לפעמים הכסף שומר עליכם

מי שקורא את הטור הזה בקביעות כבר יודע ששכר צריך להיות תוצאה ולא מטרה, וכי מי ששם את גובה השכר כמטרת קריירה, עלול לעשות טעויות שבטווח הארוך יעלו לו בכסף, באיכות התפקידים, בבכירות, ולעתים בכושר ההישרדות בשוק העבודה. שכר גבוה יותר עלול לפתות אנשים לדרך ללא מוצא, והוא ממסך הרבה מאד חסרונות שעלולים לפגוע בקריירה פגיעה אנושה.

יחד עם זאת, לעתים דווקא מי שלא יכול להרשות לעצמו להרוויח פחות מגלה שהשכר שומר עליו מפני טעויות קריירה ומסייע לו לשמר את המיצוב בשוק העבודה, גם אם הוא איננו מודע לכך. מדוע? כי שוק העבודה משלם עבור ידע וניסיון. מי שרוצה לשמר שכר, או אף לשפר אותו, נדרש להמשיך ולמכור לשוק את מה שהשוק חושב שהנ"ל יודע לעשות הכי טוב. התוצאה היא שמירה על רצף מקצועי והמשך בנייה של מסלול קריירה קוהרנטי שמחזק את מיצוב העובד או המנהל כמקצוען בתחומו.

במילים אחרות, התעקשות על שכר היא סוג של חיסון מפני טעויות אסטרטגיות כמו למשל זגזוג בין תחומי עיסוק, המוביל להעדר עמוד שידרה מקצועי וממתג את האדם כעב"מ תעסוקתי, עובד ששוק העבודה לא יודע לאיזו משבצת מקצועית "לדחוף".

הבוס או המקצוע?

מאידך, חוסר היכולת או הרצון להתפשר על שכר זו גם הסיבה העיקרית לכך שמרבית ההסבות המקצועיות לא יוצאות בסופו של דבר אל הפועל, שכן רובן ככולן כרוכות בירידה משמעותית בשכר, לוקסוס שהרוב לא יכולים להרשות לעצמם, במיוחד גברים שבמרבית הבתים הם עדין המפרנסים העיקריים. המזל הגדול הוא שמרבית ההסבות המקצועיות נעשות מהסיבות הלא נכונות, כך שגם במקרה זה השכר שומר על בעליו מטעות אסטרטגית בעלת השלכות ארוכות טווח.

אני יכולה להעיד על כך מניסיון אישי, כשבגיל 31 "נאלצתי" להמשיך לעבוד כפרסומאית רק משום שלא יכולתי להתקיים משכר של יועץ ארגוני מתחיל - הסבה מקצועית שלמזלי הגדול לא יצאה בסופו של דבר אל הפועל, הגם שלכבודה למדתי לתואר שני בהתנהגות ארגונית. מדוע למזלי? כי מהר מאד התברר שהבעיה לא הייתה מקצוע הפרסום, אלא משרד הפרסום הספציפי והבוס המתעלל - תקלה שנפתרה במקום העבודה הבא שהיווה מקפצה לקריירה ארוכת שנים, מספקת ומתגמלת מאוד בתחום.

כמו על רבים אחרים, גם עלי שמר מחסום השכר מטעות אסטרטגית, אם כי הצורך לשמר או לשפר שכר לא בהכרח מגן מפני טעויות טקטיות. הדוגמה הנפוצה ביותר היא ויתור על תפקיד מצוין לטובת תפקיד פחות טוב בתמורה לתוספת בשכר, טעות שלעתים היא כה גדולה עד כי היא עלולה להפוך אסטרטגית ובלתי הפיכה, למרות שמירה על עמוד שידרה מקצועי. אנשים מסתנוורים מהשכר ומהגדרת תפקיד מפוצצת (קישוט שמחפה על תוכן דל), לא מבינים שהקריטריון המרכזי לבחינת תפקיד הוא כוחו כמקפצה לתפקיד הבא אחריו, וכי לעתים תפקיד ששכרו נמוך יותר מהווה מקפצה טובה בהרבה (מקצועית, ניהולית וכספית).

דועכים עם כסף

ומה אם פערי השכר הם מאד גבוהים. האם גם אז מומלץ לוותר על תפקיד שתוספת שכר משמעותית מאד בצידו? התשובה לשאלה הזו איננה חד משמעית וחשוב לבחון את הדברים לעומק, כיוון שפער גבוה (למעלה מ-20%) עשוי להעיד על כך שהשכר הנוכחי נמוך מידי בהשוואה למקובל בשוק, ומכאן שהסבירות לשפר שכר ולשמר איכות תפקיד היא גבוהה. לכן רצוי לא למהר לקפוץ על תפקיד פחות טוב גם בתמורה לשכר גבוה משמעותית, ולהתעקש על מציאת תפקיד איכותי ומתגמל.

יחד עם זאת, לעתים נכון לחטוף הצעת שכר גבוהה, במיוחד כשהקריירה נמצאת בשלב הדעיכה או בשלהי הסטגנציה, כשהמטרה היא למקסם רווח. בשלבים הללו הסיכוי לטעות אסטרטגית אפסי - רק צריך לוודא שהאופק התעסוקתי מבטיח, אחרת יצא שכרכם בהפסדכם. בהצלחה.

■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com