עדיין מח"כים: הקרב על ערוץ הכנסת לא יסתיים כל-כך מהר

ההודעה שיצאה ביום חמישי האחרון מטעם מועצת הכבלים והלוויין הייתה חריגה בכל קנה-מידה. המועצה, שבשבתה כוועדת מכרזים בחרה לפני כ-7 חודשים את ערוץ 20 כמפעיל של ערוץ הכנסת ל-10 השנים הקרובות, נאלצה להודיע כי היא מבטלת את בחירתה, אך רובה המוחלט של ההודעה הוקדש כדי להצדיק, גם כעת, את הבחירה המקורית במאי השנה.

"ההצעה של ערוץ לשידורי הכנסת בע"מ (הגוף הייעודי שהקים ערוץ 20, י"כ) הציעה במישור התוכני את ההצעה הטובה ביותר, וזכתה בניקוד הגבוה בפרק התוכן. ההצעה הזוכה התבלטה על פני האחרות בכך שהציעה תוכן טלוויזיוני מגוון ומקורי לערוץ פרלמנטרי, שטרם נראה על המרקע כיום וספק אם קיים בערוצים פרלמנטריים אחרים בעולם, תוכן שיש בו לגוון ולחדש את פני הערוץ ולהביא אליו קהלים חדשים, הכול ברוח החוק החדש", נכתב מטעמה של המועצה.

"עמדת יועצי התוכן והיועץ הכלכלי החיצוני המלווה את המועצה נותרה בעינה, ולפיה ההצעה הזוכה ניתנת לביצוע במסגרת התקציב הסגור", נכתב באותיות מודגשות, שלוו בפסקאות רבות שהצדיקו את הבחירה המקורית של המועצה, ועטפו שוב ושוב את הגלולה המרה שנאלצו לבלוע שם, שהגיעה רק לבסוף: "עם זאת, עמדת היועץ המשפטי למועצה, שגובתה על-ידי היועץ המשפטי לממשלה, היא כי לא ניתן לקבל את ההסברים המאוחרים שניתנו על-ידי הזוכה מכיוון שהם בבחינת 'שיפור הצעה' שאינו אפשרי בהליך מכרזי. בשלב זה, ועל אף שהמועצה עודנה סבורה כי ההצעה הזוכה הציעה את התוכן הטוב ביותר, לאור חוות-הדעת המשפטית אין מנוס אלא להכריז על פסילתה של ההצעה הזוכה".

איך הגענו עד הלום?

ערוץ הכנסת מופעל על-ידי חברת החדשות של ערוץ 2 (כיום "החדשות") מאז תחילת שידוריו באמצע 2004. בתחילה ההפעלה הוגדר זמנית, ומנובמבר 2006 על-פי רישיון ל-10 שנים שהוענק לחברת החדשות אחרי שזכתה במכרז. מטבע הדברים, מדובר בערוץ קטן, נטול רייטינג משמעותי, אך כזה שמעניין מאוד את הפוליטיקאים ומהווה צומת למפגש של אינטרסים, אמיתיים או מדומיינים, בין מסקרים למסוקרים.

עם היציאה למכרז חדש תקציב הערוץ הוגדל ל-25.2 מיליון שקל בשנה (כולל מע"מ), ולמכרז ניגשו חדשות 2, שנמצאת בבעלות קשת ורשת וכאמור מפעילה את הערוץ כיום; RGE, בעלת ערוץ 10 וערוץ הספורט; ערוץ המורשת (ערוץ 20), בעל הגוון הימני שנתפס ככזה שקרוב לראש הממשלה; וקבוצה של תיא תקשורת, יסמין TV ורם בלינקוב. כולן עשו זאת, כפי שדורש המכרז, באמצעות חברות ייעודיות ונפרדות (SPC), שאמורות להיות מנוהלות על-ידי דירקטוריון נפרד. מי שניהלה את ההליך כוועדת המכרזים היא מועצת הכבלים והלוויין בראשות היו"ר, ד"ר יפעת בן-חי-שגב.

במאי השנה הודיעה המועצה כי בחרה בהצעתו של ערוץ 20 בפער גדול לאחר שזיכתה אותו ב-930 נקודות מתוך 1,000. הצעת RGE הגיעה למקום השני עם 822 נקודות, והצעת חדשות 2 זכתה ל-814 נקודות.

הפעלת ערוץ הכנסת הייתה אמורה לעבור לידי ערוץ 20 בחודש יולי, במהלך פגרת הכנסת, וזה היה אמור לצאת לדרך חדשה בדגש גדול בהרבה על תחום הדיגיטל (כפי שנדרש מראש בתנאי המכרז) ועם שורה של תוכניות שחלקן בפורמטים קלילים יותר ועם קריצה לעולמות הריאליטי והילדים.

