המשך קידום רפורמת סימון המזון - בהמתנה להסכמת נתניהו

רפורמת סימון המזון המזיק של יעקב ליצמן שוב נתקעת בנבכי הביורוקרטיה? בעוד כשבועיים צפוי להתקיים דיון נוסף ברפורמת סימון המזון של הכנסת, דיון שיוקדשו לו כ-3 שעות לצורך הקראת תקנות הרפורמה שמטרתה לסמן את החומרים המזיקים - סוכר, נתרן ושומן רווי - על חזית האריזה באדום.

אולם, מבדיקת "גלובס" עולה כי כעת הכדור נמצא בידיו של שר הבריאות החדש - כלומר, ראש הממשלה בנימין נתניהו. רק כשישלח מכתב הסכמה, יוכל להיקבע דיון נוסף בוועדת הבריאות על-מנת לאשר את תקנות הרפורמה. ההתפטרות של ליצמן נכנסה לתוקף רק אתמול, והיום נתניהו שב מאפריקה, ובמשרד הבריאות פועלים כדי להשיג אותה.

ח"כ אלי אללוף, יו"ר ועדת הבריאות, התייחס היום (ה') בשיחה עם "גלובס" לעזיבתו של ליצמן את תפקיד שר הבריאות ואמר: "גם כשליצמן לא פה, הרוח שלו פה, בוועדה. גם לאחר שעזב את המשרד, הוא שייך לקואליציה, והיא מחויבת להצעות שהוא הביא".

לגבי ריבוי הלוביסטים בדיון האחרון בסוגיית סימון המזון, אמר אללוף: "אם לחברות יש כסף ללוביסטים, שימשיכו לבזבז את כספן. הלוביסטים לא מדברים אתי. שמענו בוועדה את טענות היבואנים והמשווקים, וההחלטה היא בידיים של חברי הכנסת, ואני בטוח שיש לנו רוב בעד הסימון. אני מניח שבחודש הקרוב התקנות יאושרו, ושזה יקרה כבר בדיון הבא או לכל היותר בזה שאחריו".

ואולם, על עיכוב אפשרי בגלל החוק שחוקקה איילת שקד, השיב אללוף: "אני לא מכיר את הסוגיה, לא נעשה שום דבר נגד הנהלים".

אתמול  (ד') נאם שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן, בהופעתו הפומבית האחרונה כשר, הדגיש את המחויבות שלו להמשך הרפורמה ואמר כי עובדי משרד הבריאות ימשיכו לדחוף אותה, בראשם מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב. כעת, כשליצמן מפנה את כיסא השר, היה נדמה בתעשייה כי יורידו את הרגל מהגז, והרפורמה תחזור להתמסמס. אולם בפועל הלחצים של התעשייה וההתנגדויות של משרדי הממשלה האחרים משפיעים עליה יותר מאשר הכיסא הפיזי שעליו יושב ליצמן.

ב-2014 חוקקה שרת המשפטים איילת שקד בסיוע איגוד המזון, המייצג את האינטרסים של החברות המסחריות, חוק המגדיר את משך הזמן בין החלטה על שינויים רגולטוריים לגבי אריזות מוצרים להוצאתם לפועל. זהו החוק שבאמצעותו מנסה שרת המשפטים להרגיע את יבואני המזון כי מועד כניסת הרפורמה לתוקף עדיין רחוק. ואולם, במסגרת החוק יש הליך המאפשר להעביר תקנות מהר יותר, בתנאי שתוקם ועדה מייעצת. ועדה מייעצת, ולא קובעת, שבה חברים נציג כלכלה, נציג משרד ראש הממשלה ונציג משרד הבריאות.

לפי משרד הבריאות, נתוני התחלואה מהווים איום מוחשי על מערכת הבריאות מבחינה כלכלית. לפי התרחיש הצפוי של הפחתה ליניארית של 30% בצריכת הרכיבים המזיקים על פני עשור, יישום הרפורמה צפוי למנוע 2,200 מקרי מוות בשנה, ולהביא לחיסכון של כ-600 מיליון שקל בשנה בממוצע.

לפי דוח שחיברו משרדי הממשלה, העלויות הקבועות של הרפורמה הן עקב הצורך בהדבקת מדבקה שיפוטית בחזית האריזה עבור מוצרים מיובאים, והן כוללות את השכר לעובד שמדביק את המדבקות ועלות המדבקה. בהנחה ששיעור המוצרים המיובאים הוא כ-20%, העלויות הקבועות עבור הדבקת מדבקה נוספת בחזית ישפיעו על כ-1.4% מהמוצרים בלבד, בכ-13 אגורות למוצר מיובא.

לצד העלויות הקבועות, יש עלויות חד-פעמיות לרפורמה הכוללות את שינוי התווי בגב האריזה ותווי שיפוטי בחזית האריזה. לפי הדוח, עלויות אלה יעמדו על כ-150 מיליון שקל בשנה בממוצע במהלך 3-4 השנים הקרובות. בהשוואת התועלות מול עלויות הרפורמה, בשנה הרביעית החיסכון הכולל הנובע מהרפורמה צפוי לעקוף את העלויות ליצרנים, ומהשנה הרביעית הפער בין החיסכון לעלות צפוי לגדול.

מה הצרכן רוצה? ירידה במכירות קטגוריית הדיאט

מאז שפורסמו המלצות הוועדה, בתעשייה הושקו לא מעט מוצרים, אך האם נתח המכירות שלהם משמעותי? מנתוני סטורנקסט שהגיעו לידי "גלובס" מתברר כי מספר הפריטים החדשים והנתח שלהם מהמכירות נמצאים בירידה: מתחילת השנה ועד אוקטובר הוא עומד על 4.1% בלבד, לעומת 5.2% בתקופה המקבילה אשתקד. גם במספר המוצרים יש ירידה של כ-530 מוצרים.

בנוסף, קטגוריות מזון דיאט ולייט נמוכות ב-4% ב-2017 בהשוואה למכירות שלהן ב-2005, בעוד שכלל שוק המזון צמח ב-51% בשנים הללו. כך, למשל, קטגוריית יוגורט הדיאט חווה ירידה. ב-2006 המכר הכספי של הקטגוריה היה כ-180 מיליון שקל, ואת 2017 היא צפויה לסיים במכירות של כ-110 מיליון שקל בלבד.

גם הנתח הכספי של מזונות מופחתי קלוריות נוספים נמצא בירידה. מ-2005 חלב 1% ירד מנתח שוק כספי של 20% ל-7%, וגם הקוטג' בעל אחוזי השומן הנמוכים והגבינות הצהובות דלות-השומן ירדו בשיעורים משמעותיים.

גם קטגוריית גלידות הדיאט נמצאת בירידה תלולה - ממכר של 32 מיליון שקל בשנת 2006 לכ-8 מיליון שקל עד סוף השנה. ייתכן כי חלק מהירידה נובע מירידת מחירים ומגידול מסוים במכר, אך הפערים הגדולים אינם משאירים מקום לספק.