הכרה בי-ם? הממשל לא מוכן לרשום "ירושלים, ישראל" בדרכונים

דיבורים לחוד, מעשים לחוד? ביום רביעי שעבר הכריז נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, כי ארצו מכירה בירושלים כבירת ישראל. למחרת הבהיר בכיר במשרד החוץ האמריקאי כי ירושלים אכן הוכרה כבירתה של מדינת ישראל, אך משרדו לא ישנה את הנוהל רב-השנים, שלפיו בדרכונו של אזרח אמריקאי שנולד בירושלים יצוין מקום הלידה כ"ירושלים", ולא כ"ירושלים, ישראל", כפי שמקובל בדרכוני אלה שנולדו בערים אחרות בישראל, או למעשה כל מקום אחר בעולם; למשל: "גבעתיים, ישראל". הוא אמר עוד כי אפילו סיווג ירושלים במפות רשמיות של ארה"ב לא ישונה עד לקבלת החלטה חדשה בסוגיה זו.

הנה קטע מדו-שיח קומי בין דייוויד סאטרפילד, עוזר בפועל של שר החוץ האמריקאי, למאט לי, הכתב הדיפלומטי הוותיק של סוכנות "אסושייטד פרס", בתדרוך לכתבים בסטייט דיפרטמנט, ביום חמישי:

לי: מהי בירת ישראל?

סאטרפילד: "הנשיא פרסם אתמול הצהרה, שלפיה ארה"ב מכירה בירושלים כבירתה של מדינת ישראל.

לי: אז התשובה לשאלה היא 'ירושלים', נכון?

סאטרפילד: "מדויק לגמרי".

לי: באיזו ארץ נמצאת ירושלים?

סאטרפילד: "הנשיא הכיר בירושלים כבירת ישראל".

לי: האם פירוש הדבר שהממשל האמריקאי מכיר רשמית בכך שהתחום המוניציפלי של ירושלים נמצא בתוך מדינת ישראל?

סאטרפילד: "בשלב זה לא חל שום שינוי במדיניות שלנו לגבי נהלים קונסולריים או הנפקת דרכונים; אני חושב שלכך מכוונים דבריך".

לי: רציתי לדעת מה ההשלכות המעשיות של (החלטת טראמפ) שאינן משתלבות בהכרח במדיניות הרחבה יותר, תהליך השלום... למשל דברים כמו מפות. האם הן יוצאו מהמחזור? האם דרכונים יזהו את ירושלים כחלק ממדינת ישראל אם בעל הדרכון נולד בירושלים? ומה לגבי מסמכים רשמיים? האם יצויין בהם ירושלים, פסיק, ישראל? מה עם כתובת הקונסוליה (הנוכחית בירושלים) לצרכי דואר?

סאטרפילד: "כבר אמרתי שלא יחול שינוי בנהלים הקונסולריים בשלב זה. לגבי מפות, אנו בוחנים, כמובן, את הנושא ונודיע כאשר נחליט כיצד לטפל בירושלים במפות רשמיות של הממשל האמריקאי".

לי: או-קיי, נראה לי שכאילו לגבי התחומים האלה לא תהיה כל השפעה מעשית (להכרזה על הכרה בירושלים כבירת ישראל).

סאטרפילד: "אכן, לגבי נהלים קונסולריים לא תהיה כל השפעה".

מאוחר יותר עדכן הסטייט דיפרטמנט את דברי סאטרפילד לגבי מפות רשמיות. בהודעת המשרד נאמר, כי פקידי רשות בוחנים דרכים לציון ירושלים כבירת ישראל על מפות אלה, כגון אותיות מודגשות, אותיות עם קו מתחתן או הוספת כוכב ליד שם העיר. בכל מקרה, המפות לא ישורטטו מחדש.

