התקוממות נגד "הגברים רבי-הכוח"

עוצמתו של הגל וחשיבותו ההיסטורית מקבלות ביטוי לא צפוי: המפלגה הדמוקרטית מתחילה להתחרט על הקלינטונים. מדוע לכל הרוחות היא מינתה אותו למועמדה לנשיאות ב-1992; ומדוע היא עודדה אותה להתמודד על מושב בסנאט, ב-2000; ומדוע היא כמעט מינתה אותה למועמדת לנשיאות, ב-2008; ומדוע, הו, מדוע, היא מינתה אותה ב-2016?

החרטה על הקלינטונים התחילה אל נכון במוצאי תשעה בנובמבר 2016, כאשר התברר שדונלד טראמפ יהיה הנשיא הבא של ארה"ב. אבל זו הייתה חרטה פרגמטית: היא הפסידה, ולכן חבל שהתמודדה. עכשיו מתפשטת חרטה חדשה: היא והוא לא היו ראויים להיות שם לא רק בגלל ליקוייהם הפוליטיים, אלא בעיקר בגלל ליקוייהם המוסריים. הוא ניצל נשים והשפיל אותן; היא עזרה לו לטשטש את חומרת מעשיו.

ההתפתחות הלא-צפויה הזו היא תוצאה של הגל הנ"ל: בארה"ב מתנהלת עכשיו התקוממות דרמטית נגד ניצול מיני של נשים. איש אינו יכול עוד להסתתר. בשבוע שעבר התפטרו שלושה חברי קונגרס על רקע האשמות של התנכלות לנשים. במדינת אלבמה יהיו השבוע בחירות מיוחדות לסנאט (למלא מושב שהתפנה קודם זמנו), והאשמות של התנכלות מינית מלוות את המועמד המוביל במידה כזאת שאולי יתרונו לא יספיק לו להיבחר.

"במשך שנים", כתבה מורין דאווד ב"ניו-יורק טיימס", "נהגו בנשים מאשימות כה רבות כמו היו נזק לוואי (collateral damage), שמותר להכפיש ולהשליך, כדי שהקריירות של גברים רבי-כוח יוכלו להימשך באין מפריע".

אבדות כבדות

לא עוד. מאז התפוצצה פרשת הארווי וויינסטין, מפיק העל ההוליוודי, לפני חודשיים ויותר, לא שקטה הארץ כמעט אף יום אחד. 40 גברים בעמדות בכירות נחשפו, התפטרו או הודחו מאז (את הרשימה המלאה אפשר למצוא כאן, https://tinyurl.com/40-fallen-men) בארה"ב מתנהלת עכשיו התקוממות דרמטית נגד ניצול מיני של נשים. איש אינו יכול עוד להסתתר. בשבוע שעבר התפטרו שלושה חברי קונגרס על רקע האשמות של התנכלות לנשים. הציפייה הכמעט כללית היא שהארץ לא תשקוט עוד ימים רבים, וקריירות של הרבה "גברים רבי-כוח" עומדות להגיע אל קיצן.

האבדות כבדות. המפלגה הדמוקרטית, נושאת הנס של המאבק לזכויות נשים, נפרדה בשבוע שעבר משניים מן המחוקקים הבולטים ביותר שלה.

ג'ון קוניירז (Conyers), בן 89, ייצג מחוז בחירה במדינת מישיגן 50 שנה ויותר. הוא ניצח ב-25 בחירות רצופות, אולי שיא עולמי. הוא היה זקן חברי הקונגרס וזקן ההתאחדות של חברי הקונגרס השחורים. הוא תואר לעתים קרובות כ"סמל (אייקון) של התנועה לשיווי זכויות האזרח", ושימש יושב ראש ועדת המשפטים רבת-הכוח של בית הנבחרים.

אל פראנקן, בן 66, הוא אחד משני הסנאטורים של מדינת מינסוטה, ומכהן בסנאט זה תשע שנים. הוא היה קומיקאי ידוע, וכניסתו לפוליטיקה עוררה מלכתחילה שיעורים משתנים של אי-נוחות. אבל עד מהרה הוא קנה לעצמו מוניטין של רצינות ואחריות. שמו אפילו הוזכר בזמן האחרון כטוען אפשרי לנשיאות בבחירות של 2020.

שניהם, קוניירז ופראנקן, היו תומכים עקיבים של חקיקה לטובת זכויות נשים ומיעוטים, וזוהו חד-משמעית עם האגף הפרוגרסיבי של מפלגתם. בלשון מוכרת יותר לישראלים, הם "שמאלנים", אם כי בארה"ב מעדיפים את האיפיון "ליברלים".

הסכר נפרץ

שניהם רצו להישאר. קוניירז הכחיש בהחלט שידו הייתה באשה, אף כי הוא שילם 27,000 דולר למתלוננת בשכר שתיקתה. מנהיגי סיעתו באו תחילה להגנתו, אבל המתלוננת עמדה בכל התוקף על גירסתה. המנהיגים שינו את דעתם. "אין לי מושג מאיפה צצו ההאשמות האלה", התעקש קוניירז בנאום ההתפטרות שלו, באמצע השבוע שעבר. הוא לא התחרט, והוא הודיע שיעזור לבנו בן ה-27 להיבחר תחתיו. יומיים אחר כך דווח, שהבן נעצר בחשד שדקר את חברתו.

