היזם ואיש ההון סיכון הישראלי-אמריקאי ידין קאופמן נבחר לאחד מ-100 המשפיעים של המגזין "פוריין פוליסי" ב-2017, על "עידוד שלום במזרח התיכון באמצעות כלכלת הטכנולוגיה". לצד קאופמן נמנים ברשימה ראש ממשלת עיראק חיידר אל עבאדי, על החיבור מחדש של עיראק; נשיא צרפת עמנואל מקרון; חושפות התקיפות המיניות של הרווי ויינשטיין, שהציתו את קמפיין metoo#; סטיב באנון, על עיצוב מדיניות "אמריקה תחילה" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ; הבמאית האפגנית רויה סדאת, על קידום מעמד הנשים במדינה; מנהיג הלייבור בבריטניה ג'יימס קורבין, על הגברת מעורבות צעירים בפוליטיקה; והאמן איי וייוויי, על מיקוד תשומת-הלב לפליטים ברחבי העולם.
הכללת קאופמן ברשימת המשקיעים נעשתה בעקבות הקמת קרן סנדרה (Sandara) עם סעד נאשף הפלסטיני-אמריקאי והקמת תוכנית התמחות לצעירים פלסטינים בחברות הייטק ישראליות. קרן סנדרה היא קרן ההון סיכון הראשונה שהוקמה במטרה בלעדית להשקיע בהייטק הפלסטיני.
"אף שאין תהליך שלום נראה לעין ישראלי-פלסטיני ב-2017, יזם ההייטק פועל במרץ מאחורי הקלעים להנחת התשתית להסכם עתידי, והוא עושה זאת באמצעות עסקים, לא דיפלומטיה", נכתב ב"פוריין פוליסי". "ידין קאופמן, איש הון סיכון ישראלי-אמריקאי, מוצא דרכים שבהן מגזר ההייטק התוסס של ישראל יכול לשפר את הכלכלה הפלסטינית - וכחלק מהתהליך, לבנות בין שתי החברות, שהחשדות וההתנגשויות ביניהן יצרו שסע עמוק ומרירות".
בשיחה עם "פוריין פוליסי" אמר קאופמן כי אינו מצפה שהטכנולוגיה תפתור את הבעיות באזור, אך הקרן "היא מרכיב חשוב, במיוחד בסיטואציה וסביבה הנוכחיים, שבהם למרבה הצער אין כמעט שום התקדמות בחזית מסורתית של הפוליטיקה".
המאמר מדגיש את הפער העצום שבין הכלכלות הישראלית והפלסטינית, ומציין כי בעוד שמגזר ההייטק הישראלי ייצא בשנת 2015 שירותים ומוצרים ב-12 מיליארד דולר, היצוא של ההייטק הפלסטיני הסתכם באותה שנה ב-5 מיליון דולר בלבד.
את ההשקעה הראשונה קרן סנדרה קיבל ב-2012 אתר הזמנת חדרי המלון Yamsafer. חברת התיירות המקוונת הצליחה למשוך תשומת-לב גם בהמשך הדרך והשלימה גיוסים של 30 מיליון דולר, בין השאר מגוגל, סיסקו וקרן ההשקעות של האיחוד האירופי. לאחר השקעה זאת השקיעה סנדרה ב-6 סטארט-אפים נוספים, ובסך-הכול סייעו השקעותיה ליצור 200 מקומות עבודה בתעשיית ההייטק הפלסטינית. בשנה האחרונה החלו קאופמן ונאשף לגייס קרן שנייה, שתשקיע גם בחברות סטארט-אפ בירדן ובישראל, שבהן לפחות אחד המייסדים ערבי.
בהודעה לרגל קבלת הפרס מסר קאופמן: "פיתוח כלכלי ברשות הפלסטינית חיוני גם לישראל וגם לפלסטינים. אם אצל השכנים שלנו יהיה שגשוג כלכלי - ולא עוני, אבטלה וייאוש - זה ייטיב עם האזור כולו. בגדה ישנם יזמים צעירים ומוכשרים שיכולים להביא למהפך בכלכלה ובחברה הפלסטינית, בדומה למה שקרה בישראל עם הפיכתה לסטארט-אפ ניישן בתוך זמן קצר יחסית. אנו כבר עדים לניצנים, הכוללים סטארט-אפים פלסטינים ראשונים המפתחים ברובם שירותים באינטרנט עבור השוק דובר-הערבית הגדול במזרח התיכון וצפון אפריקה. שיפור בכלכלה וברמת החיים הפלסטינית לבד לא יביא שלום - אך זה צורך קריטי בפני עצמו ויעזור לייצר את התנאים שישפרו את הסיכויים שנוכל להגיע להסדר".
קאופמן, יליד ניו-יורק, הוא בעל תארים מפרינסטון והרווארד, בה היה מעורכי Harvard Law Review. באמצע שנות ה-80 הוא התמחה אצל אהרן ברק בבית המשפט העליון, וב-1987 החל לעסוק בהון סיכון כשותף בקרן ההון סיכון הראשונה בישראל אתנה. מאז 1990 הוא מייסד שותף בקרן וריטס, וב-2001 הקים את קרן תמורה, המקבלת מניות של חברות סטארט-אפ בתחילת דרכן ומפנה את ההכנסות לתרומה למטרות חינוכיות. הקרן קיבלה עד היום מניות של 520 חברות ותרמה יותר מ-15 מיליון דולר שהתקבלו ממימוש המניות בשלבים מתקדמים יותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
