בכירי בזק חויבו לעבור פוליגרף עקב פרסומים ב"גלובס"

חברת בזק ערכה בדיקות פוליגרף לשורה של בכירים בחברה בעקבות פרסומים ב"גלובס" שהובילו, בין היתר, לפתיחת החקירה של רשות ניירות ערך נגד בעל השליטה, שאול אלוביץ', ובכירים נוספים בחברה - כך נודע ל"גלובס".

לפי המידע שבידינו, לפני כחודש החליט דירקטוריון בזק לזמן עובדים בכירים בחברה, וכן את חברי הדירקטוריון עצמם, לבדיקה במכון פוליגרף במטרה לגלות מי הדליף לכאורה ל"גלובס" מידע שהיווה בסיס לשורת כתבות שפורסמו בעיתון. בבזק סברו כי המידע שהודלף לכאורה הגיע מתוך ישיבות הדירקטוריון של החברה.

הבדיקות עוררו סערה ותרעומת בקרב בכירי בזק, שנאלצו לעבור את הבדיקות במכונת האמת שבוחנת את תגובותיהם הבלתי רצוניות בתגובה לשאלות כדי לברר האם הדליפו את המידע, או שהם דוברי אמת שנאמנים לחברה. ככל הידוע, בדיקות הפוליגרף לא העלו ממצאים מובהקים שמהם יכולה הייתה בזק ללמוד על זהות המדליף או המדליפים לכאורה. בבזק לא היו מעוניינים להגיב לדברים.

אחד הפרסומים המרכזיים ב"גלובס" שבעקבותיו הוחלט בבזק לשלוח את הבכירים לפוליגרף נגע לדמי הניהול של בעל השליטה, שאול אלוביץ'. ב-2 ביולי חשף גד פרץ, כתב התקשורת של "גלובס", כי דירקטוריון בזק החל לבחון מחדש את הסכם הניהול מול היו"ר שאול אלוביץ' ובני משפחתו המשמשים כדירקטורים בחברה. זאת, על רקע חקירת רשות ניירות ערך שהחלה באותה עת ועל רקע החשדות שצצו בחקירה, בין היתר, נגד אלוביץ' ובנו, אור אלוביץ'.

לפי אותו פרסום, דמי הניהול שקיבלו שאול אלוביץ' ודירקטורים מטעם יורוקום שישבו בבזק נאמדו ב-6.4 מיליון שקל בשנה, מהם גרף אלוביץ' כמעט 4 מיליון שקל. באותה ידיעה הוערך כי הדירקטוריון יבקש לנכות לפחות חלק מהתמורה המשולמת לאלוביץ' ולגורמים נוספים שמקורבים אליו, שלא יכלו לספק שירותי ניהול בחודש שקדם לפרסום מתוך חדרי החקירות או בזמן ששהו במעצר בית.

יומיים מאוחר יותר, ב-27 ביולי, נחשף ב"גלובס" הסיפור האמיתי מאחורי ההחלטה לבחון את דמי הניהול ששולמו ליורוקום ולשאול אלוביץ'. אז פורסם כי ההחלטה לבחון את התשלום עבור שירותי הניהול מיורוקום נולדה בעקבות חשבונית שוטפת שהגיעה מהחברה, ואשר בימים כתיקונם סביר להניח שאיש לא היה נותן לה את תשומת לבו. אלא, שעל רקע חקירת רשות ניירות ערך, החשבונית הולידה שאילתא למחלקה המשפטית בבזק שהעבירה את הנושא להחלטה של היו"ר הזמני, דוד גרנות. גרנות החליט לנכות חלקית את התשלום היחסי לאלוביץ', אך התיר את התשלום לחברי הדירקטוריון מיורוקום.

נזכיר, כי ב-6 בנובמבר הודיעה רשות ניירות ערך כי סיימה את חקירת פרשת בזק. ממצאי החקירה העלו כי בכירי בזק ביצעו עבירות של קבלת כספים במרמה; הדלפת חומרים אסורים מוועדות החברה וממשרד התקשורת על-ידי מערך "חפרפרות" שהופעל בידי אלוביץ ומקורביו; וכן עבירות של פעילות מרמתית מתמשכת, מאורגנת וסדרתית סביב עסקאות ענק של בזק, בין היתר, בשיתוף מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, והעוזרת האישית שלו, לינור יוכלמן.

הרשות מסרה כי בכל תתי-הפרשות שבפרשת בזק עולים חשדות להפעלת נושאי משרה שונים, הן בחברה והן בשירות ציבורי, לצורך קידום עניינו האישי של אלוביץ' ולקבלת כספים על-ידם בהיקף של מיליארדי שקלים. לפי ממצאי החקירה, המטרה של החשודים בביצוע העבירות לכאורה הייתה להעשיר את כיסו של אלוביץ' במאות מיליוני שקלים, אם לא במיליארדים.

בין החשודים שהרשות ממליצה להעמידם לדין בנוסף לשאול אלוביץ', נמצאים גם בנו אור אלוביץ'; מנכ"לית בזק, סטלה הנדלר; מזכירת החברה ויד-ימינו של אלוביץ', עו"ד לינור יוכלמן; עמיקם שורר, שכיהן כדירקטור בחברות בזק, חלל תקשורת ו-yes; אנשי הכספים בחברה-הבת של בזק, yes, החשב אורן ברגמן ומנהל המחלקה הכלכלית ירון רענן; וחשודים נוספים. כמו כן, רשות ניירות ערך הודיעה כי נמצאה תשתית ראייתית נגד מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, ונגד העוזרת האישית שלו, עדי קאהן-גונן.

החשודים כולם מכחישים את המיוחס להם וטוענים כי הם חפים מפשע. לאחר העברת התיק לפרקליטות מסרו באי-כוחו של שאול אלוביץ', עוה"ד ז'ק חן ומיכל רוזן, כי "עכשיו, משהועבר התיק לפרקליטות נכון יהיה להתאזר בסבלנות ולהמתין שהאמת תצא לאור. אין לנו צל-צילו של ספק שלא בוצעה כל עבירה, ושכך ייקבע".