פרשנות: רפורמת המס של טראמפ - את מי בדיוק היא משרתת?

"מלחמה היא שלום; חירות היא עבדות; בורות היא עוצמה" - פניני שיחדש (newspeak) ב-"1984" מאת ג'ורג' אורוול.

"זה יעלה לי הון, תאמינו לי, תאמינו לי... זה לא טוב בשבילי... אני חושב שרואי-החשבון שלי משתגעים עכשיו" - דונלד טראמפ על הצעת החוק לרפורמה במערכת המס האמריקאית בנאום בסיינט-צ'רלס, מיזורי, ב-29 בנובמבר.

הסנט אישר אמש (ו') את גרסתו להצעת החוק ועתה תשב ועדה משותפת של סנטורים וצירי בית הנבחרים ותנסה ליישב את ההבדלים בין גרסאות שני הבתים. הכוונה היא להניח גרסה סופית על שולחן הנשיא לפני חג המולד. אבל הפשרות שילובנו בוועדה המשותפת - משמעותיות ככל שיהיו - לא יצליחו לשייף עובדה מחוספסת אחת: מסמך החקיקה הסופי שתוציא הוועדה יהיה טוב מאוד לדונלד טראמפ ולעמיתיו במאיון העליון, ורע, אולי רע מאוד לבני מעמד הביניים.

טקטיקת המכירה של המיזם הזה הושתתה על מאמץ לשטוף את מוחות האזרחים בדקלומים חוזרים ונשנים של מחוקקים, שלפיהם מדובר בהצעת חוק לקיצוצי מס לכ-ו-ל-ם. אז נכון שבשנים הראשונות יוקטנו שיעורי המס גם למשפחות ויחידים. משפחות רבות ממעמד הביניים אכן ייהנו מתוספת של מאות דולר בשנה להכנסה הפנויה שלהן. אך הנקודה היא שההטבות לבני מעמד הביניים הן זמניות; מדרגות המס הנוכחיות לבעלי הכנסות ברמת הביניים יוחזרו לתוקפן אחרי 10 שנים. הטבות המס שמיועדות לבעלי ההכנסות הגבוהות הן קבועות.

וכך, אם נחזור רגע לטראמפ, הוא לא יפסיד "הון" בגלל החוק החדש. להפך. הוא אמנם לא פרסם מעולם את רוב דיווחיו למס הכנסה, אך דיווח שנתי אחד, מ-2005, דלף איכשהו לתקשורת. על פי חישוב של "ניו-יורק טיימס", טראמפ היה חוסך 42 מיליון דולר על הדוח שלו מ-2005 לו גרסת הסנט לחוק רפורמת המס הייתה אז בתוקף, ו-35.1 מיליון דולר, לו גרסת בית הנבחרים הייתה תקפה. אם יבוטל מס הירושה, ב-2025, כפי שמציעה גרסת בית הנבחרים, יחסכו יורשי הנשיא 1.1 מיליארד דולר בבוא העת. זה תקף כמובן לכל המיליארדרים והמיליונרים בארה"ב. אזרחים אחרים יוכלו לגמול למחוקקים שהרו את התינוק המכוער הזה בקלפיות ב-2018.

"הונאת המס הגדולה בהיסטוריה", זעק פול קרוגמן, הכלכלן וחתן פרס נובל בטור שלו ב"טיימס", שבו קבל על העוול שעושה חוק רפורמת המס לרוב אזרחי ארה"ב. ובכל זאת, למרות מגרעותיו הברורות - ומיד נדון בהן בהרחבה - יש בחוק המוצע סעיפים עם פוטנציאל להאיץ את הצמיחה הכלכלית בארה"ב, לפחות תיאורטית, ובראשם קיצוץ מס החברות מ-35% ל-20%, החל ב-2019. קיצוץ זה אמור להגדיל את התחרותיות של המשק האמריקאי מול שווקים זרים, ולמשוך חברות זרות להשקיע בו. (עם זאת, ייתכן שבגרסה הסופית של החוק יועמד מס החברות על רף של 22%, כפי שאמר טראמפ עצמו אמש).

הרפובליקאים חוזרים על משנתם הוותיקה וטוענים, שהגידול בהכנסות של המאיונים העליונים, שינבע מקיצוצי המס (הקבועים, כאמור) למיליונרים ומיליארדרים, יטפטף למטה, לבעלי ההכנסות הנמוכות, ויתן תנופה למשק כולו. (בעת גאות הים, עולות כל הסירות, אוהבים הרפובליקאים לומר). הדמוקרטים גורסים, כי תיאוריה זו לא הוכחה מעולם. יש גבול ליכולת הצריכה האנושית, הם אומרים. רוב הכספים העודפים של בני הצמרת הפיננסית ימצאו דרכם לקרנות משפחתיות להבטחת עתידם של בני הדור הבא, לא לספקי שירותים.

ואפשר גם לשאול - והדמוקרטים אכן שואלים - האם הגדלת רווחי החברות בעקבות הקיצוץ המסיבי בנטל המס עליהן, אכן תחלחל למשק באמצעות השקעות באמצעי ייצור ושכירת עובדים חדשים, כפי שטוענים הרפובליקאים. בסקר שערכה אוניברסיטת שיקאגו בקרב 42 כלכלנים, מכל קצות הקשת הפוליטית, בנובמבר, סבר רק אחד שהצעת החוק אכן תאיץ את המשק. ובכנס של מנכ"לי חברות, שבו השתתפו עשרות אנשים, שאל המנחה כמה מהנוכחים מתכננים להשקיע לפחות חלק מהתקציב המוגדל, שיעמוד לרשותם בעקבות הקלת נטל המיסוי, בשכירת עובדים חדשים. רק חמש ידיים הורמו.

אין כמעט ספק, שבני מעמד הביניים ואפילו העניים ישאו על גבם את נטל מיזם המיסוי החדש. בדיקה של הוועדה המשותפת למיסוי - גוף כלכלנים בלתי מפלגתי (עצמאי) של הקונגרס - העלתה שרק 44% ממשלמי המיסים יהנו מהקלת נטל המיסים בסכום שעולה על 500 דולר ב-2019. וב-2027, כאשר מדרגות המס למעמד הביניים יוחזרו לרמתן הנוכחית, יוגדל נטל המיסים על משקי בית עם הכנסה שנתית של פחות מ-75 אלף דולר.

נוסף לכך, גרסת הסנט של הצעת החוק מבטלת את החובה לרכוש ביטוח רפואי, אחד מעמודי התווך של אובמה-קר. ביטול חובה זו צפוי לייקר במידה משמעותית את הביטוח הרפואי למיליוני משפחות מפני שרוב אלה שיימנעו מרכישת ביטוח הם צעירים ובריאים, שהפרמיות שלהם מממנות קשישים וחולים.

מעבר לזה, גרסת הסנט להצעת החוק שמה קץ לסדרת ניכויים פופולריים שמשמשים משענת אמינה למשפחות ממעמד הביניים במשך דורות. מדובר, בראש ובראשונה, על ניכוי מיסים מקומיים - למדינות למחוזות ולערים - מתשלומי המס הפדרלי. בעקיפין, תפגע הגזרה הזו ביכולתן של רשויות מקומיות לקיים את הרמה הנוכחית של שירותים לאזרחים.

מכל זווית שהיא, חוק רפורמת המסים הוא, אם כן, מיזם מסיבי להעברת כספים ממעמד הביניים ואפילו מעניים לבעלי ההון ולתאגידים. ונשאלת השאלה: מדוע? האם מדובר בשנאה עניים? לא ממש (אם כי רפובליקאים רבים אוהבים לטעון, כי עוני הוא עונש שאדם מביא על עצמו). לרפובליקאים יש מטרה אידיאולוגית ארוכת טווח, ששאובה מכתבי אין ראנד: לנוון בהדרגה את רשת הביטחון החברתי (ביטוח לאומי, מדיקייר) ובשלב הבא לגמד את הממשלה. איך אמר פעם רונלד רייגן? ממשלה אינה הפיתרון; ממשלה היא הבעיה.

הדרך לעשות זאת היא לנצל את הגרעון שיצמח עם מימוש מיזם המיסים החדש. הגיבנת הגדולה ביותר של הצעת החוק (בגרסאות הסנט ובית הנבחרים) אינה בהכרח הגדלת אי-השוויוניות בארה"ב - בעיה כבירה בפני עצמה - אלא ניפוח מסיבי של הגרעון, עובדה שהופכת את מיזם החקיקה לבלתי אחראי מבחינה פיסקלית. המחוקקים הרפובליקאים מודים, כי קיצוצי המס וההטבות האחרות יוסיפו כ-1.5 טריליון דולר לגרעון ב-10 השנים הבאות.

בשלב זה מנסים הרפובליקאים להקל בחומרת הבעה. הם טוענים כי אחרי 2027, הגרעון יפסיק לתפוח. מדוע? בשנה זו יפקעו קיצוצי המס לבני מעמד הביניים (אך, להזכירכם, לא למפלס הפיננסי העליון). יתר על כן, הם אומרים, שקיצוצי המיסים ישלמו בעד עצמם. מדוע? מפני שהם יתנו תנופה לפעילות הכלכלית, יאיצו מיזמים במשק וממילא יתרמו לגביית מסים מוגברת שתגלח את הגרעון. בכל אופן, ההאצה הכלכלית המקווה - אם אכן תתרחש - צפויה לתרום עד 400 מיליאר דולר לאורך 10 שנים, לפי חישובי אנליסטים עצמאיים של הקונגרס. איך יומס קרחון טריליון הדולר הנותרים? האם מדפיס השטרות הממלכתי בדאון-טאון וושינגטון יחל לעבוד שעות נוספות?

לא, התוכנית הרפובליקאית היא להתחיל להשמיע זעקות שבר על גודל הגרעון בשנים הקרובות. מיוני תקציב הם ייהפכו בהדרגה לניצי תקציב. הם יטענו שהקופה הציבורית אינה יכולה לקיים את תוכנית הביטוח הלאומי ברמתה הנוכחית. אולי הגיע להפריטו? (חלום של ג'ורג' בוש הבן, שהתנפץ על סלעי התנגדות דמוקרטית). הם ינסו לכרסם במדיקייר, תוכנית הביטוח הרפואי לגימלאים, במאמץ להפריטה. וטראמפ כבר הפליט רמז על כך. בישיבת ממשלה בבית הלבן הוא אמר: "אנו בוחנים ברצינות תוכנית לרפורמה במערכת הסעד". המממ....

בשלב מאוחר יותר, כשהגרעון יגיע לממדים מפלצתיים - והוא יגיע - יתחילו הרפובליקאים (אם הבית הלבן ו/או הקונגרס יהיו בשליטתם) לסתום את הצינורות שמזינים את הממשלה. ממשלה קטנה היא ממשלה טובה. זו כל התורה הרפובליקאית על רגל אחת.