מה בעצם השתבש?

הלחצים סביב חברי המועצה שנטלו חלק בהליך היו גדולים. ערב פרסום התוצאות נאלצה לפרוש מהוועדה חברת המועצה נעמי שחורי אף שהיא עצמה לאמרה ל"גלובס" כי לא חשה שהיא בניגוד עניינים. חבר נוסף, רועי הורביץ, החליט גם הוא לא להשתתף בהליך הדירוג של המכרז. לאחר פרסום המכרז התלוננו שניים מחברי המועצה כי נשלחו אליהם חוקרים פרטיים בניסיון לגלות קשרים שלהם לערוץ 20.

זמן קצר לאחר פרסום התוצאות החלו לעלות בעיות שונות שהתרחשו בהליך עצמו כמו טעויות בשלב הניקוד שהיו זניחות יחסית על רקע הפער הגדול בניקוד של הזוכה. ביולי הגישה חדשות 2 ערעור לבג"ץ על ההליך וחשפה ליקויים נוספים לכאורה: "יו"ר ועדת המכרזים הורתה לחברי הוועדה לכתוב בעיפרון את הניקוד הניתן על-ידיהם לסעיפים השונים בהצעות", נכתב בעתירה של החברה. "שמותיהם של כל חברי ועדת המכרזים, למעט שמה של יו"ר הוועדה, הושחרו בתמלילי ההקלטות של דיוני הוועדה (שנמסרו לחדשות 2); הפרוטוקולים של ועדת המכרזים רצופים בקטעים מושחרים; ובמקומות שונים בפרוטוקולים של ועדת המכרזים צוין כי הקלטת הישיבה הופסקה", נטען בעתירה הראשונה, שהזכירה גם ליקויים כלכליים בהצעה.

האדמה התחילה לרעוד ב-19 ביולי, כשבג"ץ הוציא צו ביניים שעצר את מהלך חילופי המפעילים של הערוץ, אך בהמשך אותו חודש התכנסה שוב מועצת הכבלים והלוויין ואשררה את בחירתה המקורית בערוץ 20. "התוכנית העסקית של הזוכה אכן חסרה", נכתב בתשובת המועצה לבג"ץ, "אך החוסר שבה... אינו מעלה חשש באשר ליכולתה של הזוכה לעמוד בהצעתה במסגרת התקציב הסגור הנתון לערוץ".

כולם מסכימים שנקודת המפנה האמיתית הגיעה כשבחדשות 2 הגישו לבית המשפט ולמועצה עבודה כלכלית שהכינה עבורם חברת TASC. העבודה, שנחשפה ב"גלובס", הוכיחה לשיטתה שורה של אי התאמות כספיות שעולות מהשוואה בין פרק התוכן לפרק התוכנית העסקית. למעשה, נקבע בעבודה, בעוד שלפי כללי המכרז הערוץ אמור להציג מדי שנה רווח תפעולי של 5%, בפועל שידור כל התכנים שהבטיח הערוץ בהצעתו יובילו אותו להפסד שנתי של 1.7 מיליון שקל.

הניתוח הזה מהווה גם כעת את סלע המחלוקת סביב המכרז. הוא זה שגרם ליועץ המשפטי של המועצה, עו"ד דודו קובסניאנו, לשנות את דעתו ולהוביל, בגיבוי הפרקליטות, קו שגורס כי לא ניתן להגן עוד על הצעת ערוץ 20 במכרז. במועצה זועמים כמובן על מה שהם תופסים כהיפוך עמדתו של היועץ המשפטי שליווה אותם בתהליך, וגם בערוץ 20 תוקפים מטבע הדברים את המהלך.

"ההחלטה מיום חמישי היא אחת המוזרות שנתקלתי בהן", אומר עו"ד יוסי עבאדי ממשרד מיתר ליקוורניק, המייצג את ערוץ 20. "יש אדם אחד שגיבש עמדה לפסול את הערוץ ובעצם כפה את עמדתו על המועצה. למיטב ידיעתי, לא שותפים לה היועצים הכלכליים או גורמים אחרים. חוות-הדעת הכאילו משפטית שהוא הכין היא בעצם חוות-דעת כלכלית. הוא פשוט לקח את העבודה של TASC והסתמך עליה במקום להשתמש בעבודה שהמועצה עשתה או הייתה צריכה לעשות, והתוצאה שיצאה היא מאוד מאוד בעייתית".

