ביקורת שערכה יחידת הביקורת של מחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך בחודשים האחרונים בקרב קבלני ביצוע בענף הנדל"ן, חשפה שורה מדאיגה של ליקויים בכל הנוגע לדיווחי ההכנסות בדיווחים הכספיים - כך נודע ל"גלובס". הביקורת בחנה את ההכרה, המדידה והגילוי של ההכנסות וההוצאות בחוזי הקמה בכמה פרויקטי ביצוע, שהושלמו במהלך השנים 2014-2015.
ברשות מדגישים כי "הדיווח הכספי של תחום קבלנות הביצוע מאופיין בסיכון גבוה, נוכח מאפייני פעילות ייחודיים של הענף, שמתבססים על אומדני ביצוע ואומדנים כספיים, שמהם נגזרות ההכנסות וההוצאות של הפרויקט". אומדנים אלה מתבססים על הערכת החברה, ו"כרוכים באי-ודאות, ולעתים אף אי-ודאות משמעותית".
ענף הביצוע כולל פרויקטים שמגיעים למאות מיליוני שקלים, ולעתים אף מיליארדי שקלים, בזרם הכנסות שנמשך על פני תקופה ארוכה לאורך חיי הפרויקט. כל הטיה באומדנים משפיעה מהותית על פעילותן העסקית של החברות, וממילא גם על הדיווח הכספי לציבור.
קשיי נזילות בענף
ב-2014 דיווחה א. דורי, אז עוד בשליטת גזית גלוב של חיים כצמן, כי גילתה "סטייה מהותית באומדני עלויות והכנסות בפרויקטים שהיא מבצעת", שגררו אותה להפסד עתק של 450 מיליון שקל.
ב-2008 הודיעה דניה סיבוס מקבוצת אפריקה ישראל על "גידול מהותי באומדני עלויות ביצוע" בסלילת כביש 431 - פרויקט שגרר את החברה להפסד של 200 מיליון שקל ומחק את כל הונה העצמי. היא נותרה על רגליה רק בשל הזרמות הון של הבעלים באותם ימים, לב לבייב.
בדוח שפרסמה הרשות, היא מציינת חברה שהחליטה להחליף קבלן שלד תוך כדי ביצוע פרויקט (נוכח "התנהלות בעייתית שלו"), כשהיה ברור מהרגע הראשון שהמהלך ישליך על לוחות הזמנים של הפרויקט ואף יביא לגידול משמעותי בעלויות. ואולם, החברה לא טרחה לדווח ולתמחר את עלויות החלפת הקבלן בדוחות, עד לאחר שהמהלך בוצע בפועל. זאת, בניגוד לכללי התקינה החשבונאית ולעמדת רשות ני"ע.
לדברי רו"ח גיל שדה, מנהל יחידת הביקורת במחלקת תאגידים ברשות, "ענף קבלנות הביצוע מתאפיין במרווחים נמוכים, ולעתים מייחסים לו קשיי נזילות. בשנים האחרונות היינו עדים לקריסת חברות בענף, לרבות חברות ציבוריות - מה שהוביל אותנו לבדוק רוחבית את אופן הדיווח בענף". שדה הדגיש כי מטרת הרשות "לוודא שככל שחברה נכנסת לקשיים או להפסדים, היא תדווח לציבור ובזמן אמת, וכך למנוע מצב שבו חברה קורסת בזמן קצר ללא סימני אזהרה מוקדמים". בביקורת, לדבריו, נתקלה הרשות "בכשלים שזוהו גם בעבר", אבל החברות הנבדקות קיבלו את הביקורת, "ופועלות לשפר את מנגנוני הבקרה והדיווח".
ממצא בולט חשף בעייתיות בהכרה של חברות הביצוע בהכנסות עתידיות, בעקבות תביעות שהוגשו לקבלת תשלום נוסף מלקוחות - וכן אי-הכרה בקנסות, שצפויים להיות מושתים על החברה בעקבות עיכובים במסירת פרויקטים. כך למשל, בשתי חברות נמצא כי הוכרו הכנסות מתביעות בגין עבודות נוספות שבוצעו בפרויקט, בהתבסס על החלטת מנכ"לי אותן חברות (שנה לאחר מכן בוטלה ההכרה). ברשות ני"ע מדגישים כי ההכרה בהכנסות צריכה להתבסס "על חוות דעת משפטית, פרוטוקולים, תכתובות ועוד". לעתים גם הוכרו הכנסות צפויות מאותן תביעות בסכום העולה על הצעות הפשרה, שהונחו באותו זמן על השולחן.
במקביל, למרות סעיף חוזי המחייב לפצות לקוח על איחור בסיום העבודות, נמצא כי חברות אינן מדווחות בזמן (עוד בטרם בוצע התשלום בפועל) על אותם קנסות קרובים ואינן מוסיפות את הקנסות האלה לאומדני הפרויקט. מסקנות הדוח יוצגו בכנס התאגידים התשיעי שתערוך רשות ני"ע בשבוע הבא (ב-4 בדצמבר) בראשון לציון.
עיקרי הליקויים בדיווחי הקבלנים
- הכרה במלוא הרווח, לפני שנרשמו מלוא ההוצאות
- הכרה מוקדמת בהכנסות שיגיעו מתביעות
- אי-הכרה בקנסות צפויים בגין עיכובים במסירה
- אי-הכרה בעלויות בלתי צפויות בזמן
- חוסר תיעוד מבוסס לאומדנים בדוחות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
