המפסידים הגדולים בבחירות לסנאט באלבמה – טראמפ ובנון

מדינת אלבמה, בדרום העמוק של ארה"ב, היא מעוז רפובליקאי מבוצר. אין כמעט דמוקרטים במוסדות השלטון ברמת המדינה. מאז 1992 היא לא שלחה דמוקרט לסנאט בוושינגטון. המועמד הרפובליקאי שהתמודד על ייצוג אלבמה בסנאט ב-2014 זכה ב-97% מהקולות. אך היום התחולל שם מהפך היסטורי. בבחירות המיוחדות לסנאט, שהסתיימו לפנות בוקר (ד', שעון ישראל), זכה דווקא המועמד הדמוקרטי, דאג ג'ונס, שלפי כל התחזיות היה אמור לצאת מוכה וחבול כתום מניין הקולות.

המפסיד הוא רוי מור, פוליטיקאי רפובליקאי ושופט לשעבר בבית המשפט העליון של אלבמה, שהכריז לא פעם כי חוקי הברית הישנה עליונים על חוקת ארה"ב ושהודח פעמיים ממשרתו כשופט על רקע זה. הוא נשא עיניו לקונגרס למרות שהוכתם בהאשמות שהוא פדופיל ולמרות שיש לו רקורד מוכח של משטמת הומואים, נוסטלגיה לתקופת העבדות ואפילו בדל של נהיה אנטישמיות ("לפי הפייק ניוז, אנחנו לא אוהבים יהודים... אבל דעו לכם שאחד מעורכי הדין שלנו הוא יהודי", הכריזה אשתו בעצרת בחירות השבוע).

מור ספג תבוסה אלקטורלית, אך את סטירת הלחי הפוליטית המכאיבה ביותר חטף נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שהימר על מי שקנה לו שם כבריון מין - והפסיד הון פוליטי רב. למעשה, הבחירות באלבמה היו מלחמה באמצעות שליחים: בין טראמפ, שהתייצב בגלוי מאחורי מור, לאחר כמה שבועות של היסוסים, לבין הממסד הדמוקרטי, ובראשו ברק אובמה וג'ו ביידן, הנשיא וסגן הנשיא לשעבר, שהעניקו למועמד הדמוקרטי את מלוא התמיכה וחופן גדול של דולרים. במילים אחרות - הבחירות היו משאל עם על טראמפ, לא פחות מאשר על מור.

לו היה לרפובליקאים מועמד "נורמלי" באלבמה, בלי קופת שרצים על גבו, נצחונם לא היה מוטל בספק והדמוקרטים לא היו מגייסים את אובמה ולא היו משקיעים כסף ומשאבים אחרים בהתמודדות הזו. אבל כאשר היריב הרפובליקאי הוא חובב קטינות, לטענת כמה מקרבנותיו, נבעו בקיעים בחומה הרפובליקאית שם והדמוקרטים הצליחו לשלוף את המדינה מלפיתת הרפובליקאים.

ג'ונס, לשעבר תובע פדרלי, לא נחל ניצחון גורף. הוא קיבל 671,151 קולות (49.9%). בעד מור הצביעו 650,436 בוחרים (48.4%). אבל במדינה רפובליקאית כאלבמה זו רעידת אדמה - והיא תורגש היטב בוושינגטון ובממסד הרפובליקאי.

הסיפור הגדול כאן אינו רק התושיה של דויד דמוקרטי שהצליח למוטט גוליית רפובליקאי אלא המשמעות של קריסת הגוליית הזה בזירה הפוליטית האמריקאית הארצית. אין כמעט ספק, שתבוסת מור באלבמה מצביעה על היחלשות השליטה הבלתי מעורערת של טראמפ ב"בסיס", פלח תומכיו השרופים. טראמפ גבר על הילארי קלינטון באלבמה, בבחירות לנשיאות, בהפרש של 28%. אך נאמניו שם - רבים מהם נוצרים אדוקים - לא שמרו לו אמונים כאשר הוא דרש מהם להצביע בעד מי שהואשם ע"י שבע נשים בהתעללות מינית, לרבות אשה שהייתה בת 14 כאשר מור, אז בשנות ה-30 שלו, תקף אותה.

