דעה: היתרון הגדול של הביטקוין הוא גם החיסרון הקריטי שלו

בשביל לענות על השאלה האם הביטקוין יכול להחליף את הכסף שאנו משתמשים בו כיום, נדרש תחילה להבין את התכונות המאפיינות את הכסף. בספרות הכלכלית מקובל שלכסף צריכות להיות 3 תכונות:

1) אמצעי חליפין

2) שומר ערך

3) יחידה של סכום מספרי שאיתה אפשר להעריך ערך של סחורות ושירותים.

לגבי תכונות 1 ו-3 נראה כי הביטקוין אכן מאופיין בהן. הוא אמצעי חליפין מעולה, לפחות בפוטנציאל, והוא בעל תכונה מספרית שיכולה לשמש ככלי להערכת ערכם של סחורות ושירותים. השאלה עליה יש מחלוקת היא האם הביטקוין הוא בעל תכונת שמירת הערך? אנסה לענות על השאלה, או לפחות להעלות את המחשבות שעולות ממנה.

תומכי הביטקוין הנלהבים חושבים כי הביטקוין הוא אכן בעל תכונת שמירת ערך. יותר מזה, הם יטענו שכל ה"יופי" בביטקוין הוא שההיצע שלו מוגבל וצפוי, ולכן לא יכולה להתקיים אינפלציה שתשחק את ערך המטבע ואת כוח הקנייה שלו. הכלכלן ג'ורג' סלגין, שמדבר על "סחורה סינתטית" כתחליף ראוי לכסף פיאט (הכסף של היום למעשה) או לכסף שבבסיסו סחורה אמיתית (מעניין מאוד, קישור למאמר בתגובות), בוחן האם הביטקוין יכול לשמש כ"סחורה סינטטית" ומוצא שהביטקוין אכן יכול להיות כזה.

אז אם הכל טוב, היכן הבעיה? הבעיה בביטקוין היא בדיוק מה שתומכיו טוענים שהוא היתרון. הבעיה היא שכמות הביטקוין היא קבועה, מה שהופך את הביטקוין למטבע דפלציוני. תארו לכם שהגענו לשנת 2140, כל הביטקוינים נכרו והמשק כולו מתנהל רק עם ביטקוין. לפי התיאוריה המוניטארית (MV=PY) בגלל שכמות הכסף (הביטקוין) תמיד קבועה, אם תהיה צמיחה במשק תיווצר דפלציה, כלומר ירידת מחירים.

מה הבעיה בירידת מחירים? זה לא דבר מצוין? התשובה היא לא.

דפלציה מתמדת היא תופעה לא טובה למשק מכיוון שהיא מדכאת את ההשקעה, מה שמוביל את המשק להאטה כלכלית מתמדת. תחשבו על זה ככה, אתם בעלי מכולת וקניתם סחורה בשווי 100 ש"ח שתמחרו מחר במחירים של היום ב105 ש"ח. במצב של דפלציה המחירים יורדים בכל יום ולכן יכול להיות שהמחיר הכולל של הסחורה מחר יהיה שווה רק 98 ש"ח ואתם בעצם תפסידו מהניסיון לסחור. לכן אתם תעדיפו ל"השאיר את הכסף בכיס" בעקבות ירידת המחירים, במקום לקיים מסחר תקין שיגדיל את התוצר והצמיחה.

ערכו של הביטקוין עולה משנה לשנה. ממה זה נובע? האם עליית הביקוש לביטקוין נובע משימוש אמיתי בו או ממניעים ספקולטיביים? לפי נתונים מדוח ה-ECB על מטבעות וירטואליים, עולה כי מספר עסקאות הביטקוין (כלומר רכישות מוצרים ושירותים) בשנת 2014 עמד בממוצע רק על כ-70 אלף עסקאות ביום. לשם השוואה בפייפאל נתון זה עומד על כ-7,700,000 עסקאות.

פרד וילסון, ממקימי קרן ההון סיכון (Union Square Ventures), טוען כי התנודתיות האגרסיבית בשוויו של הביטקוין נובעת מאגירת מטבע ספקולטיבית - "כרגע רוב האנשים שמשיגים ביטקוין מחזיקים אותו, הם לא סוחרים איתו. זה חלק מהגורמים לתנודתיות". מכאן נראה כי הניפוח בשוויו של הביטקוין נובע ממניעים ספקולטיביים, ולכן צפויה תנודתיות רבה גם בעתיד.

לסיכום, למטבע וירטואלי בכלל, ולביטקוין בפרט, קיימים יתרונות. ולכן יכול להיות שכדאי לאמץ את הטכנולוגיה לשוק הכסף של היום. עם זאת האופי הדיפלציוני של הביטקוין שנובע מהגבלת כמות המטבעות מהווה בעיה, בראייה מאקרו כלכלית, להיותו תחליף לכסף הקיים. התנודתיות בערכו של הביטקוין צפויה להמשיך בעקבות אחזקות ורכישות ממניעים ספקולטיביים של המטבע.

■ הכותב הוא כלכלן, שכותב בבלוג "מדברים כלכלה"