כמה מחוקקים בקונגרס הגיבו בזעם על מה שנראה להם כמאמץ מכוון של הסטייט דיפרטמנט לחבל במדיניות של הנשיא. אך נראה שמשרד החוץ פועל יד ביד עם הבית הלבן בסוגיה זו. דוברת הסטייט דיפרטמנט אמרה: "ארה"ב אינה נסוגה ממאמציה לעודד את הצדדים ליישב את המחלוקת ביניהם לגבי סוגיות המעמד הסופי בהסכם שלום מקיף. הגבולות הספציפיים של הריבונות הישראלית בירושלים נתונים למו"מ על המעמד הסופי. ארה"ב אינה נוקטת עמדה לגבי הגבולות (האלה)". הדברים כמעט זהים לדברים שהשמיע טראמפ בנאומו על ההכרה בירושלים ביום ד' שעבר.

יועץ בכיר למחוקק רפובליקאי אמר אמש ל"גלובס", כי אי-העקביות לכאורה בין דברי סאטרפילד על הדרכונים והמפות הרשמיות לבין נאום טראמפ אינה אלא תיאום בין הבית הלבן לסטייט דיפרטמנט, כאשר צעדי משרד החוץ משלימים את אלה של הבית הלבן. המועצה לביטחון לאומי בבית הלבן מנסה לאזן בין המדיניות האמריקאית החדשה - הכרה בירושלים - לבין הצורך החיוני להחיות את המו"מ בין ישראל לפלסטינים. מכאן הדגש החזק על הקביעה שהגבולות הספציפיים של ירושלים ייקבעו רק במו"מ על המעמד הסופי.

מקבלי ההחלטות בסטייט דיפרטמנט הציבו את הווידיאו של תדרוך סאטרפילד על הדרכונים והמפות כידיעה המרכזית בעמוד הבית של אתר המשרד שלהם במשך כל סוף השבוע.

"מי שטוען שהשארת נהלי הנפקת הדרכונים על כנם היא סימן לחיכוך בין הסטייט דיפרטמנט לבית הלבן, מרד הדיפלומטים, אם תרצה, אינו יודע מה הוא שח", אמר המקור בקונגרס. "גם הדיפלומטים וגם טראמפ רוצים לאותת לצדדים שגורל ירושלים בעצם נתון בידיהם".

בכל זאת, כמה מחוקקים רפובליקאים, שמזוהים עם האגף הימני של מפלגתם, זועמים על התנהלות הסטייט דיפרטמנט. "בעקבות ההכרה ההיסטורית של הנשיא בירושלים כבירת ישראל, אסור שהעקשות הביורוקרטית של הסטייט דיפרטמנט תגרום לכך שהמדיניות החדשה של טראמפ לא תשתקף בדרכונים האמריקאים", צייץ אתמול הסנטור טד קרוז, רפבוליקאי מטקסאס.

וציר בית-הנבחרים רון דה-סאנטיס, רפובליקאי מפלורידה, אמר לאתר הימני "וושינגטון פרי ביקון": "הנשיא הוא המפקד העליון והגוף היחידי כאשר מדובר בניהול מדיניות חוץ. "החוקה אינו מעניק את הסמכות הזו לביורוקרטים בסטייט דיפרטמנט".

חוגים מסוימים ביהדות ארה"ב וישראל שואפים זה מכבר לאכוף על הסטייט דיפרטמנט לכתוב בדרכון אמריקאי "ירושלים, ישראל", אם בעל הדרכון נולד בעיר זו. משפחתו של מנחם בנימין זיבוטופסקי, אזרח ארה"ב שנולד בירושלים ב-2002, פנו לערכאות בארה"ב כדי לחייב את הממשל לציין 'ישראל' ליד 'ירושלים' בדרכונו של הילד. התביעה התגלגלה בערכאות השיפוטיות, אך, בסופו של דבר, קיבל הקונגרס חקיקה שאכן מחייבת את הסטייט דיפרטמנט להציב את המילים 'ירושלים' ו'ישראל' זו בצד זו בדרכונים. בכל אופן, בית-המשפט העליון קבע שלקונגרס אין סמכות להתערב בענייני ניהול מדיניות חוץ וביטל את תקפות החוק. נראה שההכרה בירושלים של ממשל טראמפ לא תשנה את המציאות הזו.