הפחתות מס יזומות יפחיתו את שיעורי המס באופן קבוע, ובכך יקשו על עמידה ביעד הגירעון בשנים הבאות - כך אמר היום (א') מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל, פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי. בכך חזר מנהל חטיבת המחקר על עמדתו הרשמית של בנק ישראל כפי שהובעה על-ידי הנגידה ד"ר קרנית פלוג, שאמרה בחודש שעבר כי "אם נוריד מסים עכשיו, נצטרך להעלות אותם ב-2019".
בדברו היום בוועידה כלכלית של ברית פיקוח רואי חשבון, אמר סטרבצ'ינסקי כי נימוק נוסף שאינו תומך בהפחתת מס כעת היא העובדה שהמשק נמצא במצב של תעסוקה מלאה, ומשום כך, להפחתת המס צפויה להיות השפעה קטנה יחסית על הפעילות הכלכלית. לדבריו, לא נדרשים צעדים מיוחדים בתקציב כדי לעודד את הפעילות הכלכלית, היות והיא נמצאת במסלול של התרחבות מתמשכת.
שר האוצר משה כחלון טרם החליט כיצד יחולקו עודפים בהיקף של 16 מיליארד שקל ויותר שנוצרו בתקציב 2017 בעקבות עסקאות חד-פעמיות למכירת מניות שליטה בכתר פלסטיק (1.2 מיליארד) ומובילאיי (4.1 מיליארד) וכן בעקבות מבצע גביית מסים של רשות המסים שהכניס לקופת המדינה כ-13 מיליארד שקל מעבר לתחזית.
ההערכות הן כי כחלון יבחר להשתמש במרבית הכסף להחזר חובות (מימון הגירעון) ואת יתרתו ינצל לצורך הטבות מס זמניות, דוגמת הגדלת נקודות זיכוי במס הכנסה לזוגות צעירים עובדים. כחלון כבר הודיע על ביטול מכסים בהיקף של כ-140 מיליון שקל לשנה.
בתוך כך, נזכיר כי ההחלטה כיצד תחולק הרזרבה התקציבית של 2018 נדחתה למועד אישור תקציב 2019. על-פי הכללים הפיסקליים רשאית הממשלה להגדיל את הוצאותיה ב-2018 בסכום נוסף של 3.2 מיליארד שקל (סכום נמוך בכ-300 מיליון שקל מהסכום המתוכנן). על סכום זה מתנהלת תחרות עזה בין דרישות רבות של השרים, ובכלל זה: הפעימה הראשונה בהעלאת קצבאות הנכים בהיקף מינימלי של 1.3 מיליארד שקל, המשך מימון הצהרונים וצעדים נוספים בתכנית נטו משפחה של שר האוצר משה כחלון (2.4 מיליארד שקל), דרישתו של שר הביטחון אביגדור ליברמן לתוספת תקציב בסך 4.7 מיליארד שקל לביטחון, תביעות שכר של המורים ותכנית קיצור ימי חופשה בבתי הספר של שר החינוך נפתלי בנט (מאות מיליוני שקלים).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.