פראנקן, לעומת זאת, לא ניסה להכחיש, גם מפני שנתפס בשעת מעשה, בצילום (מ-2006) שהראה אותו חופן את שדיה של שחקנית, החוטפת תנומה על מטוס; וגם מפני שלא היה טעם ציבורי בהכחשה. עתידו הפוליטי היה יכול להינצל רק על יסוד חרטה אותנטית.

תחילה היה נדמה שהעניין יובא לדיון בוועדת האתיקה של הסנאט, ופראנקן ייצא משם בנזיפה חמורה, לא יותר. אבל מספר הנשים המתלוננות גדל עד שמונה, והלחץ עליו להתפטר גבר והלך. הסכר נפרץ, כאשר הסנאטורית קירסטן גיליבארד ממדינת ניו-יורק הרימה את קולה לטובת התפטרותו המיידית. כל הנשים הדמוקרטיות בסנאט (16 בסך הכול) הצטרפו אליה, ובעקבותיהן באו גם גברים. אגב, גיליבארד, שירשה את הילארי קלינטון בסנאט לפני תשע שנים, הכריזה באחרונה שביל קלינטון היה צריך להתפטר ב-1998, כאשר נחשפה פרשת יחסיו עם מוניקה לוינסקי.

אדם שהתנכל לקטינות

נאום ההתפטרות של פראנקן במליאת הסנאט לא היה בדיוק מעמד של הכאה על חטא. הוא לא התנצל. אדרבא, הוא הודיע שבהתנצלותו הראשונית לא היה משום הודאה בהאשמות. חלק מן ההאשמות הוא מכחיש מעיקרן, וחלק הן תוצאה של "אי-הבנה".

הוא, לפחות הוא, חשב ש"יש משהו אירוני" בהתפטרותו הכפויה בשעה ש"אדם אשר הודה בהתקפות מיניות" יושב בבית הלבן, ו"אדם אשר התנכל לקטינות" מתמודד על מושב בסנאט ב"תמיכה מלאה של מפלגתו".

דונלד טראמפ, המגיב בדרך כלל על כל דבר, נמנע מלהגיב על העקיצה. אולי אפילו הוא הבין ששתיקה יפה לחכמים, בייחוד כאשר חכמים נושאים שקים כבדים מאוד על גבם.

אבל טראמפ לא נרתע אף כמלוא הנימה מן הרמז השני, לרוי מור, איש המנסה להיבחר לסנאטור רפובליקאי מטעם מדינת אלבמה. מור שייך לאגף הקיצוני ביותר של הימין הנוצרי, ומאמין בעליונות "החוק האלוהי" על פני החוק האזרחי החילוני. חוץ מזה, שורה של נשים האשימו אותו שניסה לפתות אותן בשעה שהיו קטינות. מור הכחיש בכל התוקף. טראמפ מאמין לו, אף כי כמעט כל הסנאטורים הרפובליקאים מאמינים דווקא למאשימותיו.

ייתכן מאוד שתמיכת הנשיא תספיק למור בבחירות של יום ג'. סוף סוף אלבמה לא הצביעה בעד מועמד דמוקרטי לסנאט זה 25 שנה. טראמפ עצמו הביס בה את הילארי קלינטון בהפרש של 28%. ההפרש הזה לא יחזור השבוע. יתר על כן, ניצחון של מור עלול לגבות מחיר כבד ממפלגתו. הדמוקרטים יוכלו לשרטט את תווי פני של מור על פרצופה של המפלגה הרפובליקאית בבחירות לקונגרס בעוד 11 חודשים.

אבל עניין אחד ברור למדי: הנורמות בחיי אמריקה על יחס כלפי נשים עומדות בסימן שינוי היסטורי. תוצאה סבירה אחת היא שעשרות פוליטיקאים גברים ישתרכו בחודשים הבאים בתורי היציאה מן הקונגרס, ויפנו את מקומותיהם לנשים, בייחוד נשים.

יש כיום 21 נשים בסנאט בוושינגטון. זו רק חמישית מן המושבים, אבל הקוראים מוזמנים להיזכר שלפני 25 שנה הייתה שם אשה אחת בלבד. הילארי קלינטון לא "שברה את תקרת הזכוכית", אולי מפני שלא הייתה ראויה לשבור. אפשר לחזות עכשיו בדרגה ניכרת של סבירות שאשה תהיה המועמדת הדמוקרטית לנשיאות או לסגנות הנשיאות ב-2020; ואשה תהיה נשיאה לכל המאוחר ב-2028. וכשהיא תתייצב במליאת בית הנבחרים לשאת את נאומה הראשון על מצב האומה, חצי הנוכחים יהיו נשים. אכן, מעז עומד לצאת מתוק.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny