תוכנית ההאצה Fusion LA, שהקימו גיא קצוביץ' ויאיר ורדי בלוס אנג'לס ופונה לחברות סטארט-אפ ישראליות, הודיעה על השלמת גיוס של 5 מיליון דולר. המשקיעה היא משפחת לגזיאל, שהתמחתה לאורך השנים בנדל"ן ויהלומים ונכנסה בשנתיים האחרונות להשקעות הון סיכון. סיימון לגזיאל, המנהל את עסקי ההון סיכון של המשפחה, הצטרף למאיץ כשותף. מוקדם יותר החודש הסתיים המחזור הראשון של המאיץ, בו לקחו חלק מאז אוגוסט שש חברות, ובפברואר צפוי להיפתח מחזור נוסף.
ורדי וקצוביץ' הכירו במהלך שירות משותף ב-8200, ושניהם עסקו בשנים האחרונות בקידום טכנולוגיה ישראלית. קצוביץ' היה עד לאחרונה מנכ"ל תוכנית היזמות EISP של יוצאי 8200, והוא חבר דירקטוריון במאיץ החברתי של 8200, ממייסדי תוכנית ההאצה Hybrid ליזמים ערבים, דרוזים ובדואים; וממייסדי מיזם "Wize-חכמים בלילה", שמארגן ערבי הרצאות במקומות בילוי (וכן מגיש את הפודקאסט "עוד פודקאסט" באתר "גלובס"). ורדי, שהשתחרר ב-2012 כקצין ב-8200, שימש בשנים האחרונות כשליח של הסוכנות בלוס אנג'לס; מתאם תוכניות בארגון הילל ב-UCLA, שם למד; כנציג משרד החוץ לעניינים אקדמיים ולחדשנות; וכנציג EISP בקליפורניה.
לדברי ורדי, החברות שהשתתפו במחזור הראשון של המאיץ נבחרו מתוך כ-200 שהגישו מועמדות. תנאי קבלה מרכזי לתוכנית הוא מוצר ראשוני שניתן לקדם את פיתוחו העסקי. המאיץ מספק לסטארט-אפים המצטרפים אליו השקעה של 20 אלף דולר במזומן, וכן משרדים, דיור מסובסד, שירותים נלווים, הדרכה ופגישות עם מנהלים בכירים ובעלי עניין מהתעשייה המקומית. חברות שלא גייסו סכומים משמעותיים מקצות למאיץ 5% ממניותיהן, וחברות שכבר גייסו מקצות אחזקות בשווי 80 אלף דולר, לפי שוויין בגיוס שעשו.
שש החברות הראשונות במאיץ היו כולן מהקבוצה השנייה. אפליקציית ה-AR של Fuse.it גייסה סבב A בהיקף שלא נמסר; hoopo, המפתחת מערכת איכון לרשתות אינטרנט של הדברים גייסה 1.1 מיליון דולר; Uniper Care, המאפשרת אספקת שירותים לגמלאים בבתיהם, גייסה 800 אלף דולר; חברת Musico, שפיתחה מנוע ליצירת מוזיקה גייסה 700 אלף דולר; חברת הגיימינג Quarterback גייסה 600 אלף דולר; ו-InTheGame, פלטפורמות eSports, המאפשרת לרשתות שידור להעמיק את מעורבות הצופים במשחקי ספורט, גייסה 250 אלף דולר.
לדברי ורדי, "החודש וחצי הראשון של התוכנית יותר מתובנת, וכולל 3-4 אנשים שמגיעים כל יום לדבר עם החברות, קרנות, משקיעים ומנהלים בכירים, כדי לתת להן כמה שיותר מהר פידבק על היכולת להשיג את המטרות שלהם. החצי השני הוא יותר עבודה אישית שלנו עם כל חברה". את הבחירה בלוס אנג'לס מסביר ורדי בכך שמדובר ב"אוקיינוס כחול", שאף שכבר פעלו בו חברות ישראליות רחוק עדיין מלמצות את הפוטנציאל. ב-2016 גיוסו בעיר 5.3 מיליארד דולר בהון סיכון, פי 6 מב-2011. מספר קרנות ההון סיכון בעיר צמח בהתאם.
"כרגע פעילות בעיר בערך 150 קרנות", אומר ורדי, "והמטרה שלנו היא לבנות קהילה של יזמים ומשקיעים ישראלים או כאלה שמעניינת אותם ישראל. בשנה האחרונה קיימנו הרבה מפגשים עם אנשים כאלה. זה שוק ענק ומגוון מאוד דמוגרפית, וכשמסתכלים קדימה לאולימפיאדה ב-2028, מבינים שהולכות להיות כאן השקעות ענק בתחומים כמו שידור, ערים חכמות, ביטחון, תחבורה חכמה. יועץ החדשנות של ראש העירייה אמר לי לפני שבוע שהם שואפים שעד 2028 התנועה בעיר תתבסס כמה שיותר על מכוניות חכמות ללא נהג".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
