סיכוי פוטנציאלי שעלול להתנדף: מניות הגז הטבעי ישנו כיוון?

בשנים האחרונות עובר המשק הישראלי שינויים רבים ומהותיים בתחום האנרגיה. בדומה למדינות רבות בעולם, ישראל מעודדת מעבר לשימוש בגז טבעי, כמקור אנרגיה עיקרי המחליף דלקים מזהמים (פחם וסולר). מעבר לנושא איכות הסביבה והפחתת זיהום אוויר, הגז הטבעי מעניק יתרונות רבים למשק ולצרכן, בין היתר בשל הוזלת עלויות ייצור החשמל, קידום היצוא וחיזוק הכלכלה הישראלית.

על פי הערכת רשות הגז הטבעי, המעבר לגז טבעי הביא לחיסכון של כ-48.4 מיליארד שקל במשק הישראלי ב-13 השנים שבין 2004 ל-2016. עיקר החיסכון היה בסקטור החשמל, והסתכם בכ-36 מיליארד שקל. כניסת הגז הטבעי הביאה להפחתה משמעותית של צריכת מזוט וסולר בסקטור התעשייה, וחסכה כ-12 מיליארד שקל לתעשייה הישראלית.

עידן הגז הטבעי בישראל החל בשנת 2004, עם אספקת הגז ממאגר הגז ים תטיס. הביקוש לגז טבעי נמצא בעלייה מתמדת. מאפריל 2013 - מועד תחילת ההפקה ממאגר "תמר" (אשר מהווה היום את המקור העיקרי לאספקת הגז הטבעי במדינה) - צומח הביקוש לגז הטבעי בקצב שנתי של כ-12%.

קצב זה נשמר גם השנה. הגידול בצריכת הגז נובע, בין היתר, מהגידול באוכלוסייה ובצריכת החשמל, וכן מהפעלתם המסחרית של יצרני חשמל פרטיים.

 צריכת הגז בישראל

למרות השימוש ההולך וגדל בגז, משק הגז בישראל נמצא רק בתחילת דרכו. כיום, רק כ-60% מהחשמל במשק מקורו בגז הטבעי. משרד האנרגיה צופה כי עד שנת 2020 הגז הטבעי יהווה כמעט 70% מסך ההספק המתוכנן לייצור חשמל בישראל. המשרד אף הצהיר בעבר, כי מטרתו היא להגיע לשיעור של 80%.

תחזית האנרגיה של משרד האנרגיה מדברת על ביקוש של כ-15 BCM (מיליארד מ"ק) בשנה בשנת 2025, כלומר תוספת של 5 BCM בשנה לעומת המצב היום. הביקוש לגז טבעי צפוי להמשיך לגדול, לאור התפתחות משק האנרגיה והחלטות הרגולטור בנוגע להפחתת השימוש בפחם, לרבות סגירת היחידות הפחמיות 1-4 בתחנות הכוח "אורות רבין" בחדרה.

הצמצום העתידי בשימוש בפחם אמור להביא לגידול של כ-5 BCM בשנה בצריכת הגז. נוסף על כך, קיים פוטנציאל של צריכת גז טבעי בענף התחבורה הציבורית (לדוגמה פרויקט חשמול הרכבות) ובתעשייה, אשר עשויה לתרום בטווח הארוך לעלייה בהיקף צריכת הגז במשק. 

 סקטור הגז

היצוא ייתן דחיפה

נדבך חשוב נוסף הוא יצוא הגז. היצוא עשוי להעניק למשק תרומה משמעותית, מאחר שמרבית ההכנסות מיצוא הגז יועברו כתמלוגים לקופת המדינה. בשלב ראשון מדובר ביצוא למדינות השכנות: ירדן, מצרים וטורקיה. נכון להיום, נחתם הסכם יצוא רק עם ירדן, בהיקף של כ-3 BCM בשנה. ההערכה היא שההסכם יורחב לכ-5 BCM.

שוק חשוב נוסף הוא מצרים - שוק הגז הטבעי הגדול ביותר באפריקה. לאחר עשור של שינויים רגולטוריים במדינה, חוזרת מצרים למסלול של השוק הצומח ביבשת. למרות תגלית הענק "זוהר" - שדה אשר אמור להתחיל לספק גז למצרים כבר בסוף השנה - על פי הערכות שונות עלול להיווצר מחסור במדינה כבר בשנים 2020-2021.