גורמים במשרד המשפטים הודפים את הטענות: "חוות-הדעת הכלכלית בעצם מראה שההצעה הזאת פשוט לא מתכנסת, במובן הזה שהיא הפסדית. אי-אפשר היה להתעלם מעבודה כזאת, שעל פניה נראית עבודה רצינית". עוד מציינים שם כי לערוץ 20 ניתנה אפשרות להגן על הצעתו אל מול העבודה הכלכלית, אך "כשהם התחילו לתת הסברים למה זה לא מתכנס, ההסברים רק סיבכו אותם יותר. היו להם כל מיני הסברים שמבחינת דיני מכרזים אי-אפשר לקבל - אתה לא יכול לחזור אחורה ולשנות את ההצעה. בשורה התחתונה לא הייתה ברירה, כי ההצעה שלהם פשוט לא עומדת בתנאי המכרז".

ניתן היה למנוע את הפארסה?

בשורה התחתונה הפסילה של הצעת ערוץ 20 בשבוע שעבר הפכה באופן סופי את ההליך לבחירת מפעיל חדש לערוץ הכנסת - שממומן, צריך להזכיר, מכסף ציבורי ובהיקף לא קטן - לכישלון מהדהד. כמעט חצי שנה לאחר שהערוץ היה אמור לעבור לפעול בתנאי מכרז חדשים עם שינויים והתאמות לרוח הזמן, הוא ממשיך להיות מופעל באופן זמני על בסיס המכרז הקודם, עניין שסופו לא נראה כרגע באופק (ראו בהמשך).

בחינת הדיונים שהתקיימו בוועדה ערב ההכרעה מגלים כי היועצים המשפטיים והכלכליים שליוו את ההליך הצביעו על בעיה בתוכנית העסקית של ערוץ 20. היועצת הכלכלית של המועצה, אלינור כליפזאדה, ציינה במהלך דיון בהצעת הערוץ ב-26 באפריל כי "כאן יש לנו בעיה קצת יותר חמורה. כשניסינו לבדוק את התאמת פרק התוכן לתוכנית העסקית מצאנו שאין התאמה כזו גם אחרי שאלות ההבהרה. נושא מליאה ושידור הכנסת כלל לא מופיעים במצבת כוח האדם. בקטגוריית הדוקו, ובחדשות הכנסת, ובתוכנית הכלכלית לא מצוותים צוותי ENG (צוותי צילום)".

קובסנאינו אמר באותו דיון: "צריכה להיות הלימה בין מה שהם מציעים לך לבין מה שנקבל. אם יש לך 100 שקלים ואתה נותן לי תוכנית ששווה מיליון שקלים זה יפה אבל אין הלימה... אם על-פי החוק הם חייבים לסקר את דיוני המליאה, אבל לא תקצבו את זה, אז הם לא יעשו 10 תוכניות (אחרות), לכן זה מצג שהוא בעייתי".

עם זאת, בשום שלב לא הובהר לחברים כי מדובר בעילה לפסילה, והדיון נסב סביב הניקוד שיקבל הערוץ באותו פרק ספציפי, שבגלל האופן שבו בנוי המכרז - עיקר הניקוד בו, 50%, מוקדש לפרק התוכן - משמעותו מבחינת הציון הסופי היא נמוכה.

גם מי שסבורים שהיה צריך לפסול את ההצעה מודים כי הסיבה לפסילה נולדה בעקבות העבודה של TASC שלא הייתה קיימת אז, ומה שחשוב יותר לא הייתה קיימת גם במהלך הישיבה שבה התכנסה המועצה כדי לאשרר את ההצעה לאחר הגשת העתירה לבג"ץ. שם הסתמנה תמימות דעים בין יועצי התוכן כי דווקא ניתן להפיק את לוח השידורים המתוכנן במסגרת התקציבית הנתונה, אם כי הרווח יהיה נמוך מ-5%.

בעתירת חדשות 2 נכתב בהקשר לדיון הזה כי "למרבה התמיהה נכחה בו רק אחת היועצות הכלכליות אשר נאלמה דום שעה שוועדת המכרזים החליטה להתעלם מממצאיה המקצועיים, ולבכר על פניהם חוות-דעת של יועצי התוכן, שאינם יועצים כלכליים".

בימים האחרונים מנסים שני הצדדים - המועצה מצד אחד והמשפטנים מן הצד השני - להוריד את גובה הלהבות, אך המתיחות שבאה כאמור לידי ביטוי בהודעת המועצה ובהחלטתה הרשמית מיום חמישי ניכרת. גורם במועצה ביקר גם היום את מה שהוא כינה ההשתלטות המשפטית על ההליך ואת המפנה החד שביצע היועץ המשפטי קובסנאינו בשלב מאוחר יחסית.

קובסניאנו הסביר את נימוקיו בחוות-הדעת המשפטית המסכמת שלו, שהובילה לפסילה: "נטען בפניי כי יועצי התוכן של המועצה בכל זאת סבורים כי ניתן להפיק במסגרת התקציב הסגור את כל התוכניות שהציעה הזוכה במסגרת לוח שידוריה. לא ניתן לקבל טענה זו מבחינת עקרונות דיני המכרזים".

