1. הורדת מס החברות בישראל לא רלוונטית לחברות הייטק וליצואניות
מאחורי "התאמת" מס החברות בישראל למס בארה"ב עומד כידוע המהלך שמקדם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ - הפחתת מס החברות בארה"ב מ-35% ל-20%. שר האוצר משה כחלון כבר הודיע למקבילו האמריקאי סטיבן מנוצ'ין כי הורדה דרמטית כזו במס החברות האמריקאי תחייב גם את ישראל לבצע התאמות במס החברות המקומי (שאמור לרדת ללא קשר בחודש הבא ל-23%). החשש הגדול הוא כי המס המופחת בארה"ב יגרום לחברות ישראליות להעביר פעילויות לארה"ב על מנת לשלם מס שם. בנוסף, חברות זרות שמעוניינות להיכנס לפעילות בישראל עלולות לחשב כעת מסלול מחדש לכיוון המערב הרחוק.
השאלה שצריכה להישאל היא - למי בכלל רלוונטי המעבר לארה"ב? והתשובה: לחברות היי-טק ולחברות שפעילותן מוטות יצוא. וכאן מגיעה ההפתעה: הפחתת מס החברות שעומדת כרגע על הפרק - כלל אינה רלוונטית, לא לאלה ולא לאלה. חברות ההיי-טק עברו בשנה שעברה למסלול של מס מופחת שבמסגרתו הן משלמות מס של 12% (6% לחברות ענק) ובעליהן משלמים מס מופחת של 4% על דיבידנדים שימשכו מהחברות. חברות מוטות יצוא זכאיות לשלם מס מופחת במסגרת החוק לעידוד השקעות הון - מס של 7.5% (בפריפריה) או 16% (במרכז). כמו בחברות ההייטק גם בעלי המניות בחברות האלה נהנים מתשלום מס מופחת על דיבידנדים, בשיעור של 20% (לעומת 30% מס על בעלי מניות בחברות הרגילות).
בשורה התחתונה ישנה רק קבוצה אחת שהגירה לארה"ב היא אופציה מבחינתה ועשויה להרוויח מהפחתת מס החברות בישראל - אלה הם עצמאיים או בעלים של מה שמכונה בחוק "חברת מעטים".
2. היא לא משפיעה על רצון ההגירה של העשירים
אם נמשיך מהנקודה האחרונה, תתעורר השאלה האם יש להפחתות מס השפעה על שיקולי ההגירה של עצמאים ובעלי חברות מעטים - ואם כן, כיצד מודדים אותה? השאלה הזו נשמעת אולי תיאורטית, אבל היא נבדקה לא מזמן על ידי צוות חוקרים בראשותו של אחד מבכירי הכלכלנים במדינה, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי, שהתמנה מאז למנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל.
מסקנת הצוות של סטרבצ'ינסקי הייתה מפתיעה: הפחתות מס אכן מקטינות את הרצון להגר מישראל אבל לא בצורה שוויונית. בעלי הכנסות גבוהות מושפעים מהפחתות מס הרבה פחות מבעלי הכנסות נמוכות. לכל שקל הפחתת מס יש אפקט גדול פי עשרה על הפחתת הרצון להגר של בעל הכנסה נמוכה מאשר על הפחתת אותו דחף אצל בעל הכנסה גבוהה. בשורה התחתונה, ביחס של תועלת לעומת עלות, יש כנראה דרכים הרבה יותר טובות וזולות למנוע מההייטקיסטים להגר לארה"ב מאשר הפחתת מס חברות.
3. היא תחייב הורדת מס לבעלי ההכנסות הגבוהות
מה שמעטים יודעים הוא שהורדת מס החברות תחייב את המדינה במקביל להוריד את מס ההכנסה לבעלי ההכנסות הגבוהות ביותר במשק. הסיבה לכך פשוטה מאוד: הצורך למנוע תכנוני מס. קחו לדוגמה שכיר עם הכנסה חודשית גבוהה מאוד, של 100 אלף שקל. אותו שכיר משלם כיום מס הכנסה שולי מירבי של 47%. כלומר, על כל שקל הכנסה שהוא מקבל מעבר ל-41,410 שקלים, המדינה משאירה אצלה 47 אגורות. אם יחליט אותו שכיר להקים חברת ארנק שתקבל במקומו את המשכורת, הוא ישלם מס בשני שלבים: מס חברות בגובה 24% על "המשכורת" שתשולם לחברה ומס נוסף בגובה 30% שישלם על הכסף ברגע שימשוך אותו מהחברה לשימושו הפרטי. בשורה התחתונה ישלם אותו שכיר שיעור מס דומה על הכנסתו בשני המסלולים: 47% במסלול מס ההכנסה ו-46.8% במסלול חברת הארנק הדו-שלבי (מס חברות ומס דיבידנדים).
התוצאה הזו אינה מקרית. מדובר במדיניות שנועדה למנוע עיוותים במערכת המס ויצירת תמריץ להקמת חברות ארנק כדי לשלם פחות. מהסיבה הזו בדיוק נאלצה המדינה להפחית בשנה שעברה את מס ההכנסה המרבי מ-48% ל-47% כתגובה להפחתת מס החברות מ-25% ל-24%. רק שבזמן שכולם מדברים על הפחתת מס החברות, אף אחד לא מדבר על הפחתת מס ההכנסה שכרוכה בה. כך למשל, האוצר שמודיע שכל הורדה של נקודת אחוז במס החברות מורידה את הכנסות המדינה ב-900 מיליון שקל "שוכח" לציין את עלות ההורדה הנוספת במס ההכנסה שתבוא מיד בעקבותיה ושהיא שווה גם היא מאות מיליוני שקלים - כסף שיישאר בכיסיהם של בעלי ההכנסות הגבוהות במשק.
יעדי רפורמת המס
* להצמיח את הכלכלה וליצור מיליוני מקומות עבודה
* לפשט את קוד המס האמריקאי
* להעניק הטבות מס למשפחות אמריקאיות (בעיקר משפחות בעלות הכנסה ממוצעת)
* להנמיך את שיעור מס החברות - מאחת הרמות הגבוהות בעולם
* רפורמה במס יחידים
* הטבות מס למשפחות אמריקאיות - בייחוד משפחות בעלות הכנסה ממוצעת
* הקטנת מדרגות המס מ-7 ל-3: %01, %52 ו-%53
* הענקת הטבות מס למשפחות עם ילד והוצאות טיפול בתלויים
עוד תיקונים:
* ביטול מס העיזבון
* ביטול מס בשיעור 3.8% במסגרת אובמה-קר שפוגע בעסקים קטנים ובהכנסות מהשקעה
* רפורמה במס החברות
* מערכת מס ארצית שתיצור תנאי תחרות הוגנת עבור חברות אמריקאיות
* מס חד-פעמי על טריליוני דולרים שמוחזקים בחו"ל
* לבטל הטבות המס בגין אינטרסים מיוחדים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
