לא רק בנקים וחברות כרטיסי אשראי: גופים חוץ-בנקאיים בעלי תיק הלוואות למשקי בית בהיקף של מעל ל-250 מיליון שקל יצטרכו להעביר נתונים למאגר נתוני האשראי. ל"גלובס" נודע כי בימים הקרובים צפוי בנק ישראל לבצע פנייה ציבורית ולקרוא לגופים המעניקים אשראי צרכני מעל ל-250 מיליון שקל להצהיר על כך, וזאת במטרה לבצע מיפוי של הגופים שיצטרכו להעביר נתונים למאגר. על אותם גופים לפנות לבנק ישראל ולהודיע על כך תוך כמה שבועות. בשלב הבא יחל תהליך של תקשורת מול הגופים ובניית כללים ומערכות להעברת הנתונים.
המטרה בבנק ישראל היא להשלים את התהליך בתוך כשנה, כך שכאשר מאגר נתוני האשראי יחל לפעול בשנת 2019, כל הגופים (הבנקאיים והחוץ-בנקאיים) יעבירו את הנתונים. לא ברור כמה גופים בישראל רלוונטיים לדרישה זו, שכן בניגוד לנעשה בבנקים אין כיום איסוף מפוקח ושקוף את הנתונים בשוק האשראי החוץ-בנקאי. לפי הערכות, יש כיום עד 15 גופים הנכללים בהגדרה של נותני אשראי בהיקף של מעל 250 מיליון שקל, ביניהם חלק מהמשקיעים המוסדיים כמו מימון ישיר וגם חלק מפלטפורמות ה-P2P (הלוואות ישירות בין אנשים). בסך הכול, ההערכות מדברות על כך שהיקף שוק האשראי החוץ-בנקאי למשקי בית מגיע לכ-10 מיליארד שקל, מתוך סך שוק של מעל 150 מיליארד שקל הנשלט ע"י הבנקים.
הרחבת מקורות המידע במאגר אמורה לשפר את שקיפות מצב הלווים ואת איכות המאגר ויכולתו לבצע הליך חיתום ודירוג איכותי יותר שישקף תמונה מלאה יותר על מצב הלווה. ההחלטה לאלץ גופים חוץ-בנקאיים להעביר נתונים אל מאגר נתוני האשראי אינה טריוויאלית. במקור רק הבנקים וחברות כרטיסי האשראי היו אמורים להיות מחויבים להעביר נתונים אל המאגר, ובאשר לשאר הגופים נקבע כי גוף שירצה לקבל נתונים מהמאגר יצטרך להעביר בעצמו נתונים על לקוחותיו. המחשבה הייתה שעיקרון ההדדיות הזה יביא באופן וולונטרי את הגופים החוץ-בנקאיים להצטרף. אלא שבבנקים התרעמו מהאפליה בדרישות וטענו שמדובר בארביטראז' רגולטורי. כמו כן, בבנק ישראל בדקו את הסוגיה בעולם וראו ש"עיקרון ההדדיות" לא תמיד עובד במדינות שונות. לכן, בסופו של דבר, הוחלט לחייב גוף חוץ-בנקאיים בעלי פעילות מהותית להעביר את הנתונים.
מדובר בבשורה לא פשוטה לגופים החוץ-בנקאיים. ראשית, מהלך זה יחייב אותם לעמוד בסטנדרטים המחמירים של בנק ישראל ולטייב את מאגר הנתונים שלהם. כמו כן, הגופים ייאלצו לבצע השקעה טכנולוגית מסוימת על מנת להתחבר למערכת החיצונית של מאגר נתוני האשראי. גורמים במערכת הפיננסית מעריכים כי השקעה כזו עשויה להגיע לכמה מיליוני שקלים, ומדובר בהוצאה לא מבוטלת לגופים המנהלים הלוואות בהיקף של כמה מאות מיליוני שקלים.
עוד נזכיר, כי במהלך הליך חקיקת חוק מאגר נתוני אשראי נשקלה גם האופציה לחייב חברות כמו חברת החשמל ורשויות מקומיות להעביר נתונים לגבי מוסר התשלומים של לקוחותיהם. בינתיים הנושא ירד מהפרק לאחר שהסתבר כי יש בעיה עם איכות ומהימנות הנתונים. כעת המאגר מתמקד בקבלת מידע מגופים פיננסים, אך לא נפסלת האפשרות בעתיד להרחיב את מקור הנתונים גם לענפים נוספים.
תהליך הקמת מאגר נתוני אשראי הוא פרויקט מורכב שמוביל בנק ישראל ונמשך מזה כשנתיים, כאשר המטרה היא שהוא יתחיל לעבוד בתחילת 2019. במסגרת התהליך, נבחרה ביוני האחרון מטריקס כחברת ה-IT שתקים את המאגר. כמו כן, הבנקים כבר קיבלו הנחיות אילו נתונים הם נדרשים להעביר וכיצד, והם עוסקים בימים אלה בהכנת הנתונים ופיתוח מערכת טכנולוגית שתעביר אותם לבנק ישראל. לשכות אשראי שיעברו הליך רישוי יקבלו גישה אל הנתונים, ועל בסיסם יבצעו את הדירוג. הלשכות יקבלו מידע לא מזוהה לצורך בניית מודל הדירוג. מידע מזוהה הם יקבלו רק כשתהיה בקשת אשראי, ולאחר מכן ימחקו אותו.
איך מאגר נתוני האשראי יעבוד:
■ הבנקים, חברות כרטיסי האשראי וגופים חוץ-בנקאיים בעלי היקף הלוואות של מעל 250 מיליון ש' יעבירו נתונים על לקוחותיהם
■ בנק ישראל מקים וינהל מאגר אליו ירוכזו הנתונים; את התשתית הטכנולוגית למאגר מקימה חברת מטריקס
■ לשכות אשראי שיקבלו רישיון מיוחד יקבלו גישה אל הנתונים לצורך דירוג רמת הסיכון של הלווה
■ הגופים נותני האשראי יקבלו מהלשכות את הדירוג והמידע
■ המאגר אמור להתחיל לפעול בתחילת 2019
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
