המפץ הגדול בעולם המדדים - שישפיע על התיקים של כולנו

רעידות אדמה מתרחשות בכל יום ובכל רגע נתון ברחבי העולם. את רובן אנחנו לא מרגישים, אך מידי פעם מתרחש רעש שכזה קרוב לפני השטח, שמטלטל בניינים וגורם לרבים מאיתנו לחשב מסלול מחדש. רעידת אדמה מסוג זה אירעה לפני שבועיים בעולם המדדים, כאשר שניים מעורכי המדדים הגדולים והחשובים ביותר בעולם הודיעו על שינוי מהותי שבכוונתם לבצע.

500 S&P ו-MSCI הודיעו יחד על שינוי בסיווג הענפי לגבי מספר רב של חברות, במטרה להתאים את הסיווג שלהן לאופי פעילותן האמיתי. לכאורה מדובר בעוד שינוי מתודולוגי "יבש" במדדים, שלא אמור לעניין יותר מדי, אבל בפועל השינוי המסתמן יהיה כרוך כנראה בהשלכות מהותיות על הקצאת הנכסים של גופי השקעה רבים וביצירת סקטור משמעותי חדש במדדי המניות המובילים בעולם.

 אילו מניות צפויות להיכלל בסקטור התקשורת החדש

שוב התקשורת "אשמה"

השינוי המוכרז נוגע לאופן בו מסווגים עורכי המדדים את חברות התקשורת. אם עד כה הסקטור כלל רק ספקיות תקשורת קלאסיות, כמו ורייזון, AT&T וספרינט, החל מספטמבר 2018 יסווגו בסקטור זה עוד מגוון חברות, החל ממנועי חיפוש באינטרנט, ועד רשתות חברתיות וחברות מדיה. הסיבה לשינוי המקיף הזה היא באופן בו החברות הללו מייצרות הכנסות והדרך שבה אנו, כצרכנים, שינינו את הרגלי התקשורת בעשור האחרון.

הדוגמה הטובה ביותר שממחישה את הרקע לתמורה הנוכחית, היא השינוי שנעשה באופן צריכת שירותי התקשורת בכל בית. אם בעבר היינו מתקשרים עם ספק אחד לצורך חיבור לתשתית אינטרנט, עם אחר לגלישה עצמה ("התוכן") ועם ספקים נפרדים לטלפון נייח, נייד ולטלוויזיה רב-ערוצית, המיזוגים והרכישות בשנים האחרונות בתעשיית התקשורת יצרו את חבילות התקשורת המשולבות (שמוכרות בעיקר בשמות "באנדל" או "טריפל").

כיום, כמעט כל חברות התקשורת, בארץ או בחו"ל, מציעות חבילות משולבות מתוך ידיעה שמרבית הצרכנים לא ירצו להתקשר עם חמישה ספקים שונים לקבלת שירותי התקשורת המרכזיים.

למעשה, אמצעי תקשורת שבהם השתמשנו בעבר התמזגו וכיום כמעט ולא ניתן להפריד בין כלי המדיה השונים. את המאמר הזה למשל, תוכלו לקרוא בעיתון המודפס - "כמו פעם" - אך סביר שחלקכם יקרא אותו במחשב או בסלולר. ייתכן גם שהגעתם למאמר זה באמצעות קישור מפייסבוק, לינקדאין או טוויטר.

גם מבחינת תשתיות התקשורת חל שינוי נרחב וחלק ניכר מהצרכנים מקבלים היום מספק הטלוויזיה שלהם גם הצעה להתחבר לשירותי האינטרנט שלו. אם כך, ברור שהגבולות לפיהן הוגדרו חברות תקשורת בעבר היטשטשו ואיתם עלה הצורך להגדיר מחדש את הסקטור.

איך זה נוגע לכסף שלי?

בדומה לתעשיית התקשורת ועולם הפרסום, גם ענף ניהול ההשקעות עבר בעשורים האחרונים אבולוציה. אם עד לפני 20 שנה נהגו מנהלי השקעות לנתח את תיקי ההשקעות שלהם בעיקר לפי גודל (מניות גדולות, בינוניות וקטנות) או לפי פילוח גיאוגרפי (מניות בארה"ב, בשווקים מתעוררים וכד'), כיום מרביתם מבצעים גם הקצאה סקטוריאלית. באופן זה, המשקיעים נחשפים למניות בעלות מאפיינים דומים (לדוגמה: חברות קמעונאות), או לחילופין נמנעים מהשקעה במניות בעלות אותו פרופיל סיכון (לדוגמה: חברות שהכנסותיהן נגזרות ממחיר הנפט).

