החתימה על פרויקט הנחת צינור הגז לאירופה - מחרתיים

מניות הגז רשמו בשבוע שעבר עליות חדות בבורסה בתל-אביב על רקע הדיווחים בכלי התקשורת על פיהם ישראל צפויה לחתום על פרויקט להנחת צינור הגז מישראל לאירופה. ל"גלובס" נודע כי החתימה על מזכר ההבנות של בניית הצינור הימי הארוך ביותר בעולם תתקיים כבר מחרתיים, ביום שלישי הקרוב, בניקוסיה שבקפריסין. הנחת הצינור תאפשר לגז הישראלי להגיע לא רק לירדן כיום או למצרים בעתיד, אלא גם לאירופה.

בפסגה ישתתפו שרי האנרגיה של ישראל, קפריסין, יוון איטליה והאיחוד האירופי. בפעם האחרונה נפגשו הצדדים בישראל באפריל, אז חתמו על ההצהרה לקידום הפרויקט.

על פי משרד האנרגיה, הצינור המתוכנן באורך של כ-2,000 ק"מ צפוי לקום עד שנת 2025 וכאמור יהווה אפשרות יצוא נוספת של גז טבעי מישראל לאירופה.

למרות שהדעות בענף האנרגיה בנוגע להיתכנות הפרויקט עדיין חלוקות, שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, מקדם אותו נמרצות - מאז אפריל ועד היום התקיימו כמה פגישות באירופה כדי לקדם את בניית הצינור. חברת Poseidon - IGI נבחרה על ידי נציבות האנרגיה של האיחוד האירופי לבחון את נושא הכדאיות הכלכלית שלו. האיחוד האירופי מכיר בפרויקט  כבעל אינטרס משותף - Project of Common Interest, PCI - ולכן מימן את בדיקת ההיתכנות.

הצינור יתחבר למאגר לוויתן בישראל, יעבור דרך מאגר הגז היחיד בקפריסין - אפרודיטה, ומשם לכרתים, יוון ואיטליה. על פי בדיקה ראשונית, עלותו של המקטע הימי של צינור בהספק 12-16 BCM בשנה תהיה כ-6 מיליארד דולר. ייתכן שאם יימצאו שדות גז ענקיים נוספים בישראל ובקפריסין יהיה כדאי להניח מלכתחילה שני צינורות מקבילים, שיוכלו להעביר לאירופה כ-30 BCM גז טבעי בשנה.

הקושי ההנדסי בביצוע הפרויקט התשתיתי המורכב הזה מצוי בתוואי התת-ימי, המגיע בשיאו לעומק 3.3 ק"מ וכן בפעילות הגעשית בקרקעית הים בין קפריסין ליוון. מאפיין זה עלול לגרום נזקים לצינורות שיהיה קשה מאוד לתקן.

הקושי הנוסף ולא פחות חשוב הוא ההיתכנות הכלכלית של הפרויקט. מחיר הגז הממוצע בשנה האחרונה באירופה נע סביב 5.4 דולר ליחידת חום, ואילו בישראל המחיר הממוצע לא הרבה יותר זול - 5.3 דולר ליחידת חום. כדי להצדיק את הוצאות הנחת הצינור הבלתי מבוטלות יש להגיע להפרש של כ-2-3 דולר ליחידת חום.

הדבר יתאפשר אם וכאשר בישראל יימצאו מאגר גז נוספים שיובילו לירידה בעלות הגז הטבעי. כזכור, רק לפני חודש הודיע משרד האנרגיה כי הסתיים ההליך התחרותי הראשון בפתיחת הים לחיפושי גז טבעי ונפט. התוצאות לא היו מעודדות - רק שתי מדינות ניגשו למכרז: הודו באמצעות הקונסורציום של חברות ממשלתיות ויוון באמצעות חברת אנרג'יאן, שכבר אחראית על פיתוחם של שני מאגרים בישראל.