לדבריו, כפי שהובאו בחוות-הדעת, "למעשה הבקשה היא לסמוך על 'חוש המומחיות' של יועצי המועצה כתחליף של ממש למה שכתבה הזוכה בהצעתה בהתאם לתנאי המכרז. עקרונות המכרז הציבורי אינם מאפשרים זאת (כי דבר זה יוביל) לפגיעה בשוויון ובתחרות ההוגנת".

קובסנאינו עצמו, אגב, צפוי לסיים בשבועות הקרובים את תפקידו כיועמ"ש של המועצה, לאחר שקודם לתפקיד היועץ המשפטי של משרד התיירות.

אז מה צפוי עכשיו?

לפני יומיים, לאחר שהוגשה לבג"ץ עמדתה החדשה של המועצה, הוא הורה לצדדים להגיש את תגובותיהם החדשות עד סוף דצמבר. בימים האחרונים המועצה כבר העבירה ל-RGE, בהתאם להחלטתה, סדרה של שאלות שעליהן תצטרך להשיב על-מנת שהמועצה תוכל לאשר את זכייתה. בראש קבוצת RGE עומדים המנכ"ל אילן דה פריס, לשעבר מנהל התוכן של טלעד ורשת, והעורך הראשי ערן טיפנברון, לשעבר העורך הראשי של ynet. אך גם אם התשובות של החברה יספקו את המועצה - בערוץ 20 כבר הגישו מסמך, שנחשף ב"גלובס", שמצביע על בעיות משמעותיות לכאורה גם בהצעה זו - הדרך שלהם להפעלת הערוץ בפועל נראית ארוכה.

בחדשות 2, שם דורשים כבר זה זמן לבטל את המכרז כולו, מתכוונים, כפי שכבר הצהירו בעתירתם, לתקוף גם את הצעת RGE. הפערים הקטנים בניקוד בין שתי החברות, 8 נקודות בלבד, יכולים להפוך חלק מההחלטות ועדת המכרזים שקודם היו זניחות (ניקוד גבוה מהמותר שניתן בכמה מן הסעיפים או הורדת ניקוד לאחד הבכירים בהצעת החברה) למשמעותיות.

גם ערוץ 20 נערך לקרב משפטי. בערוץ מתכוונים לתקוף את שינוי סרגל הבדיקה במסמך של TASC, ובעקבותיו בחוות-הדעת, שלשיטתם שינו באמצע הדרך, ובאופן לא מקובל, את כללי המכרז ואת אופן החישוב של עלות התוכן (הכפלת עלות לכל תוכנית במספר ימים בשנה, במקום חישוב עלות כוללת). בנוסף, יתקפו שם את בדיקת ההצעות בטור - בכל פעם מובאת הצעה אחרת לבדיקה - במקום לבדוק במקביל את כל ההצעות ולהתרשם אם למשל כולן סובלות מפגמים דומים.

עם דבר אחד נדמה שקשה להתווכח: ההליכים סביב ערוץ הכנסת צפויים ככל הנראה לארוך עוד זמן רב, עניין שללא ספק משחק לידיה של חברת החדשות, שממשיכה בינתיים להפעיל את הערוץ כפי שעשתה ב-13 השנים האחרונות.

הטענות העיקריות בקשר להתנהלות הבעייתית של המכרז: 

■ שניים מחברי המועצה פרשו זמן קצר לפני סיום ההליך. 

■ אחד מחברי המועצה העניק בכמה סעיפים ציון גבוה מהציון המקסימלי. 

■ הניקוד שניתן על-ידי חברי המועצה נכתב בעיפרון. 

■ בחלק מהפרוטוקולים צוין כי בשלב מסוים של הדיון ההקלטה הופסקה. 

■ ההכרה (השנויה במחלוקת) כי יש בעיה כלכלית משמעותית בהצעת ערוץ 20 הגיעה רק בעקבות מסמך של חברה חיצונית, ובשלב מאוחר. 

דוגמאות לכשלים שנמצאו בהצעת ערוץ 20 והופכים אותה להפסדית (לפי חוות-הדעת המשפטית של מועצת הכבלים והלוויין): 

■ תקצוב לוח השידורים לפי 48 שבועות במקום 52 - פער תקציבי של 846 אלף שקל בשנה. 

■ תקצוב המגזין באמהרית לפי 8 חודשים במקום 12 - פער של 138 אלף שקל בשנה. 

■ אי-תקצוב מספק לתוכנית "הזירה" - פער של 206 אלף שקל בשנה. 

■ אין תקצוב של 3 צוותי צילום חיצוני ביום, כנדרש במכרז - פער של 76 אלף שקל בשנה. 

■ התחייבות לקמפיין פרסומי שלא תוקצב - פער של מיליון שקל.