מנהלי השקעות רבים מחליטים מה רמת החשיפה הרצויה לסקטור מסוים ביחס לאחד המדדים המרכזיים, כמו S&P 500 ,STOXX 600 או מדד עולמי דוגמת MSCI World. בשל כך ישנה חשיבות גדולה לשינויים בתוך אותם מדדים ולהרכבם, כיוון ששינויים אלו משפיעים באופן ישיר וגם עקיף על ביצועי ההשקעות בנכסים הנאמדים בטריליוני דולרים.

הפעם האחרונה שעורכי המדדים ביצעו שינוי רוחבי בסיווג הענפי הייתה בספטמבר 2016, אז הופרד ענף הנדל"ן מסקטור הפיננסים והפך לסקטור עצמאי, המהווה כיום כ-3% ממדד S&P 500. השינוי לווה בתזוזת כספים מהותית לכיוון מניות הנדל"ן, שכתוצאה גם זכו להשקת מוצרי השקעה חדשים. השינוי המסתמן שיגיע ב-2018 יהיה כנראה בעל השפעה מהותית הרבה יותר ממה שראינו ב-2016.

 S&P 500 אחרי המפץ הסקטוריאלי

גוגל, פייסבוק ונטפליקס בסירה אחת

אף שעורכי המדדים לא פרסמו עדיין את רשימת המניות שיכללו בסקטור החדש, ניתן לגזור מההודעה שהוציאו בנושא את ההרכב הצפוי. מעבר לחברות הטלפוניה הגדולות שנמצאות בסקטור התקשורת כיום, כמו ורייזון ו-AT&T, יצטרפו לסקטור המורחב גם חברות העוסקות במדיה, שירותי תוכן בסטרימינג, מנועי חיפוש, רשתות חברתיות וחברות מפעילות אתרי המלצות אינטרנטיות.מההגדרות הרחבות הללו אפשר להניח שהסקטור החדש יכלול שמות כמו אלפבית (חברת האם של גוגל), פייסבוק, דיסני, נטפליקס, חברות פרסום כמו אומניקום ושורה של חברות מדיה מובילות דוגמת Comcast, פוקס, טיים וורנר ו-CBS.

להערכתנו, משקל הסקטור החדש ב-S&P 500 יגדל דרמטית מ-2% כיום ל-10% לאחר יישום השינוי. גידול זה יציב את סקטור התקשורת במקום החמישי בחשיבותו מבין כל הסקטורים במדד, לאחר ענפי הטכנולוגיה, הפיננסים, הבריאות והתעשיה, ולפני הצריכה המחזורית והצריכה הבסיסית.

השינוי מעניין במיוחד לאור העובדה שהוא צפוי לקבץ יחד שלושה מהשמות החמים בשוק המניות האמריקאי בשנים האחרונות - פייסבוק, גוגל ונטפליקס. יחד עם אמזון, מניות אלה זכו לכינוי FANG (ראשי התיבות של ארבע החברות) והן הפכו לשם נרדף לצמיחה מסחררת - ערכן נסק מטאורית בשנים האחרונות על רקע עלייה מרשימה בהכנסות וברווחים. בשל כך, ייתכן מאוד שמוצרי השקעה שיעקבו אחר הסקטור החדש יזכו לביקושים משמעותיים.

ואם במוצרי השקעה עסקינן, ניתן להעריך כבר היום כיצד ישפיע השינוי המתהווה על קרנות הסל (ETF) העוקבות אחר הסקטורים המושפעים. נכון להיום, קיימות 5 קרנות סל המתמקדות בסקטור התקשורת בארה"ב, המנהלות ביחד כ-1.9 מיליארד דולר בלבד. מנגד, ETF על סקטור הטכנולוגיה בארה"ב מנהלות יחד כ-57 מיליארד דולר וקרנות העוקבות אחר סקטור הצריכה המחזורית בארה"ב מנהלות עוד כ-17 מיליארד דולר. מן הסתם, רעידת האדמה הנוכחית בעולם המדדים "תזיז" לא מעט כספים בין קרנות הסל הללו.

השינוי הקרב מהווה גם תזכורת לחשיבות ההולכת וגוברת להטמעת מחקר מדדים כחלק אינטגרלי מתהליך ניהול ההשקעות. אי בחינת מתודולוגיית מדד והרכבו בפועל טרם ההשקעה במוצר מדד, עשויה להוביל למצב אבסורדי בו על השקעה ישירה במניה מסוימת בסכום של מיליון שקל מחייבת עבודת אנליזה מקדימה. אולם מנגד, חשיפה עקיפה למניה בהיקף של 20 מיליון שקל כתוצאה מהשקעה במוצר מדד מסוים, לדוגמה במקרה של סקטור הטכנולוגיה בארה"ב שמשקלה של אפל בו יעמוד על כ-20% אחרי השינוי המתואר, תבוצע מבלי להבין מראש את ההשלכות.

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן, יובהר כי חלק מהמוצרים המצוינים לעיל מנוהלים על-ידי לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו.