חקיקה חדשה מבקשת להגביל כוחם של היבואנים הבלעדיים

החוק לקידום התחרות אל מול היבואנים הבלעדיים מגיע מחר (ב') לקריאה ראשונה במליאת הכנסת.

החוק נועד להגביל את כוחם של היבואנים הבלעדיים, המנצלים את כוחם בכדי לצמצם את פעילות היבואנים המקבילים באמצעות מניעת גישה לערוצי ההפצה הקמעונאיים, "תוך ניצול לרעה של כוח השוק המצוי בידיהם", לשון הודעת משרד הכלכלה.

החוק יאפשר לממונה על ההגבלים העסקיים להורות ליבואן בלעדי על צעדים קונקרטיים שעליו לנקוט על-מנת למנוע פגיעה בתחרות מיבוא מקביל וכן למנוע את תופעת ה"גיאו בלוקינג", כלומר מקרים שבו יבואן בלעדי מונע גישה של צרכנים ישראלים לרכישת מוצרים באתרי אינטרנט בינלאומיים, בכדי שלצרכן תיוותר ברירת הקנייה של אותו מוצר דרך ערוצי ההפצה של היבואן, ולא ברכישה מקוונת שיכולה להוות עבורו חיסכון.

בעניין זה נציין כי חסימה כזו, שהצרכנים הישראלים מכירים על בשרם, אינה יכולה להיות מושלמת בעולם שבו ניתן להזמין מוצרים שיעברו דרך כתובת פיקטיבית בארה"ב או באירופה, ודרכה יגיעו לישראל. הבעיה בשיטה זו היא העלות הנוספת למשלוח לישראל שהצרכנים משלמים, אלא שלעתים גם בשקלול הזה עדיין המחיר הסופי של המוצר שמוזמן מחו"ל יהיה זול יותר מהמחיר בחנויות בישראל.

כך או כך, המהלכים הללו מקוממים כשלעצמם, והם לא מסתיימים רק בקנייה המקוונת - אלא גם בחסימות של יבואנים מקבילים לייבא לישראל מוצרים זהים לאלה של היבואנים הבלעדיים, באמצעות מניפולציות כאלה ואחרות. יבוא מקביל, נזכיר, מתקיים לרוב דרך מפיץ ממדינה שלישית שעוקף את המפיץ הבלעדי.

אחד התחומים ש"סובלים" הכי הרבה מהיבוא הבלעדי הוא תחום הטואלטיקה והטיפוח - ולראיה פער המחירים המשמעותי בין הרשתות הישראליות ומקבילותיהן בחו"ל. בתחום רשתות המזון, חלק מהרשתות כבר הניפו את דגל היבוא המקביל, הן במוצרי טואלטיקה והן בתחום המזון והמשקאות - בהן רשת ויקטורי.

במשרד הכלכלה מדגישים כי ההצבעה מחר, לתיקון חוק ההגבלים העסקיים, מהווה שלב נוסף בדרך להגברת התחרות וטיפול בריכוזיות ביבוא הבלעדי. במסגרת זו הגיש שר הכלכלה, אלי כהן, תיקון לחוק ההגבלים עסקיים - "הסרת חסמים בתחום היבוא", במסגרת הוראת שעה ל-3 שנים, עם אפשרות הארכה ל-3 שנים נוספות (מטרת הקצאת הזמן היא בחינת השלכות החוק ויעילותו בפועל).

החוק, אם ויעבור, יעניק סמכויות לממונה על ההגבלים העסקיים להורות ליבואן מורשה על צעדים קונקרטיים שעליו לנקוט על-מנת למנוע חשש לפגיעה משמעותית בתחרות מיבוא מקביל, בדומה לסמכויות הממונה בתחום המונופולים או בתחום קבוצות ריכוז. הפרה של הוראות החוק כמוה כהפרה של חוק ההגבלים העסקיים, על כל המשתמע מכך. החוק יאפשר פעולה של הממונה מול יבואן מורשה החוסם תחרות, תוך בחינת הפעולות הנדרשות לכל מקרה ומקרה שיובא לפתחה.

שר הכלכלה והתעשייה, אלי כהן, מסר כי "אחד הגורמים המרכזיים ליוקר המחיה הוא חסימת היבוא המקביל. יבואנים מורשים שיחסמו תחרות במכוון - ייבלמו על-ידי הממונה על ההגבלים העסקים".

לדבריו, "יבואנים מנצלים בלעדיות בייצוג מותגים בינלאומיים לטובת מחירים גבוהים בשוק הישראלי, מה שמביא לפערי מחירים בלתי סבירים בין ישראל לעולם. משרד הכלכלה, לרבות הרשויות הכפופות אליו, ימשיכו לקדם בנחישות מהלכים להורדת יוקר המחיה".

הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, הוסיפה כי "יבוא מקביל הוא בעל חשיבות בהורדת יוקר המחיה".

משרד הכלכלה מפרסם מעת לעת מחירונים של מוצרים זהים בארץ ובחו"ל במטרה להמחיש את פערי המחירים. פערים אלה, למשל על מוצרי טואלטיקה, הצביעו על פער של 48% בין המחירים בישראל לעומת מדינות שונות בעולם. הפערים הללו יכולים להסביר גם את התחזקות הקניות המקוונות בעיקר בזירה הבינלאומית, כשאתרים שמוכרים גם מוצרי טואלטיקה וטיפוח (דוגמת iherb) זוכים להצלחה בקרב הקונים הישראלים. במשרד הכלכלה טוענים כי במוצרים ספציפיים בהם ניכרת חדירה של יבוא מקביל, ירדו רמות המחירים של אותו המוצר בכ-30%.