האוזר: הגיעה השעה להקלות מס ו'הודנא רגולטורית' בשוק ההון

יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, נאם היום (ב') בכנס "עיונים מעשיים ברגולציה על שוק ההון" לזכרו של אבי דנון, אותו האוזר הגדיר כ"אחד מהאבות המייסדים של רשות ני"ע של היום, אוהד טכנולוגיה שהניח את הבסיס לצורך לעשות שימוש באמצעים הטכנולוגיים במודיעין, בבקרת מסחר ובחקירות".

האוזר התייחס לסוגיות מתחום החברות הציבוריות: "כל חברה ציבורית ניצבה בשלב מסוים בחייה במבואה הזו, שם היא מקבלת את ההחלטה אם להפוך להיות חברה ציבורית. הרי חברה לא "נולדת" חברה ציבורית, והיא גם לא חייבת להיות ציבורית . היא בוחרת להיות ציבורית. הבחירה "לצאת לאור" ולהפוך לחברה ציבורית, על כל המשתמע מכך, עומדת אל מול אפשרויות מימון זולות ומגוונות ובכללן: קרנות פרייבט אקוויטי, קרנות גידור, ומשקיעים מוסדיים או יחידים בעלי ממון שמחפשים להשקיע או להלוות כספים לחברות פרטיות מוצלחות.

"ההחלטה להפוך לחברה ציבורית כרוכה גם בהתחשבות בדרישות הרגולטוריות בכלל, ובהתנהלות חדר הדירקטוריון של החברה הציבורית בפרט. בין השאר, צריך לשים לב היטב שהחדר הזה לא הופך ל"אסקייפ רום" - חדר שכולם רוצים ומנסים לברוח ממנו . צריך לחשוב איך ניתן לגרום לכך שחדר הדירקטוריון של החברה ציבורית יהיה חדר שלא חוששים להיכנס אליו ולא חדר שרוצים להימלט ממנו".

לשקיפות יש מחיר

"צריך לא לשכוח שבצד היתרונות בגיוס הון מהציבור יש עלויות כספיות ולא כספיות להחלטה להפוך לחברה ציבורית. צריך לא לשכוח, שחברה שמבקשת לגייס הון מן הציבור יכולה לעשות כן, לא דרך הבורסה. צריך לא לשכוח שהדיון הזה בעת הזו חייב לקחת בחשבון גם את העובדה שלנגד עיננו אנחנו כולנו רואים עולם פיננסים משתנה שבו חברות ענק כמו אובר ואיירבנב לא ממהרות להנפיק. בין השאר, משום שהן פשוט לא חייבות להנפיק. יש להן אפשריות מימון אחרות. וצריך גם לא לשכוח שרוב אפשרויות המימון, באמצעות קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות גידור, פרייבט אקוויטי, וכדומה, משתמשות בכספי הציבור".

האוזר המשיך: "נקודת המוצא שלי היא שכל אפשרויות המימון הכשרות הן לגיטימיות. אבל, אני חושב שזה האינטרס של כולנו - של המשקיעים, של החברות ושל המשק הישראלי - שחברות בארץ תרצינה להיות חברות ציבוריות בבורסה בתל-אביב. היקף הנכסים הנזילים של אזרחי ישראל מגיע לכ-3.3 טריליון שקל, ורק כ-20% מושקעים בבורסה. לדעתי זה אינטרס לאומי להגדיל את היצע ההשקעות בבורסה. לשקיפות של חברות ציבוריות יש ערך עצום שהמדינה חייבת להכיר בו וחייבת להיות מוכנה - ברמת המדינה - לשלם עבורו.

