הליך של הידברות.
בדעת מיעוט היה נשיא בית הדין הארצי, השופט יגאל פליטמן, שחשב שצריך לקבל את בקשת רשות הערעור, כך שהדיון יוחזר לבית הדין האזורי לעבודה לצורך השלמת התשתית העובדתית וקבלת החלטה. פליטמן סבר כי עד למתן החלטה אחרת על-ידי בית הדין האזורי יש לשמור על המצב הקיים, כך שלמעט עבודות שספקי השירות החלו בביצוען באמצעות אחרים, העבודות עבור ספקי השירות ימשיכו להתבצע על-ידי עובדי בזק.
במסגרת רפורמת "השוק הסיטונאי" ופתיחת שוק התקשורת הנייחת לתחרות, חויבה בזק לאפשר לספקי שירות אחרים, כגון פרטנר וסלקום, להשתמש בתשתית גישה נייחת קיימת השייכת לה. לצורך מימוש האמור, משרד התקשורת הוציא הנחיות שונות, ובין היתר קבע כי "העבודות בתשתיות יבוצעו על-ידי בזק עצמה או מספר מצומצם של חברות, אשר בזק נוהגת להיעזר בשירותיהן במקרים חריגים ובתיאום עמה".
ב-8 בדצמבר 2016 הכריזה ההסתדרות על סכסוך עבודה בבזק, כשאחת מעילות הסכסוך הייתה - כוונה להוציא עבודה הנתונה לעובדי בזק לעובדי קבלן.
במכתב ששלח מאוחר יותר מנכ"ל משרד התקשורת (בפועל), מימון שמילה, ניתנה לספקי השירות אפשרות לבצע עבודה בתשתיות בזק שלא באמצעות בזק אלא על-ידי קבלנים אחרים. בעקבות זאת הודיעה ההסתדרות כי אם ייעשה ניסיון לבצע עבודה בתחום הפעילות הרגילה והשוטפת של בזק על-ידי גורמים חיצוניים - יופעל סכסוך העבודה, ויינקטו עיצומים. על רקע זה הגישה בזק בבית הדין האזורי בקשת צד בסכסוך קיבוצי למתן סעדים זמניים דחופים, המכוונים למניעת העיצומים.
בית הדין האזורי קיבל את בקשת הצד בחלקה. נקבע כי מדובר בשביתה מעין פוליטית, המקימה לעובדים זכות למחות על הפגיעה הישירה שהם צופים בתנאי עבודתם. לצד זאת נקבע כי העובדים זכאים לנקוט צעדים ארגוניים קצרים ומוגבלים - יומיים בלבד.
על החלטת בית הדין האזורי הגישה ההסתדרות בקשת רשות ערעור. טענתה העיקרית הייתה כי הגם שבית הדין האזורי הכיר בזכות השביתה בנסיבות המקרה - הוא פירק בפועל את העובדים מנשקם בעצם קביעת המועד המדויק לעיצומים והתרתם בהיקף מצומצם מדי. זאת, מבלי שנקט במקביל צעד חלופי לקידום פתרון הסכסוך, דוגמת חיוב הצדדים בהידברות.
בית הדין הארצי דחה, כאמור, את בקשת רשות הערעור ברוב דעות, כנגד דעתו החולקת של הנשיא יגאל פליטמן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.