עתידנים, תרגיעו

לאחרונה ביקש ממני אחד הקוראים לכתוב טור שנושאו "איך להמציא עצמי מחדש". הוא לא היחיד שמתעניין בסוגיה, אני נתקלת בשאלה הזו מידי יום, לרוב מפי אנשים הלחוצים מהרעיון שטרם הצליחו במשימה. אפשר להבין אותם. כל יומיים מתפרסם מאמר הטוען כי בעולם העבודה החדש אנשים מחליפים 5-6 קריירות, ממציאים עצמם כל פעם מחדש, ואילו הם - מסכנים שכמותם, עוסקים באותו המקצוע כבר עשור ויותר, משוכנעים שמשהו דפוק אצלם.

עגבניות מלפפונים ושאר ירקות

האם אנשים מחליפים 5-6 קריירות? ממש לא, בטח לא אקדמאים ובעלי מקצוע במגזר העסקי. מרבית האנשים האלה יעסקו באותו מקצוע משך כל חייהם המקצועיים, ולו משום שבמציאות כלכלית כה מאתגרת מעטים מאד האנשים שיכולים להרשות לעצמם הסבה מקצועית, מהלך שפירושו נסיגה גדולה מאד בשכר. חלקם יאלצו, בגיל 50+, לעשות שינוי עקב הקושי למצוא עבודה, אך גם אז סיכוי סביר שפרנסתם תתבסס על אותו עולם ידע ממנו התפרנסו עד כה, רק בפורמט אחר.

אז מאיפה מגיעה הטענה המופרכת הזאת? בעיקר המצאה של עתידנים למיניהם וחוקרים שלא מכירים את שוק העבודה, מערבבים עגבניות, מלפפונים ושאר ירקות לסלט טעים, אבל לא ממש מציאותי. חמש דקות אחרי, הם מצוטטים בכל מדיום אפשרי וככה נולד לו מיתוס שמתנפח ומתנפח מבלי שמישהו יעצור לרגע לחשוב כמה הוא לא הגיוני. מדוע?

כי כדי להספיק להחליף 5-6 קריירות, אנשים צריכים מעל 40 שנות קריירה נטו (כ-20 מהן אחרי גיל 45), אחרת איך יספיקו גם לרכוש מקצוע חדש וגם לצבור בו מספיק ניסיון כדי להתחיל להתפרנס בכבוד? גם אם החוקרים המלומדים מחשיבים את עבודת המלצרות במהלך הלימודים כקריירה, ואת ההתנדבות ב"יד-שרה" אחרי היציאה לפנסיה כעוד קריירה, עדיין יהיה קשה להגיע ל-5-6 קריירות בגלגול חיים אחד, בקושי לעשות הסבה מקצועית אחת.

להערכתי שתי טעויות עיקריות בבסיס המיתוס הזה: הראשונה ומרכזית שבהן היא התייחסות לכל תזוזה טבעיות כהחלפת קריירה, כשבפועל לא מדובר בהסבה אלא בהתפתחות באותו המקצוע. למשל התפתחות מפרסום לשיווק - מעבר הנתפס כשינוי קריירה - בעוד שמדובר במהלך כה טריוויאלי, שיותר נדיר שלא יקרה. כנ"ל התפתחות מתפקידי פיתוח לתפקידים בממשק לקוח - מכירות, שיווק, ניהול מוצר וכו' - מעבר שגם הוא כה נפוץ עד כדי דרישה הכרחית של מעסיקים (רוב אנשי ההייטק בתפקידים הנ"ל החלו דרכם מחוברים למקלדת).

נייר מילימטרי וסכין חיתוך

הדוגמאות אין סופיות, לרבות שינויים טכנולוגיים בתוך אותו מקצוע הנתפסים כקריירה חדשה, כשבפועל מדובר בלא יותר מכלי עבודה חדשים (גרפיקאי שפעם עבד עם נייר מילימטרי וסכין חיתוך והיום משתמש במחשב, הוא עדיין גרפיקאי). בכל המקרים הללו נרכש "המקצוע" החדש תוך כדי עבודה, כשלמעשה כל הסיפור הוא רכישת ידע נוסף או טכנולוגיה חדשה להם עובד נדרש לקידום מקצועי/ניהולי.

הטעות השנייה שמייצרת את מיתוס ריבוי הקריירות נובעת מחוסר הבחנה בין אוכלוסיות ויצירת הכללות שגויות, למשל השלכת שינוי הקריירה הרבים שעושים עובדים חסרי מקצוע העוברים בחטף מעבודה בלתי מקצועית אחת לאחרת (בדרך כלל בשכר מינימום) על אקדמאים ובעלי מקצוע.

עיוות מציאות נוסף הוא תוצאה של השלכה מהמגזר הציבורי (ודומיו) על המגזר העסקי, שני מגזרים כמעט הפוכים בהיבטים של התפתחות קריירות. אכן, בסקטור הציבורי התזוזה ממקצוע למקצוע יותר נפוצה (למשל בצבא קצינים מחליפים מקצוע כל שנתיים - כלומר זזים הלאה בדיוק ברגע שהתחילו להבין משהו במקצוע החדש), אבל היא לחלוטין לא מייצגת את מה שקורה במגזר העסקי, מה גם שרבים מהתפקידים במגזר הציבורי הם אדמיניסטרטיביים במהותם והשינויים לא מהווים הסבה מקצועית של ממש. לזה תוסיפו את ההתייחסות לאנשים שפתחו עסק עצמאי כהסבה מקצועית, גם כשבפועל הם ממשיכים לעסוק באותו מקצוע (עורך דין שכיר שפתח משרד עצמאי), והעיוות רק גדל.

מי נגד מי

במלים אחרות, תופעת ריבוי הקריירות היא הרבה יותר נדירה ממה שנוטים לחשוב ולהערכתי גם לא צפוי שינוי דרמטי בכיוון. המגזר העסקי ימשיך לשלם על השכלה, ידע וניסיון, מה שיאלץ אנשים להמשיך ולהתפרנס מאותו מקצוע או עיסוקים נושקים המבוססים עליו אחרת יתקשו להתפרנס, מאידך - מרבית האנשים ימשיכו להתנגד לשינוי, שהרי הרוב המכריע לא רוצים או לא מסוגלים להמציא עצמם מחדש.

שני הכוחות הללו, השוק והטבע האנושי, יותר חזקים מתחזיות העתידנים, מה גם שכנראה כ-95% מהמקצועות ישתמרו (בשינויים טכנולוגיים כאלה ואחרים), גם זאת בניגוד לתחזיות האפוקליפטיות. אנשים ידרשו אמנם להתקדם עם הטכנולוגיה, אבל מכאן ועד לשנות קריירה 5-6 פעמים המרחק עצום. בקיצור, צאו מהלחץ. בהצלחה.

■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com