כאמור, היום מאגר "תמר" מהווה מקור יחידי לאספקת גז בישראל. מצב זה אמור להשתנות עם כניסתם לשוק של שחקנים חדשים. בשנת 2020 יתחיל לספק גז מאגר לוויתן (שלב א'), וככל הנראה בשנת 2021 תחל אספקה מכריש/תנין.

יכולת ההפקה הכוללת של מאגר "לוויתן" צפויה לעמוד על 21 BCM בשנה. בשלב ראשון, מאגר "לוויתן" אמור לספק 12 BCM בשנה, שמיועדים להתחלק בין המשק הישראלי לחו"ל. נכון להיום, ישנם הסכמים חתומים לכ-40% מההיקף. השלב השני של המאגר, אשר עוד לא נמצא בפיתוח, בשל היעדר הסכמים, בהיקף של 9 BCM בשנה, מיועד כולו ליצוא.

מאגרי "כריש" ו"תנין", אשר נמכרו לפני כשנה לחברה היוונית אנרג'יאן, מכילים כ-70 BCM מוכחים ובסבירות גבוהה, המיועדים לשימוש המשק המקומי בלבד. לאחרונה אף הכריזה חברת אנרג'יאן, כי הכמות במאגרים תהיה כפולה מזו שמוערכת כיום.

השקעות בגז מסווגות לעיתים בסיכון גבוה, ויש להתייחס לחלקן בהתאם לכך. מי שמעוניין להיחשף לשוק הגז בישראל יכול לעשות זאת באמצעות השקעה בישויות המחזיקות במאגרים - ישראמקו (תמר), רציו (לוויתן) ודלק קידוחים (תמר ולוויתן), או באמצעות השקעה השקעה בחברות המחזיקות בישויות ו/או במאגרים - דלק אנרגיה (דלק קידוחים) ודלק פטרוליום (תמר).

כמו כן, ניתן להיחשף לענף באמצעות קבוצת דלק, אשר החשיפה למאגרים מהווה כ-50% מהפורטפוליו שלה.

הסקטור ספג ירידות

החל מחודש יוני השנה ספג כל הסקטור ירידות חדות. מתחילת השנה רשמו המניות ירידות של בין 11% ל-34%, לעומת מדד ת"א 125 אשר עלה מתחילת השנה בכ-1.5%. מספר סיבות גרמו לירידות אלו, וביניהן היעדר הסכמים גדולים חדשים במאגר לוויתן, היערכות לירידת המחירים הן בתמר והן ולוויתן ועוד.

ההסכם בין תמר לחברת החשמל, אשר צורכת כמחצית מהמאגר, נפתח בשנים 2021 ו-2024, ויכול להביא לירידת מחירים מקסימלית של כ-30%. להערכתנו, מחירי המניות הנוכחיים מבטאים תרחיש פסימי (אך אפשרי) של ירידת מחירי הגז בכ-20% מהמחיר כיום. ה-NAV הסחיר של קבוצת דלק מגלם אפסייד של כ-30%.

הגז הטבעי תורם להפחתה משמעותית של התלות האסטרטגית והכלכלית בנפט ובפחם, תוך כדי צמצום בעלויות כלכליות וסביבתיות של המשק.

בשנים הקרובות צפוי המשך פיתוח משק הגז הטבעי - הן בצד ההיצע (הגדלת הקיבולת ממאגר תמר, פיתוח מאגר לוויתן ועידוד פיתוח מאגרים נוספים), והן בצד הביקוש - בעיקר במגזרי ייצור החשמל והתעשייה. מהלכים נוספים הם חיבור צרכנים לרשת החלוקה, ואף אספקת גז טבעי דחוס (CNG) לצרכנים מרוחקים ולסקטור התחבורה.

להערכתנו, מחירי המניות שבסקטור מגלמים תרחיש פסימי של ירידת מחירים ותרחיש של אי-חתימת הסכמי יצוא נוספים.

לפיכך, חרף הסיכונים שציינו קודם, אנו חושבים כי רובם כבר מגולמים במחירים, כך שקיימת אפשרות סבירה לשינוי כיוון לחיוב במניות אלה, עם התבהרות התמונה סביב ההסכמים החדשים והתחרות במשק הישראלי.

■ הכותבת היא אנליסטית בכירה באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.