הכביש-שטח האמריקאי החדש שברולט אקווינוקס יוצא לקרב

בשבוע שעבר הציגה ג'נרל מוטורס למשקיעים את תוכניותיה האסטרטגיות לשנים הבאות. אם לתמצת את המצגת הארוכה והמפורטת, הרי שהחברה נערכת כיום פיננסית, הנדסית וארגונית לקראת עתיד (די קרוב, להערכתה) בו ישלטו בשוק כלי רכב חשמליים ואוטונומיים פרי פיתוחה, שיגשימו את החזון של "אפס תאונות, אפס זיהום אוויר ואפס פקקים".

החברה מתכוונת להשקיע הון עתק בפיתוח וייצור סדרתי של כלי רכב כאלה, שיציעו טווח מינימלי של כ-480 קילומטר בין טעינות ויצוידו במערכות הקישוריות והבטיחות האקטיביות המתקדמות שבנמצא ויהוו בסיס גם לתחבורה שיתופית חכמה. בקיצור, אלמלא ידענו שמדובר במצגת של יצרנית הרכב השלישית בגודלה בעולם, עוד היינו עלולים לחשוב שהחזון האוטופי הזה הוצג על ידי חברת סטארט-אפ נלהבת כחלק מ-Roadshow לגיוס משקיעים.

אבל אל דאגה: GM עדיין מחוברת לקרקע המציאות ובסוף המצגת היא רומזת, שאת הרכב החשמלי/אוטונומי ימשיכו לממן, לפחות בתחילה, ההכנסות המשגשגות ממכירת טנדרים ורכבי כביש-שטח. אמנם אלה כלים רחוקים מאד מהגדרה של רכב "סביבתי" אבל, כפי שאומר מנהל הכספים של החברה, "זהו פלח שנהנה משולי רווח דו-ספרתיים, מביקוש יציב ומנאמנות לקוחות, והוא יהיה האחרון שיושפע ממהפכת הרכב האוטונומי והשיתופי".

שברולט אקווינוקס החדש הוא תוצר גאה של הפלח הזה והוא ניצב עם שתי רגליים בשוק הרכב המסורתי. עיצובו החיצוני, למשל, מכוון במדויק לטעמם של מיליוני לקוחות ה-SUV בארצות הברית ובשוקי היעד. להבדיל מקודמיו, שעיצובם נע על הגבול שבין מיניוואנים לרכב פנאי (ע"ע שברולט קפטיבה), הכלי החדש נראה כמו SUV קלאסי. הוא מעט קצר יותר מקודמו אבל עדיין רחב וגבוה, מתהדר בגריל מסיבי, מרווח גחון לא מבוטל, משטחי הגנה בצדדים, חישוקים גדולים ועמוד גג אחורי שנטוי בחדות קדימה בנוסח סדרת ה-ML של מרצדס, לא פחות. התוצאה הסופית בהחלט נאה והתרשמנו שהיא מושכת לא מעט תשומת לב ממטפסי סולם הסטטוס בישראל.

כחלק מהשינוי ויתרה GM על שורת מושבים שלישית, אך בסיס הגלגלים הארוך (2.72 מ') מספק כפיצוי שפע מרחב רגליים, ראש וכתפיים ליושבים מאחור, רצפה שטוחה ותא מטען גדול מהממוצע עם יכולת העמסה רצינית. סף הכניסה והיציאה ממוקם בגובה נוח לבני כל הגילים, וסביבת הנהג מזכירה את שברולט קרוז החדשה עם צביר שעונים אנלוגי ברור ונטול גימיקים, ובגרסה המאובזרת יותר, גם מסך מולטימדיה איכותי מאוד שמרכז בתוכו את השליטה על רוב מערכות המשנה ו"מנקה" את עמדת הפיקוד מגודש מיותר של מתגים.

בתא יש לא מעט משטחי פלסטיק נוקשים למגע, אבל איכות הייצור מכובדת ובידוד הרעשים מרשים לרכב מהקטגוריה הזו. האקווינוקס מגיע אלינו עם מערכות בטיחות והתרעה פסיביות מעיקרן (התרעה): בלימת חירום אוטומטית או בקרת שיוט אדפטיבית עדיין לא נמצאות בתפריט. צריך גם לקחת בחשבון הבדלים לא מבוטלים ברמת האבזור בין הדגם הבסיסי לדגם המהודר יותר, שמציע חבילה תחרותית בהחלט של אבזור.

