בכיר לשעבר בפייסבוק מאשים אותה ואת מתחרותיה בגרימת נזק חברתי ברחבי העולם. צ'מאת פאליהפיטיה, שהצטרף לפייסבוק ב-2007, הפך לסגן הנשיא האחראי על צמיחת משתמשים ועזב ב-2011, אמר שהוא חש "אשמה עצומה" בשל החברה שהוא עזר לבנות. "אני חושב שיצרנו כלים שקורעים לחתיכות את המרקם החברתי", אמר לקהל באירוע בבית הספר לעסקים בסטנפורד, והמליץ לאנשים לקחת "הפסקה גדולה" מהרשתות החברתיות.
הביקורות של פאליהפיטיה לא כוונה רק כלפי פייסבוק, אלא כלפי המערכת הרחבה יותר של תכני אינטרנט. לדבריו הוא וחבריו יצרו "לולאות משוב קצרות-טווח", שמונעות בידי המוליך העצבי דופמין, והן "הורסות את איך שהחברה עובדת. אין שיח תרבותי, אין שיתוף-פעולה, אלא מידע מוטעה, שקרים. וזו לא בעיה אמריקאית - זה לא נוגע למודעות הרוסיות. זו בעיה גלובלית. זה מפורר את יסודות ההתנהגות האנושית".
הוא תיאר תקרית בהודו שבה הודעות שקריות לגבי חטיפות שותפו בווטסאפ (שבבעלות פייסבוק), וגרמו ללינץ' ב-7 אנשים חפים מפשע. "אלה הדברים שאנחנו מתמודדים איתם. ודמיינו לעצמכם מצבים קיצוניים יותר. יש גורמים רעים שיכולים לעשות מניפולציה על המון אנשים ולגרום להם לעשות כל דבר שירצו. זה מצב עניינים מאוד, מאוד גרוע".
בדבריו קרא פאליהפיטיה לקהל לעשות "חשבון-נפש" לגבי מערכת היחסים שלו עם הרשתות החברתיות. "אתם לא מבינים את זה, אבל מתכנתים אתכם" הוא אמר, "אתם חייבים להחליט על כמה מהעצמאות האינטלקטואלית שלכם אתם הולכים לוותר".
"משקיעים בחברות גרועות וחסרות תועלת"
בנוסף לרשתות החברתיות, פאליהפיטיה ביקר את כל מערכת מימון ההון סיכון בעמק הסיליקון. הוא אמר שמשקיעים מזרימים כסף ל"חברות גרועות וחסרות תועלת", במקום לטפל בבעיות אמיתיות כמו שינוי האקלים ומציאת מרפא למחלות.
פאליהפיטיה מנהל בימים אלה חברת הון סיכון משלו, "סושיאל קפיטל", שמתמקדת במימון חברות בתחומים כמו בריאות וחינוך. לדבריו, אף על פי שמשקיעים בהייטק נדמים כל יכולים, הם השיגו את כוחם בזכות מזל ולא יכולות. פאליהפיטיה אמר כי הוא מקווה להשתמש בכסף שהרוויח בפייסבוק כדי לעשות טוב בעולם. "אני לא יכול לשלוט בהם", אמר על החברה שבה עבד, "אני יכול לשלוט בהחלטה שלי, והיא שאני לא משתמש בזה (בפייסבוק). אני יכול לשלוט בהחלטות של הילדים שלי, ואני לא מרשה להם להשתמש בזה".
הוא הוסיף כי "אנחנו מנסים להציג שלמות (ברשתות החברתיות) כי אנחנו מתוגמלים על זה באותות קצרי-טווח - לבבות, לייקים - ואנחנו מחברים את זה לתחושת ערך ולאמת. אבל האמת היא שזה זיוף, פופולריות שברירית לטווח הקצר, שגורמת לנו להרגיש ריקים. זה מכריח אותנו להיכנס למעגל מרושע שבו אתה שואל את עצמך 'מה הדבר הבא שאני צריך לעשות כדי לקבל את זה בחזרה?'".
הדברים פורסמו אתמול (ב') בידי האתר The Verge, אך נאמרו עוד בנובמבר, זמן קצר לאחר ששון פארקר, נשיא פייסבוק בזמן הקמתה, אמר שהפך למתנגד מטעמי מצפון לרשתות חברתיות, ושפייסבוק ואחרות זכו להצלחה באמצעות "ניצול נקודת תורפה בפסיכולוגיה האנושית".
מנהל מוצר לשעבר בחברה, אנטוניו גרסייה-מרטינז, אמר בעבר שפייסבוק משקרת לגבי היכולת שלה להשפיע על משתמשים בהתבסס על הנתונים שהיא אוספת אודותיהם, וכתב את הספר "Chaos Monkeys" על עבודתו בחברה.
חברות המפעילות רשתות חברתיות ספגו ביקורת נוקבת בשנה האחרונה: יותר מבעבר יוחסה להם אחריות לפילוגים פוליטיים ולליבוי שנאה, על רקע התרבות הפייק ניוז והתעמולה המתחזה לחדשות בפייסבוק ופלטפורמות אחרות. החברה הכירה רק לאחרונה בכך שמכרה מודעות פרסומת לסוכנים רוסים שרצו לזרוע פילוג בקרב מצביעים אמריקאים במהלך בחירות 2016.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.