נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, יכריז הערב (ג') בנאום היסטורי כי ארה"ב החליטה להכיר בירושלים כבירת ישראל, וכי הוא הנחה את משרד החוץ האמריקאי לפתוח בתהליך להעברת השגרירות לבירה. עם זאת, פקידים בכירים בבית הלבן הבהירו אמש (ג') כי התהליך יימשך שנים - לפחות 3-4 שנים, ואחד מהם ציין, אולי ברמז לבאות, כי תהליך העברת שגרירות ארה"ב בלונדון למשכן חדש נמשך 8 שנים.
טראמפ הוא הנשיא האמריקאי הראשון שמכיר פורמלית בירושלים כבירת ישראל, ושגרירותה המתוכננת של ארה"ב שם תהיה השגרירות הזרה בעיר מאז 1980, השנה שבה נטשו את ירושלים 13 שגרירויות, רובן מאמריקה הלטינית, בעקבות החלטת מועצת הביטחון 478 שקבעה כי "חוק ירושלים (לאיחוד העיר) הוא חסר תוקף". יחד עם זאת, בעיר פועלות עתה כמה קונסוליות.
פקידי ממשל בכירים אמרו אמש, בתדרוך לקראת הנאום, כי החלטת טראמפ להכיר בירושלים כבירת ישראל היא הכרה במציאות היסטורית ומציאות עובדתית עכשווית: "בעוד שהנשיא מכיר בכך שמעמד ירושלים הוא סוגיה רגישה ביותר, הוא אינו סבור שהבעיה תיפתר על-ידי התעלמות מהעובדה הפשוטה שירושלים משמשת עתה משכן לרוב משרדי הממשלה, הכנסת, בית המשפט העליון ומוסדות חשובים אחרים, ולפיכך היא בירת ישראל... דחיית ההכרה במעמדה של ירושלים כבירת ישראל לא תרמה דבר להשגת שלום במשך יותר מ-20 שנה".
יתר על כן, אמרו הפקידים, ההחלטה הזו מהווה קיום הבטחה של טראמפ במהלך מסע הבחירות, והיא עונה על מאוויי הקונגרס שבוטאו במשך שנים רבות.
"במשך שנים נשענה העמדה האמריקאית (כלפי ירושלים) על אי-בהירות והעדר הכרה מפורשת (במעמדה כבירה) בתקווה לקדם את תהליך השלום", אמר אחד מהמתדרכים. "התנהלות כזו נראתה סבירה בנסיבות מסוימות, בתקופות מסוימות... אך עתה נראה כי המיקום הפיזי של השגרירות האמריקאית אינו משמעותי לגבי עסקת השלום".
פקיד בכיר אחר אמר, בתום התדרוך הרשמי, כי טראמפ יחזור וידגיש את מחויבותו לתהליך השלום, אך הבית הלבן מכיר בכך ש"צדדים מסוימים" עלולים להגיב בשלילה על היזמה האמריקאית. "אנו עדיין עובדים על תוכנית (השלום) שלנו; היא טרם נשלמה", אמר הפקיד. "יש לנו זמן לדאוג לכך שהיא תהיה משביעת-רצון ולראות כיצד אנשים מגיבים אחרי שהפנימו (את ההכרה האמריקאית) במשך הזמן".
המתדרכים לא הצביעו על אתר ספציפי שישמש אתר למשכן העתידי של השגרירות, ואף נמנעו מלומר האם השגרירות תוקם במערב העיר או במזרחה. בכל מקרה, התהליך יימשך שנים, הם הדגישו. בתשובה על שאלה האם הקמת השגרירות תושלם בתוך הקדנציה הנוכחית של טראמפ, אמר אחד מהמתדרכים כי הקמת שגרירות אמריקאית חדשה, שצריכה לתת מענה לשיקולים ביטחוניים סבוכים נמשכת בדרך-כלל 3-4 שנים.
אנליסטים אמרו אמש כי הקביעה הזו אינה מדויקת לגמרי. באופן תאורטי, טראמפ יכול פשוט להורות להחליף את השלט בכניסה לקונסוליה האמריקאית בירושלים בשלט חדש: "שגרירות ארה"ב", אך הממשל מעדיף להמתין עד שיימצא אתר מתאים, התקנת אמצעי ביטחון מספיקים ומציאת פתרון לשפע בעיות לוגיסטיות, לרבות פתרונות דיור למאות דיפלומטים ועובדים אחרים בשגרירות העתידית.
המשמעות היא שטראמפ יוסיף לחתום מדי חצי שנה על צו שמקפיא את יישומו של "חוק ירושלים" מ-1995ף המחייב את הממשל "לפתוח רשמית" שגרירות אמריקאית בבירת ישראל. נוסח החוק מעניק לנשיא המכהן זכות שיקול: הוא רשאי לבדוק אם ההעברה עלולה לפגוע בביטחון הלאומי של ארה"ב ולעכבה לחצי שנה, אם יגיע למסקנה שקיים סיכון כזה. הנשיא חייב לבחון מחדש את הסוגיה כל 6 חודשים ולהחליט האם לחדש את צו ההקפאה.
הפקידים הבכירים אמרו כי ההכרה בירושלים אינה משנה את המדיניות האמריקאית באזור. לדבריהם, הסטטוס-קוו במקומות הקדושים לא ישתנה, וטראמפ מוכן להוסיף לתמוך בפתרון של שתי מדינות לשני עמים, אם שני הצדדים רוצים בכך. סוגיות קווי הגבול הסופיים וסוגיות הריבונות יצטרכו להיקבע במשא-ומתן בין ישראל לפלסטינים, כפי שגרסה המדיניות האמריקאית עד עתה.
לדברי אתר "פוליטיקו", טראמפ לא יכריז בנאומו כי ירושלים חייבת להישאר "מאוחדת" כבירת ישראל. כל הקביעות האלה נועדו לשמש תמריץ לפלסטינים לא לזנוח בתהליך השלום ולאפשר להם להמשיך לטעון כי מזרח ירושלים תהיה בירתם העתידית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.