"אבל לשקיפות, כידוע לנו, יש גם מחיר כלכלי. חברות ציבוריות זקוקות לייעוץ משפטי איכותי יקר ומתמשך, גם הליווי החשבונאי אינו זול, הוצאות ההנפקה גבוהות, וכך גם העמידה בכל תנאי הממשל התאגידי. והמחיר הגבוה הוא גם במישורים אחרים: אף אחד - ובעלי שליטה אינם יוצאים מן הכלל - לא מתלהב היום מהחשיפה שלו או מהדיון בשכר שלו או מה"עליהום" הציבורי שיש כיום על בעלי שליטה של חברות ציבוריות. כתוצאה מכך, למרבה הצער, התוצאה לעיתים קרובות מבחינתו של היזם היא שסך כל העלויות של הפיכת החברה שלו לציבורית - עלויות רגולטוריות, חברתיות, תדמיתיות - עולות על היתרונות".

"הפטיש 5 קילו" האמיתי הוא הקלות מס

יו"ר הרשות הציע פתרונות למצב: "יש הרבה רעיונות מעניינים, והצעות לשיפור, בתחום החיתום, בתחום החשבונאי, בתחום הממשל התאגידי, בתחום הגילוי, בתחום ההתנהלות של הרשות, בתחום הוודאות הרגולטורית, ועוד ועוד. אבל בסופו של דבר, המכנה המשותף בכל שיחה הוא שכולם אומרים לי - הקלות מס יעשו את ההבדל. הקלות מס הן ה-Game Changer. אומרים לי שה"פטיש חמש קילו" (ואני יודע שאומרים "חמישה קילו") האמיתי הוא הקלות מס.

"ואני אומר - אכן הגיעה השעה. אם אנחנו באמת רוצים לדחוף את שוק ההון הציבורי - ואני מאמין שזו משימה לאומית בהתחשב בכך שמדובר בהיקף נכסים נזילים של כ-3.3 טריליון שקל  שמנהלים עבורנו - הגיעה העת לשלוף את הפטיש ולהכות. הגיעה השעה לאזן את המשוואה ולהציע הטבות מס כגורם מאזן לדרישות השקיפות ועלויות הרגולציה.

"חייבים להבין שהטבות מס למשקיעים ולחברות בבורסה, הן לא רק מכשיר יעיל לקידום חברות ציבוריות, ולקידום עניינם של המשקיעים, אלא הן גם מכשיר מוצדק, לקידום ערכים חברתיים, שגלומים בשקיפות, לטובת כולנו. לטובת כלל הציבור".

באשר לאפשרויות השונות ליישום הטבות המס, פירט האוזר: "אחת האפשרויות, היא מתן פטור ממס לרווחים שנובעים מהשקעה בבורסה עד לסכום של 60 אלף שקל בשנה. זה סכום דומה לסכום הפטור שניתן כיום בגין השכרת דירת מגורים (5,000 שקל לחודש). ההצעה הזו תגרום למי שיש בידיו כמה מאות אלפי שקלים להשקיע אותם בשוק ההון וכך תתרום לעידוד הנזילות והתמחור, ותגביר את אטרקטיביות שוק ההון הציבורי לחברות. היתרון של המהלך הזה ברור - הוא יתרום הן לפיתוח הבורסה והן לקירור שוק הנדל"ן.

"אפשרות אחרת היא, להפחית את מס רווחי הון מ-25% ל-15%. הפחתת כזו תיצור אחידות מסוימת מול ההטבה הניתנת למשקיעים בנדל"ן, תוביל לעידוד הפעילות והיקפי המסחר בבורסה של תל-אביב, ועל ידי כך תתמוך בצמיחה הריאלית של החברות הפועלות בשוק ההון המקומי בפרט ובפעילות הכלכלית במשק הישראלי בכלל. אני מאמין שהעלייה בהיקפי המסחר בזכות ההפחתה זו תגדיל בסופו של דבר את סך כל גביית המס בגין רווחי הון .

