אפשרות: ארה"ב תכיר בירושלים כבירה; לא תעביר השגרירות

ממשל טראמפ עשוי להכיר בירושלים כבירת ישראל, אך לא יעביר את השגרירות האמריקאית בישראל לעיר בשנים הקרובות. ייתכן שהממשל יודיע על כך כבר בשבוע הקרוב - כך דיווחו אמש (ה') "וול סטריט ג'ורנל" וסוכנות הידיעות "אסושייטד פרס".

אפשרות אחרת, שעליה דיווח אמש "פוליטיקו": ארה"ב תוסיף להחזיק את השגרירות בתל-אביב "באופן זמני", אך תתווה תכנית ארוכת טווח להעברת השגרירות בעתיד.

דוברת בסטייט דיפרטמנט אמרה אתמול: "טרם התקבלה שום החלטה בסוגיה זו... הנשיא אמר שהוא בוחן בכובד ראש (את העברת השגרירות) ואנו מקדישים לכך תשומת-לב רבה". דובר בבית הלבן אמר: "הנשיא אמר תמיד כי השאלה אינה 'אם' אלא 'מתי'. הנשיא עדיין בוחן את כל האופציות".

ואילו סוכנות רויטרס מסרה הערב (ו'), כי טראמפ יודיע על העברת השגרירות לירושלים בנאום ביום ד' (שעות הערב לפי שעון ישראל).

העיסוק הקדחתני של הממשל בשאלת ירושלים נובע מהעובדה, שביום ב' הקרוב יפקע תוקף הצו הנשיאותי, שמקפיא את יישום החוק להעברת השגרירות מת"א לירושלים. פורמלית, אם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, לא יתחום על צו חדש עד יום ב', ייאלץ הממשל להעביר את השגרירות לירושלים, על פי הוראת החוק.

חוק ירושלים מ-1995 מחייב את הממשל "לפתוח רשמית" שגרירות אמריקאית בבירת ישראל, אך נוסח החוק מעניק לנשיא המכהן זכות שיקול: הוא רשאי לבדוק אם ההעברה עלולה לפגוע בביטחון הלאומי של ארה"ב. הנשיא חייב לבחון מחדש את הסוגיה כל חצי שנה ולהחליט האם לחדש את צו ההקפאה.

שני נשיאים - ביל קלינטון וברק אובמה - ניצלו את זכות השיקול הזו, ולא העבירו את השגרירות במשך תקופות הכהונה שלהם מחשש להצית תבערה פוליטית וביטחונית בישראל ובשכנותיה. אובמה ופקידים בממשלו אמרו לא אחת, כי העברת השגרירות לירושלים עלולה להבעיר התלקחות ולפגוע במו"מ פוטנציאלי בין הישראליים לפלסטינים.

אך המועמד לנשיאות דונלד טראמפ העלה את העברת השגרירות לראש סדר היום. הוא הכריז במהלך מסע הבחירות, כי יעביר את השגרירות לירושלים כבר ביומו הראשון בבית הלבן. דייוויד פרידמן, שגריר ארה"ב בישראל, התנבא לא פעם, עוד לפני שהסנט אישר את מינויו, שהשגרירות תועבר.

לפני שישה חודשים, חתם טראמפ על הצו הנשיאותי להקפאת ההעברה, אך, כפי שהוא אמר לא פעם, הנושא יקר ללבו. הוא אולי מבין, כפי שהבינו קודמיו, שהעברה מיידית של השגרירות עלולה להצית מחאות פלסטיניות ולהחניק חידוש פוטנציאלי של תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, אך הוא מחפש דרך לעקוף את הבעיה, ועתה דולפות כמה דרכים אפשריות לעשות זאת.

פקידי ממשל אמרו ל-AP., כי האופציות שמונחות לפני הממשל נדונו בפגישה של בכירי צוות הביטחון הלאומי בבית הלבן, ביום ב'. טראמפ היה אמור להשתתף בפגישה במשך 15 עד 20 דקות, אך בסופו של דבר הוא נשאר שם במשך לפחות שעה, שבמהלכה תואר הלך רוחו כמשולהב.

"הכחדה טוטלית של ההזדמנויות לשלום"

על פי הג'ורנל, כבר החל ממשל טראמפ להודיע לשגרירויות ארה"ב ברחבי תבל על התכנית להכיר בירושלים כבירת ישראל ועל ההכרזה המתוכננת של הבית הלבן על ההכרה, כדי שהשגרירויות יוכלו להודיע על הצעדים הצפויים לממשלות המדינות שבהן הן מוצבות. החשש הוא שבכמה מדינות יערכו הפגנות נגד ההכרה.

פקידי ממשל אמרו לעיתון, כי עדיין לא גובשה החלטה סופית, אך מדובר בתכנית לטווח ארוך להעברת השגרירות ששלביה הסופיים ימומשו רק בתקופת כהונה שניה של טראמפ, אם אכן הוא ייבחר שנית. בעוד שטרם ברור אם או מתי יחתום טראמפ על צו הקפאה חדש להעברת השגרירות - אם כי, כאמור, עליו לעשות כן עד יום ב' - אחת מהאפשרויות היא, שארה"ב תכיר בירושלים כבירת ישראל, אך תשהה את העברת השגרירות לבירה במשך כמה שנים, מהלך שיחייב את הנשיא לחתום על צווי הקפאה נוספים. בתקופת הביניים, יוכל שגריר ארה"ב בישראל לעבוד מלשכה בירושלים, בעוד שהשגרירות תוסיף לשבת בתל-אביב.

על פי דיווחים, עשוי טראמפ להודיע על תכנית ההכרה בירושלים בשבוע הקרוב, אך נבחנת אפשרות שסגן הנשיא, מייק פנס, יודיע על כך במהלך ביקורו בישראל, כנראה בנאומו המתוכנן בכנסת.

בנאום בטקס בניו-יורק לציון מלאת 70 שנה להחלטת עצרת או"ם על סיום המנדט הבריטי והקמתה של מדינת ישראל, אמר פנס, כי הנשיא בוחן את סוגיית השגרירות בכובד ראש אך נמנע מלתהחייב על תאריך מסוים.

דיפלומטים ואנליסטים שצוטטו בג'ורנל אמרו שהעברת השגרירות תפגע בסיכוייו של מו"מ עתידי בין ישראל לפלסטינים. חנן עשראווי, חברה בוועד המרכזי של אש"ף ובמשלחת הפלסטינית למו"מ הקודם עם ישראל, אמרה: "אם הידיעות נכונות, יעורער מעמדה של ארה"ב לא רק בהקשר הפלסטיני אלא בכל העולם הערבי והמוסלמי. זו תהיה הכחדה טוטלית של ההזדמנויות לשלום".