בחרטום המסיבי ממוקם מנוע 1.5 ליטר טורבו-בנזין קטן ומתוחכם, ששייך למשפחת המנועים שבהם מצוידת גם שברולט מאליבו. באקווינוקס הוא מייצר הספק של 170 כ"ס ומומנט של 28 קג"מ ואלה נתונים טובים משמעותית מרוב המתחרים בפלח המחיר שלו. בצירוף עם הדיאטה הלא-מבוטלת שעבר הדור החדש של הרכב - הוא שוקל כעת כ-1.55 טון בלבד - מקבלים ביצועים מכובדים. התאוצה מאפס ל-100 אורכת קצת פחות מ-10 שניות, הרכב צובר מומנטום מכובד בעליות ארוכות ואין בעיה לשייט בשקט וללא מאמץ במהירויות גבוהות.

גרסת ה-2 ליטר טורבו, שמשווקת בארצות הברית, מוצעת עם תיבה אוטומטית מתוחכמת מדור אחרון בת תשע מהירויות. גרסת ה-1.5 "שלנו" מסתפקת בתיבה המסורתית עם 6 מהירויות. ברוב תנאי הנהיגה היא מגיבה היטב, אבל תחת האצה ופקודות רגל מהוססות קיימת השתהות מסוימת בתגובה. צריכת הדלק תלויה בסגנון הנהיגה. נהיגה עירונית טיפוסית ועצבנית תניב בסביבות 10 קילומטרים לליטר ומטה. נהגים רגועים יותר יצליחו להפיק טווח ארוך יותר בכ-30% מכל ליטר.

על הכביש האקווינוקס היא מכונית ידידותית לנהג/ת הממוצע/ת ולמשפחות. תנוחת הישיבה הגבוהה נוסכת ביטחון, הראות לכל הכיוונים טובה וכיול מוצלח של המתלים ובולמי הזעזועים מצליח לנטרל היטב את רוב המהמורות הישראליות הקשוחות ואפילו לספק שיכוך הולם על דרכי עפר מזדמנות. גם הבקרה של תנודות הגוף בעת העברות משקל נמרצות זוכה לציון סביר. מנגד GM עדיין מסרבת לנטוש את מסורת "ההיגוי האמריקאי" וההגה משדר לידיו של הנהג רק את המידע המינימלי הכרחי, מה שיכול להיות מטריד בעת שיוט במהירויות גבוהות ובכבישים מתפתלים.

למרות המראה הקרבי, גרסת ההנעה הקדמית לא ממש מיועדת לנסיעת שטח אבל גילינו שהיא מספקת יכולת מרשימה של דילוג על מדרכות גבוהות ורמפות ומקלה מאוד את ההישרדות בנוף האורבני נטול החנייה שלנו.

אקווינוקס ברמת הגימור ההתחלתית עולה כ-150 אלף שקלים, מה שעלול לשים אותו בצלם של המתחרים הקוריאנים המרכזיים, יונדאי טוסון (בגרסת ה-2 ליטר) וקיה ספורטאג' (בגרסת הבסיס). אלה מנהלים כיום ביניהם מלחמת מחירים עזה וקשה לנו לראות מתחרים חיצוניים מצליחים להכניס רגל ביניהם.

לעומת זאת הדגם המאובזר יותר של האקווינוקס, שעולה כ-160 אלף, כבר מציב תחרות רצינית לגרסאות הטורבו הבכירות והיקרות של האחיות הקוריאניות וללהיטי שוק מסורתיים דוגמת מאזדה CX-5. כך או כך, זהו רכב, שימשיך להציב את המותג שברולט במקום ראוי על המפה השיווקית לפחות עד תחילתה של "תוכנית האוטונומיה".

חלק מהמתחרות

ניסאן קאשקאי

בטווח המחיר של 144 עד 160 אלף שקל מציע הקאשקאי עיצוב מודרני, תא נוסעים מתוחכם ומרחב פנים מכובד. גרסת הטורבו-בנזין בנפח 1.2 ליטר מסתפקת ב-115 כ"ס ומשודכת לתיבה רציפה ויש גם אופציה למנוע טורבו-דיזל חזק יותר. נוחות הנסיעה של הרכב טובה וההתנהגות מהוקצעת

פורד קוגה

במחיר שנע בין 144 ל-175 אלף שקל, בהתאם לגרסה, מציע הדור האחרון של הקוגה מנוע 1.5 ליטר טורבו עם 182 כ"ס שמשודך לתיבה בת 6 מהירויות, תא נוסעים מרווח וביצועים זריזים. הגרסאות הזולות מציעות אבזור בסיס סביר;הגרסאות היותר יקרות מציעות מערך מקיף מאוד של עזרי סטטוס ובטיחות

סיאט אטקה

סיאט אטקה קצרה, נמוכה וצרה יותר מהאקווינוקס אבל תכנון טוב של החלל מעניק לה תא נוסעים מרווח ותא מטען בנפח 510 ליטר. השלדה שלה נמרצת וספורטיבית ומנוע 1.4 ליטר טורבו עם 150 כ"ס, בשילוב עם משקל עצמי נמוך מאוד, מעניקים לה ביצועים זריזים. המחירים נעים בין 140 ל-166 אלף שקל