"ואפשרות נוספת היא, לעודד בעלי שליטה להנפיק חברות בבורסה, באמצעות הוראת שעה לשנה שתפחית את המס לבעלי שליטה שימכרו מניותיהם בבורסה (לדוגמא, מ-30% ל-15%). הקלת מס זו צפויה לא רק להגדיל את כמות החברות בבורסה בתוך תקופה קצרה, גם תזרים לקופת המדינה כספי מיסים שלא היו מגיעים אליה.

"ועל כל אלה נאמר שזה מצב של win-win-win-win-win: למשק לבורסה ולמשקיעים שיזכו לעוד תעסוקה וצמיחה; win לבעלי השליטה; win לקופת המדינה שתזכה להגדלת כספי מיסים, שלפחות חלקם שלא היו מגיעים אלה אלמלא כן; ו-win לצינון שוק הנדל"ן".

"הודנא רגולטורית"

האוזר התייחס גם לנטל הרגולטורי על החברות הציבוריות: "לצד הטבות המס, צריך לקדם "הודנא רגולטורית". כלומר, הפסקה בהטלת רגולציה חדשה והעברת שווי המשקל לפעולות אכיפה בגין הפרת הרגולציה הקיימת  השוק צמא לוודאות. ושוב, באותם שולחנות עגולים שקיימתי אני שואל איזה עוד הקלות ניתן לבצע. ואחת התשובות שמסכמות את "כל התורה על רגל אחת" היא - "ההקלה הכי גדולה היא לא לשנות כלום". וזה אכן המצב. השוק משווע להפוגה רגולטורית עוד יותר משהוא משווע להקלה רגולטורית.

"אני חושב שהגיע הזמן גם לשקול ברצינות הקלות לחברות שהממשל התאגידי איכותי מאוד אצלן. הגיע גם הזמן למשל, לשקול tradeoff בין ממשל תאגידי איכותי לבין הקלות/הקשחות ברגולציה. לדוגמא, חברה שתיקח על עצמה למנות רוב של דח"צים, או שתיקח על עצמה להגביל את היחס בין שכר המנכ"ל לשכר הממוצע (או המינימום), או שתאפשר מינוי דח"צים לא ע"י בעל שליטה כבר בתקופה הראשונה, תהיה פטורה מדרישות תיקון 20, וכדומה.

"וגם בענייני ממשל תאגידי, אזכיר את המלצות הביניים של הוועדה להקמת בורסה ייעודית לחברות קטנות ובינוניות, שהגשנו אתמול (ביחד עם מאיר לוין, משנה היועמ"ש לממשלה). אני מאמין בהקמת בורסה כזו שתעזור לנתק את התלות המוחלטת של חברות קטנות במימון בנקאי יקר. ההמלצות משרטטות מתווה להקמת בורסה כזאת, בתוך הבורסה בת"א או מחוצה לה, והן כוללות הקלות שונות. בין השאר, ההקלות במישור הממשל התאגידי שגם רלבנטיות לדיון היום כוללות: אישור תנאי כהונה והעסקה של בעל שליטה - אחת לחמש שנים (חלף כל שלוש שנים); מדיניות התגמול לא תהיה טעונה אישור האסיפה הכללית; תנאי כהונת המנכ"ל לא יהיו טעונים אישור באסיפה הכללית; לא יידרש אישור האסיפה הכללית לכהונת יו"ר-מנכ"ל; תתאפשר הקמת ועדה בלתי תלויה אחת בלבד; ותבוטל חובת השתתפות מוסדיים באסיפות הכלליות".

לסיום, סיפק האוזר הזהרה בעניין הועדות הבלתי-תלויות: "לא נאפשר עיגולי פינות, טריקים ושטיקים על חשבון המשקיעים. כך לדוגמא, בשנים האחרונות השתרש השימוש בוועדות בלתי תלויות בעסקאות בעלי שליטה על מנת לדמות תנאי שוק. אנחנו לא ניתן שהוועדות האלה יתנהלו באופן לקוי או באופן מדומה שמקריב את האינטרסים של המשקיעים".