"מור מכחיש זאת לגמרי", אמר טראמפ לעיתונאים בנובמבר. "הוא אומר שזה לא קרה. אתם צריכים לשמוע גם מה יש לו לומר". ייתכן שהנשיא הביט במור וראה את עצמו - פוליטיקאי שמשמש מטרה לנשים תאבות נקם, שלא יכלו להכיל גילויי חיבה גבריים. אבל באותה שיחה עם עיתונאים חשף טראמפ סיבה נוספת, אולי הראשונה במעלה, לתמיכתו ברפובליקאי באלבמה: "אנחנו לא צריכים אדם ליברלי, דמוקרט, באלבמה. יש לו דעות נוראיות על פשיעה, על הביטחון בגבולות, על הצבא".

טראמפ אמר במהלך מסע הבחירות שלו אשתקד, שהוא יוכל לירות במישהו בשדרה החמישית ואיש לא יגע בו. נראה שהביטחון העצמי שלו מתחיל להתפוגג עתה.

למעשה, זה ההימור הכושל הרביעי של טראמפ בחודשיים שחלפו. הוא הביע תמיכה במועמד הרפובליקאי בבחירות למשרת המושל במדינת וירג'יניה - והמועמד הדמוקרטי זכה. גם המועמד הרפובליקאי בניו-ג'רסי, שזכה בתמיכת טראמפ בבחירות למשרת המושל שם - הובס. הנשיא הימר על הסוס הלא נכון גם בבחירות המוקדמות של הרפובליקאים למשרת הסנאטור באלבמה. כל אלה לא מבשרים טובות על איתנות התמיכה של ה"בסיס" בטראמפ בבחירות הבאות לנשיאות, ב-2020. אפשר גם לומר, שהתבוסות הרפובליקאיות האלה מבשרות על עייפות ציבורית מטראמפ. הממשל הקקפוני והכאוטי שלו מתחיל להימאס.

אבל מבחינת הרפובליקאים, הפסד באלבמה מצביע לא רק על אימפוטנטיות פוטנציאלית בבחירות הביניים לקונגרס ב-2018 ובבחירות הבאות לנשיאות, אלא גם על סכנה ברורה ומיידית לליבת האג'נדה הפוליטית שלהם ב-2017 וב-2018: הרוב הרפובליקאי בסנאט התכווץ ל-51 מול 49 סנאטורים דמוקרטים. המשמעות היא שדי בסנאטור רפובליקאי ממורמר אחד כדי לעצור כל מיזם תחיקתי של המפלגה. יתר על כן, יחסי הכוחות החדשים בסנאט יקלו על הדמוקרטים לחזור ולהשתלט על הבית בבחירות בשנה הבאה.

מעל לכל, הניצחון באלבמה נותן זריקת עידוד לדמוקרטים. אם עלה בידם לכבוש מעוז רפובליקאי כזה, השמיים הם הגבול. נכון אמנם שנקודות התורפה של המועמד הרפובליקאי שם שיחקו לידיהם, אבל פיצוח אגוז רפובליקאי קשה כאלבמה הוא עדיין הישג יוצא דופן. אפשר אולי להמשיל זאת לניצחון של מועמד מרצ לראש המועצה המקומית בית אל. לא היה עולה ביד הדמוקרטים לעשות זאת ללא חרישה יסודית של אזורי בחירה שחורים. בלעדי השחורים באלבמה, מור היה מצליח לסחוט ניצחון.

מפסיד גדול אחר הוא סטיב בנון, "האסטרטג הראשי" של טראמפ בבית הלבן שפוטר, אך המשיך לשמור על קרבה לנשיא. בנון, עורך אתר האלט-רייט "ברייטבארט" הלך עם מור עד הסוף והשתמש בו כמכשיר לניגוח הממסד הרפובליקאי "חסר חוט השדרה". בנון נשבע לעקור משורש את הפוליטיקאים הממסדיים של המפלגה הרפובליקאית. הוא נראה עתה כמי שהפסיד את כל עולמו.

טראמפ הגיב על התבוסה ברוח טובה, יחסית. "ניצחון הוא ניצחון", צייץ הנשיא. "... לרפובליקאים תהיה הזדמנות להתמודד על המושב הזה בתוך זמן קצר". אך כתבת "וושינגטון פוסט", שרואיינה בערוץ חדשות אמרה, כי עוזרי הנשיא חוששים ליום קשה ולמצב רוח עכור של הנשיא.

מור לא הודה בתבוסה ולא טילפן לג'ונס כדי לברכו, כמקובל. "זה עוד לא נגמר", הוא אמר. "צריך לספור את קולות החיילים". הוא רמז שידרוש ספירה חוזרת. התגובה הזו לא הפתיעה איש.