ההסתדרות הלאומית לביה"ד: מנגו פוגעת בהליך ההתארגנות

מנגו מתלבשת על העובדים שלה? ועד העובדים של רשת האופנה - שמפעילה 46 סניפים ומעסיקה מאות עובדים - הגיש בקשה לדיון בסכסוך קיבוצי נגדה ונגד בעליה חברת פוקס, בגין מה שעובדי מנגו רואים כניסיונות פגיעה בהליך ההתארגנות שלהם. הדיון נקבע ל-10 בדצמבר.

לפי הבקשה שהגישה ההסתדרות הלאומית, שבשורותיה ביקשו העובדים להתארגן, פרסומים בפייסבוק המקדמים את הליך התארגנות העובדים הגיעו לידיעת הנהלת החברה לפני שיצאו למהלך גלוי, וההסתדרות קיבלה "עשרות טלפונים של עובדים שציינו כי הם מפחדים להצטרף לאחר ששוחחו על כך בסניף - ומנהלתם שמעה את השיחה והזהירה אותם פן יעשו כן".

עוד טוענים עובדי מנגו כי עם המעבר לשלב הגלוי של הצטרפות העובדים לפני כיומיים, שבו התבצעה פנייה בו-זמנית למאות עובדים בארץ בהצעה להצטרף להסתדרות הלאומית - מנהלים חסמו את כניסתם של נציגי ההסתדרות לסניפים.

"במקביל, החלה החברה באמצעות מנהליה להפיץ הודעות חד-משמעיות הקוראות לעובדים להימנע מלחתום על טופס ההצטרפות", כתבו באות-כוח העובדים, ופירטו את רשימת הסניפים: "ירושלים סניף ממילא, ירושלים סניף מבשרת, ירושלים סניף קניון הדר, מודיעין סניף קניון עזריאלי, הרצליה סניף עזריאלי אאוטלט".

גם לאחר הסירוב הזה, מתואר בבקשת עובדי מנגו, הגיעו למוקד השירות של ההסתדרות הלאומית שיחות טלפון מעובדים שתיארו חשש ממשי לפיטורים אם יצטרפו להסתדרות הלאומית.

הבקשה הוגשה לבית הדין לעבודה באמצעות עורכות הדין בטי מצר לוי ורוית קרן ממשרד עו"ד בטי מצר לוי ועו"ד רן קונפינו, לאחר שהצדדים הגיעו לדרך ללא מוצא: מכתבה של ההסתדרות הלאומית למנכ"לית מנגו, דנה טרנר, שבו התבקשה מנגו לחדול מניסיונות התערבות בהתארגנות וכן לתאם שעות כניסה של נציגי ההסתדרות לסניפים - נענה במכתב של היועצת המשפטית של מנגו, שבו נטען כי "דווקא הסתדרות העובדים הלאומית היא זו הפועלת כמי שהוראות החוק אינן מעניינה: בהתאם לתלונות שהגיעו ממנהלים ועובדים בחנויות, משעות הבוקר יום אתמול החלו נציגיכם להגיע לחנויות החברה במקומות שונים בארץ, להיכנס לחנויות ולהפריע למהלך העבודה התקין". בהמשך המכתב צוין כי "עצם הפנייה לעובדים במרחב העבודה המשותף יש בה כדי לפגוע בעובדים עצמם".

מנגו היא רשת חנויות אופנה הפועלת תחת קבוצת פוקס, שבשליטת הראל ויזל מ-2015. מחזור המכירות של הקבוצה הסתכם ב-2016 ב-1.46 מיליארד שקל. ענף האופנה עבר תהליך קונסולידציה בשנים האחרונות, והיום הקבוצות הגדולות שולטות בכ-40% מהמכירות בשוק הישראלי, ומקבלות מהקניונים תנאים מועדפים מבחינת מיקומים וחוזי שכירות. הגדולות שבהן מעסיקות אלפי עובדים שאינם מאוגדים בהסתדרות או באמצעות ועדים.

הקבוצות הללו מושפעות באופן משמעותי משינויים בשכר המינימום, שכן מרבית העובדים ברשתות מועסקים בשכר נמוך. קבוצות האופנה הגדולות אף נוהגות להגדיר את ההשפעה של שכר המינימום בדוחותיהן, דבר שמבטא עד כמה כמות העובדים בשכר זה משמעותית לפעילותן. כך, מציינת פוקס בדוחותיה בפירוט החשיפה לסיכוני שוק, כי "שינויים בשכר המינימום... אינם בשליטת החברה ואינם ניתנים להגנה על-ידי החברה". גם בדוחות גולף לרבעון השלישי, שהתפרסמו השבוע, מציינת הקבוצה כי "לאישור העלאת שכר המינימום בכנסת, מ-5,000 ל-5,300 שקל בחודש, שייכנס לתוקף מדצמבר, "תהיה השפעה מהותית על תוצאותיה".

בניגוד לקמעונאיות מזון כמו מגה, המאוגדת כבר עשרות שנים, או רשתות כמו מקדונלד'ס שפעלו בשנים האחרונות להקמת ועד, בקבוצות האופנה זה לא מקובל, והיחידה שמאוגדת מ-2015 היא גוטקס, בעלת רשת חנויות האופנה זארה, פול אנד בר, ברשקה ומסימו דוטי. אחד הגורמים לכך הוא הפיזור של העובדים בארץ, בעיקר משום שמדובר בעובדים צעירים שמועסקים לפרק זמן קצר יחסית ואין בהם קביעות. כך, להנהלה יש יכולת גדולה יותר לחבל בניסיון התאגדות. כמו כן, גורמים בענף מדברים על מצוקת עובדים קשה בשנים האחרונות.

מקבוצת פוקס נמסר: "במהלך הימים האחרונים מבצעת ההסתדרות הלאומית באמצעות נציגיה ניסיונות לצרף עובדים ברשת לשורותיה. החברה פועלת ותמשיך לפעול בהתאם לדין, והיא מנועה מלהתערב בתהליך. עם זאת, לצערנו, במהלך הימים האחרונים דווקא ההסתדרות באמצעות נציגיה פועלת בניגוד לדין ופוגעת במהלך העבודה השוטף של הרשת. קיבלנו תלונות רבות של עובדים על הטרדות מצד נציגי ההסתדרות. החברה דואגת לעובדיה ותמשיך לכבד ולשמור על זכויותיהם על-פי דין".